אני בקומי ובשוכבי לישון אני, אני. ברדת הליל על פני המאירות, אני עודני אני. לפני שמכבים את האורות, לפני שמדליקים אותם חזרה, אני לובשת את פני המסכה ועולה על הבמה. קבלו אותי במחיאות כפיים סוערות- אני.
