אני....

אני....

חיה בעצמי ... עם עצמי ... לעצמי.... כך אני מרגישה !!!!!! וזה עצוב וכואב..... ה הרגשה... שבעלי, אישי היקר , "חברי לחיים" מגיב בשאט נפש על כל יציאה שלי על כל דעה הנאמרת אחרת ממה שהוא חושב.... מוציאה מדעתי מדירה שינה מעיניי ואינה נותנת לי מנוח במוחי מתרוצצות מחשבות , דעות , רעיונות ואני לא מספיק אמיצה כדי לממש אותם אין ספק שגם אני לא טלית שכולה תכלת... ואני מניחה שגם אני מידי פעם פוגעת ... הרי חומות המגן שבניתי לי (לאור נסיבות חיי שהביאו למשבר אמון באיש "הקרוב" לי ביותר) עומדות איתן... וצר לי על כך באמת .... וגם ניסיתי להבהיר זאת ..... אך מכאן ועד לעובדה שכל פעם שאומר משהו השונה מדעתו הוא יגיד לי שאני סתם שפלה קטנה ומגעילה עד כאן......... אני מצטערת!!!!!!! מי שהיה שפל בכל סיפור הזוגיות שלנו , ולעניות דעתי זה היה הוא.... הדמעות זולגות להן ומרטיבות את פניי.... ומבין הטיפות שזולגות אני מנסה לראות את האור ואני יודעת שהוא קיים ובזכותי ובאופן עצמאי ואני יודעת שמחר כשאקום ( אם אישן) תזרח השמש והציפורים יצייצו אני יודעת שאקבל חיבוק אמיתי של אהבה מביתי הקטנה והמקסימה אני יודעת שיהיה לי כייף עם ביתי הגדולה ושהיא חמודה ונחמדה מאוד אני יודעת שאוכל להנות מטיול קצר בחוץ או מסרט טוב אני גם יודעת שאהנה מכוס קפה עם חברה נעימה אני יודעת שאוכל להנות ממבט או חיוך נעים אפילו ממישהו זר שסתם עיניו יצטלבו בשלי אני יודעת.... אבל בעיקר אני יודעת ומאוד כמהה מאוד אבל מאוד מאוד רוצה בעל , איש יקר , חבר אמיתי ולא צבוע אז ........ ????????????????
 
אין לי מילים להגיד... ../images/Emo24.gif

איך אני קוראת את הכאב שלך, ובעיני דמעות כל כך מבינה אותך כתבת עכשיו מה שכואב שם בפנים הוצאת מטען ובוודאי עכשיו מרגישה טוב יותר לכי לישון... בוודאי מחר תקומי ותרגישי הרבה יותר טוב ואז תוכלי לחשוב ולהנות מכל הדברים הנפלאים שכתבת
 
חבל

חבל לשמוע, שלאחר נסיונות ומאמצים אמיתיים שעשית כדי להתקרב, לשנות, להבין ולקבל, לא זכית לראות צעדים דומים מצד בעלך. מהמעט שהתרשמתי ממאמציך, אני חושב שתוכלי להיות שלמה עם עצמך גם אם תבחרי בדרך שניסית לא להגיע אליה. כי זוגיות היא ריקוד של שניים ואחד לבדו יכול להניע שינוי רק אם השני מצטרף אליו.
 

adam33

New member
אז

קבלי חיבוק תגידי לו שאת החיבוק הזה הית צריכה לקבל ממנו ולא ממני תגידי לו שאת זו שחזקה למרות שאת מרגישה ככה תגידי לו שבעצם המון בידיים שלו ותחבקי את ביתך ותמיד תרימי את הראש והיי גאה גאה על מה שהינך גאה על מה שיצרת במשך חייך והוא? הוא ישב ויקטר וירצה וידרוש אך ראשך כבר יהיה רחוק רחוק ואוליי אף בלעדיו בסופו של דבר.. בהצלחה
 
תודה לכל אנשי הלילה.....

בסוף.... לקראת סוף האשמורת השלישית.... איכשהו נרדמתי .... ובקושי קמתי לילדים לבית הספר.... הוא נתן נשיקה ( מהלב ???) ואחל לי יום טוב... אחרי שבהפגנתיות ישן אתמול בסלון..... אני מנסה להסתכל מהעיניים שלו.... הוא גם ניסה להתקרב ואפילו זנח את יזיזותיו... פשוט האופי שלו הוא כזה.... הוא לא רע במהות אולי עקשן ואסרטיבי מניפולטיבי קמעה אבל לא רע..... כנראה שנסיבות חייו הובילו אותו להיות שקרן תחמן וצבוע אז שיבושם לו.... אני לא מעוניינת בדרך הזו לפחות לא עם אנשים "קרובים" שיהיה.... אני אתלה את הכביסה ואלך לי לטיול בוקר , לנשום את האויר שבחוץ להנות מעוד יום שהשמש זורחת ולהנות מעוד חיוך ומבט שבטח אפגוש בדרך....
 
אוטופיה ומציאות

הדברים שכתבת יפים, יש בהם כדי נגיעה באותם חלקים של רגשות שיש בלב האדם. אך קשה שלא לראות בהם אוטופיה. את לא רוצה בעל, אדם, איש, את רוצה דמות דמיונית, זו אשר לטעמך במחיצתה תחושי את האושר. שהרי אין אדם שאינו דינמי, גם אם הוא בתחילה עונה לכל מרכיבי האושר שלך בזוגיות, עצם היותו דינמי ומתפתח חלים בו שינויים. וכי בך, לא חלו שינויים? ואם את מסכימה כי גם בך חלו שינויים ואינך "טלית של תכלת" השאלה הראשונה היא- האם יש לי חלק ונחלה בכל זאת? ולסיום- את מתארת מצב נורמאלי, שיגרתי, משהו שמייצג כהות רגשות קלאסי בכל מערכת של שותפות, אבל...... אני חייב גם להוסיף- הכמיהה שלך, על אף שהיא אוטופית אף היא חלק מאותן נורמות חברתיות. ולמה מתכוון אני? חד וחלק, הניחי לכל מה שהיה , חישבי רק על בנייה של דבר חדש, צרי סיבות חדשות לזוגיות, הסיבות שהיו, מיצו את עצמן, חובה להפיח בנפח הסיבות, חדש ועוד חדש ועוד חדש, זה הקבוע היחידי שלא יגרום לשחיקה, לכאורה- וכשאני אומר לכאורה- אני למעשה מרמז, כי גם קבוע זה באחד מן הימים ישחק. כלומר- זו דרכו של עולם. למדי לחיות עם זה ואז תרגישי נינוחה ורגועה. בהצלחה
 
למעלה