אני...

[someone343]

אני...

הייתי חייבת לכתוב איפושהו
אני לבד לגמרי
אני צריכה עזרה (לא בסכנה) אני חושבת.. אולי אני סתם מגזימה
אבל קשה לי לתפקד.. לקום מהמיטה.. אני עושה את הכי שאני מצליחה להסתיר
אני לא יודעת מה לעשות...אני גם מפחדת להגיד... איזה מטומטמת אני..

סליחה שכתבתי..
אין לי איפה..
קשה..

 

[someone343]

הבהרה**

[ה"אני חושבת" שייך לצריכה עזרה.
אני לא בסכנה ]

 

[levshavur]

כדאי לשתף

סמוון שלום
סופסוף יש חברה שכותבת בשבילי אז אני יכולה להגיב פה בפורום...
לדעתי כדאי שבכל זאת תשתפי מישהי שאת יכולה לסמוך עליה כי להיות לבד כשקשה, זה הרבה יותר מסובך מאשר אם יש מישהי שיכולה לעזור. חוץ מזה, שלמישהי אחרת אולי יהיה רעיון שלא חשבת עליו. אני לא חושבת שאת מטומטמת, להפך, לדעתי זה הדבר הכי אנושי שיש, לבקש עזרה ולכל אחת מאיתנו ישנם מצבים שבהם היא נזקקת לעזרה.
לגבי הנושא של לקום מהמיטה ולעשות דברים, את יכולה לנסות כל פעם משימה אחת קטנה ואולי בהדרגה לעשות יותר.
תדעי שבפורום את אף פעם לא לבד, חיבוק
לבשה

 

[someone343]

תודה לבשה

ובאמת כל הכבוד על המסירות לפורום גם כשקשה לך לכתוב בעצמך ואת לוקחת לצידך עזרה כדי לעשות את זה

אני עוד לא יודעת.. אני מפחדת לעשות את הצעד ולהגיד או לרמוז כהרגלי... אולי אנסה... אני מפחדת שאצא מטומטמת או ישפטו אותי או שלא יבינו..

[אין לי הרבה למי להגיד.. רק אנשים ספציפיים.. (רק המטפלת שלי הבינה אותי אז, אבל עכשיו אין)]

אוהבת תודה

 

[levshavur]

לגבי שיפוטיות

סמוון שלום,
לצערי בעולם שלנו ישנם הרבה אנשים שהם שיפוטיים, או בעלי דעות קדומות, אבל לדעתי זה עדיין לא סיבה לפחד לשתף מישהי במה שקורה לך. לדוגמה, לא מזמן מישהי כתבה בפייסבוק במקום מסוים שכל האנשים שהיו בכתות הם מטומטמים, אז עניתי לה והסברתי לה שנקודת המבט שלה נובעת מסטיגמה ובורות, ולא מתוך ידע. באותה מידה, אם מישהי אומרת לך משהו שנשמע לך שיפוטי, את יכולה להגיד לה שאין לה זכות להיות שיפוטית כי היא לא הייתה במצב שלך, וגם אם מדובר במישהי שכן יש לה הפרעת אכילה, עדיין כל אחת יש דרך התמודדות אחרת, אז מה שמתאים למשהי אחת לא תמיד יתאים למישהי אחרת.
כך שלדעתי אין לך מה לחשוש.
לבשה

 

[אלומת האור]

די עם ההתנצלויות המיותרות האלה!

יש לך מקום, הכי מקום שבעולם, ואת לא מיותרת ולא מטומטמת, וזו דעתי הפרטית, אך נדמה לי שבמקרה הזה אני יכולה לדבר בשם כולם. אז נא לא להתנצל, יקירה! הגיע הזמן לתפוס יותר מקום במרחב

.
שמחה שכתבת!

 

[someone343]

תודה אלומה יקרה

אוהבת המון

 

[lital172]

היי מתוקה..

עברו כמה ימים מאז ההודעה. איך את עכשיו מרגישה..? שיתפת מישהן במצוקה? נתת למישהו לחבק?
אל תצטערי אף פעם על הכתיבה שלך ומי שאת.

מקווה שלאט לאט ההרגשה הקשה חולפת..ושאת מתאוששת ונותנת למישהו קרוב לעזור...

 

[someone343]

היי ליטל

קודם כל תודה על ההתעניינות, את מקסימה

בקשר אליי.. לא עשיתי כלום וכרגע נשארתי באותו המקום..
השבוע האחרון היה עמוס מאד ואיכשהו לא הרגשתי הרבה/הדחקתי אז עבר בסדר ותפקדתי כמו שצריך +-
ולרגע חשבתי שאולי אני מגזימה...
מצד שני זה בא אליי לפעמים אפילו בחלומות (מקווה שלא נשמע מטופש)... אני לא יודעת עוד מה אעשה...בנתיים מעדיפה לשתוק

מקווה שאוכל להתמודד עם כמה טריגרים קרבים..קצת מפחדת אבל יהיה בסדר...(לא משהו מסוכן פשוט דברים שהם טריגר בשבילי)
שמחה שיש לי אתכן

 

[lital172]

היי מתוקה

לפעמים שיש עומס זה טוב.. כי אז המחשבות קצת משתתקות ואפשר לתפקד..קצת ולהרגיש שקט.
זה בכלל לא טיפשי שזה בא בחלומות ומאוד מובן.. תמיד אומרים שמה שחולמים זה מה שמציק ושמסתובב בראש שלנו כל כך...

רוצה לספר קצת איך את יכולה להתמודד מולם? אולי לכתוב את זה כאן... יעזור ברגעים קשים גם לעמוד מול זה.
להיזכר בכלים שיכולים לעזור. וזה תמיד עוזר שזה מול העיניים...

שמחה שאת מרגישה ביחד כאן..
ומאחלת לך המשך שבוע טוב ומחזק...