אני תמיד נשאר
חיפשתי מקום מוכר, שיראה לי ימים טובים. מסתבר שלברוח מהמחשב זה דווקא קל כי כל העקבות שלך נמחקים אחרי כמה זמן, כאילו מעולם לא היית קיים. אז עכשיו, כשחוט השדרה שלי מתמוסס, והסחרחורות של אלוהים-אני-לא-יודע-מה-קרה-לי תוקפות חזק יותר בלילה. מחפש את החיבוק המוכר של אנשים שהיה לי יפה לכתוב להם. התגעגעתי, טוב שאתם עוד פה. הייתי מגדיר את התקופה האחרונה בחיים שלי (אנשים מבוגרים מגדירים תקופה כפרק זמן של שנה או כמה שנים, אצל הצעירים שביננו תקופה יכול להיות גם כמה חודשים טובים) כמשהו די נחמד. יצאתי וביליתי, העברתי שגרה די אפרורית במשרד הקטן שלי כפקידה בקריה, לא הרווחתי כסף, לא ביזבזתי אותו. לא שכבתי עם בחור יותר מחצי שנה, ואני לא יודע אם אני מתגעגע לזה. אני ישן עם מזגן ובכל זאת חם לי כרגע, ואפילו שהיה לי כל הזמן שבעולם לשבת כאן ולפטפט איתכם בחצי שנה האחרונה, לא עשיתי את זה, העדפתי לקרוא ספרים. ובכל זאת, חלק בי גרם לי הלילה להישאר ער קצת אחרי השעה אליה הורגלתי לישון בה. משהו באצבעות תיקתק לכיוון האתר הזה דווקא, והחיוך הבריח את החושך מהחדר. אני באמת צריך לבוא ולבקר כאן יותר. בתקווה שיש לכם סבלנות
חיפשתי מקום מוכר, שיראה לי ימים טובים. מסתבר שלברוח מהמחשב זה דווקא קל כי כל העקבות שלך נמחקים אחרי כמה זמן, כאילו מעולם לא היית קיים. אז עכשיו, כשחוט השדרה שלי מתמוסס, והסחרחורות של אלוהים-אני-לא-יודע-מה-קרה-לי תוקפות חזק יותר בלילה. מחפש את החיבוק המוכר של אנשים שהיה לי יפה לכתוב להם. התגעגעתי, טוב שאתם עוד פה. הייתי מגדיר את התקופה האחרונה בחיים שלי (אנשים מבוגרים מגדירים תקופה כפרק זמן של שנה או כמה שנים, אצל הצעירים שביננו תקופה יכול להיות גם כמה חודשים טובים) כמשהו די נחמד. יצאתי וביליתי, העברתי שגרה די אפרורית במשרד הקטן שלי כפקידה בקריה, לא הרווחתי כסף, לא ביזבזתי אותו. לא שכבתי עם בחור יותר מחצי שנה, ואני לא יודע אם אני מתגעגע לזה. אני ישן עם מזגן ובכל זאת חם לי כרגע, ואפילו שהיה לי כל הזמן שבעולם לשבת כאן ולפטפט איתכם בחצי שנה האחרונה, לא עשיתי את זה, העדפתי לקרוא ספרים. ובכל זאת, חלק בי גרם לי הלילה להישאר ער קצת אחרי השעה אליה הורגלתי לישון בה. משהו באצבעות תיקתק לכיוון האתר הזה דווקא, והחיוך הבריח את החושך מהחדר. אני באמת צריך לבוא ולבקר כאן יותר. בתקווה שיש לכם סבלנות
