אני תוהה

אני תוהה

האם כל הסיפור על המסיכה המעוותת והחלוקה המדומה (דואליות)
ועל נסרגדתה וה"אני" והאני האחר
הוא אמת? או סתם סיפור? או חלק של האמת?
איפה הוא ממוקם בסקלה בין האמת לאשליה?
 

lightflake

New member
הוא אשליה

בצורה של רפסודה
שניתן להפליג עליה עד קצה האשליה
 

lightflake

New member
בואנה זה היה מהיר!

הכל זה אשליה
כמובן

אין באמת תוכן, כל תוכן הוא אשליה
מה אני יכול להגיד לך על זה?
אמרתי כבר שאני במלכוד לא?
 
אתה לא במלכוד

אתה מסתובב בכיכר העיר ומחפש את היציאה
אבל למען השם זו כיכר איזו יציאה אתה מחפש?
היציאה נמצאת בכל מקום שבו אתה עומד.
תעמוד רגע ותפסיק לרוץ.

ותענה לשאלה
האם עיניין האשליה והמילכוד שלך הוא אמת או לא?
 

lightflake

New member
זו אחת השאלות הקשות

כי משמעותה היא מוות

כדי להגיד לך באמת שאין כל אשליה אני צריך לוותר עליה
ולוותר עליה זה לוותר על עצמי (כל מה שאני מאמין שאני, כל האשליה שנבנתה במשך כל כך הרבה שנים)

אתה הצלחת לוותר על זה כבר?
 
אתה בטח תסכים איתי

שגם זה רק סיפור וזה שאחריו יהיה רק סיפור וזה שאחריו ואחריו ואחריו
גם הסיפור שכל אלו הם סיפורים והם אינם האמת גם הוא סיפור

אתה מתהדר בהבנה שלך שאינך יודע את האמת
אבל אתה אלוף בלדעת מהי האשליה
איך אתה מסביר את זה?
 

lightflake

New member
כי אני רואה את זה

רואה את האשליה ובכל זאת כל הזמן זה לא משתחרר
אני לא יודע איך להסביר את זה אבל אם יש דבר אחד שאני בטוח בו זה שאני לא מואר
וזה מאוד מעניין, שאלתי את עצמי איך אתה יודע שאתה לא מואר ואז נהיה כזה שקט ומאוד דרמתי והכל נהיה יפה ואני חווה את הרטט הזה של הקיום עצמו ואני מבין בדיוק למה אומרים שהכל אחד כי אתה פשוט חווה את זה שהכל זה רק הרטט הזה אבל בסופו של דבר נראה שהאשליה עדיין חזקה בלפיתתה אותי
זאת הנחיתה הכי נוחה אתה מבין? אני כבר כל כך רגיל שאני נופל לזה תמיד, ואז שוב אני רואה שזה טמטום ופתאום לאן שאני לא מסתכל אני רואה את האור הזה.. את עצמי בכל מקום, שהכל זה רק תודעה ותו לא... אבל זה לא מחזיק ואני לא יודע איך "לקפוץ" לעולם ההוא... אני תמיד עדיין נשאר בעמדת האני הקטנה ומשם רואה ואפילו חווה את הדבר האחר הזה.. תקרא לזה אחדות או כל שם אחר...
 
האמת היא זקנה מכוערת

אבל אתה מעדיף לחלום על דוגמניות
האמת ישנה כאן ועכשיו תמיד חיה וקיימת
אתה אומר את המילים אבל אתה מסרב לקבל את משמעותן האמיתית
עזוב את המחשב הבט סביבך הבט לתוכך - זו האמת.
אתה חושב שזו אשליה?
גם מחשבה זו היא האמת, היא קורית ברגע זה לא?
אין דבר מלבד האמת.
האשליה היא האשליה הגדולה מכולן שמעוורת אותך מלראות את האמת הערומה שמולך.
לפעמים מתארים את ההארה כסוף החיפוש (The end of all search)
ראה מה קורה סביבך בתוכך הנה סוף החיפוש.
אבל אתה לא רוצה את סוף החיפוש
אתה רוצה את תחילתה של המציאה הגדולה (The begining of the ultimate finding)
אתה רוצה שקט דרמתי, רטט, לחוות את החוויה הנשגבת של האחדות את האור.
כאב בטן, זיעה בחודש אוגוסט, מינוס בבנק אמא שלך שמתלוננת למה אתה לא מתקשר זה משעמם ומעצבן מדי בשביל להיות האמת, זו בטח אשליה שאני חייב לעבוד לפרנסתי. האמת חייבת להיות הרבה יותר קול.
האמת היא זקנה מכוערת אבל אם תהיה איתה היא תאהב אותך כמו שלא אהבו אותך מעולם.אתה תאהב כמו שלא אהבת מעולם.
לב מלא אור ושימחת חיים.
 

lightflake

New member
טוב, אז אני מבין שזהו האירוח השני שלנו של

מואר במלוא מובן המילה
ואני שמח לראות שיש לנו מוארים בכל פינה וש"לא בשמיים היא"

אתה צודק בכל מילה
זה אני, זה הדוגמנית שעיוורה אותי
ואתה גם צודק שזה הלב שצריך להפתח כדי באמת לקבל את האמת פעם אחת ולתמיד, איכשהו נראה לי ששם טמון "המפתח הקדוש" (הנה שוב הדוגמנית צצה לה ואני מיד מתעוור מחדש)
 
אתה מכיר מילה שהיא לא סתם מילה?

תגיד אמת לסיני ונראה איך הוא יגיב
בשבילו היא אפילו לא מילה.
 

lightflake

New member
אני מרגיש שחטפתי נוקאאוט

אבל אני לא מואר... אם כבר, יותר סובל, יותר כואב..
וזה מאלץ אותי להבין שכמה שהדרכה נון-דואלית מהסוג הזה טובה כדי לחסל הרבה דמיונות, בסופו של דבר שמעתי את פפה ג'י אומר מאות פעמים שאין מה לחפש, שכולם כבר חופשיים וכו', אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שעדיין יש "אני" לעומת "לא אני", ושאני עדיין מאמין שהאני זה אני ושהלא אני זה לא אני, מבין? ז"א לא רק שהחוויה מחולקת החלוקה הזו בהכרח יוצרת סבל כיוון שבגלל שאני מזוהה עם חלק מהחוויה כ"אני" אז ברור שאני לא רוצה שהאני הזה יסבול או שיכאב לו בקיצור אני ממשיך לבחור ולא לקבל את הכל... אני לא יודע איך להשתחרר מההזדהות עם תחושת האני. לכן אני מנסה את שיטת ניסרגדתה שבעצם אומרת תהיה מאה אחוז ה"אני" הזה ואז משהו אחר יתעורר לראות שזה בעצם לא אני באמת... מבין? אתה מדבר מתוך נקודת מבט של האחדות אבל אני נפרדות ואני לא מצליח לשכוח שאני נפרדות

בסדר גם זה סיפור, אבל זה סיפור שיוצר סבל ושאני לא יודע איך לשחרר אותו
 
ניסית לבחור סבל?

זה עדיין לא מה שאתה מחפש, אבל אולי יערער לך עוד משהו (ברור שאני לא רוצה שהאני הזה יסבול)

קידה
 

lightflake

New member
כן, אני לפעמים עושה את זה

זה כן משחרר אבל תמיד באופן זמני לא?
האם אתה משוחרר?

זו גם שאלה לאבי, האם אתה עצמך כבר חופשי מכל הסיפורים?
מה שמכונה מואר או ער ?
 
למעלה