מכון בן צבי
>>"קהילות המזרח". באילו קהילות מדובר ? ב"קהילות המזרח" הכוונה היא לפזורה הספרדית, הן במזרח והן במערב, ולעדות המזרח ממש שאליהן לא הגיעו ממגורשי ספרד. במשפט אחד כל מה שלא אשכנזי...
(והאמת היא שלאחר העיסוק בכמה שאלות על צאצאי ספרד בפולין, הונגריה, אוסטריה וכו', הדבר בכלל לא פשוט). >>איזה סוג חומרים המצויים בספריה יכולים לסייע במחקר גנאולוגי ? בגדול יש לנו חומר משני סוגים: חומר מקורי וחומר מחקרי. חומר מקורי הכוונה לאותם חיבורים, ספרים, חוברות, פרסומים בודדים, עיתונים וכו', כתבי יד, פנקסי קהילה וכדומה, שדרכם ניתן למצוא חומר על משפחות ואישים של אותן קהילות. יחד עם זאת, יש לנו מחקרים, וספרים על הקהילות השונות המשלימים במידה זו או אחרת את התמונה. >>האם כל החומרים נגישים לכולם ? האם קיימת אפשרות (או אולי יש תכנון לעתיד) לגשת אל החומרים דרך האינטרנט ? באופן כללי כן. כמובן שכדי לעיין בספרים נדירים או בכתבי יד יש צורך להזדהות, להפקיד תעודת זהות וכו'. חלק מהחומר, לדוגמה "העיתונות ההיסטורית" (הלבנון, חבצלת וכו'), וכמה ספרים נדירים כבר נסרקו ונמצאים ברשת, דרך האתר של
בית הספרים הלאומי. ערכתי רשימה מדגמית של חומר בכתב יד הנמצא בספריית מכון בן צבי העשוי להכיל חומר גניאלוגי רלוונטי למספר קהילות בעולם הספרדי והמזרחי. הרשימה מסודרת לפי ארצות, ערים, ובסוף, מספר כתב היד אצלנו: א"י, תורכיה, יוון והבלקאנים ירושלים: פנקס חשבונות, 1777, כת"י 1702 פנקס חשבונות, 1792, כת"י 1704 פנקסי חשבונות, 1811-1815, כת"י 3752 פנקס נישואין, 1912-1893, כת"י 1751 יוון אגריפון: פנקס קהילה, כת"י 3731 טריקאלה: פנקס קהילה 1886-1879, כת"י 1726 קאב'אלה. פנקס קהילה 1923-1919, כת"י 1886 רודוס: העתקות מצבות, כת"י 3763 פנקס משלמי מסים, 1831-1713, כת"י 1734 פנקס מלשמי מסים, 1882-1834, כת"י 1733 סאלוניקי: פנקס קהילה, 1938-1922, כת"י 1719 תורכיה אדירני: פנקס בית כנסת, 1917-1912, כת"י 1795 אזמיר: פנקס בית כנסת אלגאזי, 1858-1856, כת"י 1791 פנקס בית כנסת אלגאזי, 1884, כת"י 1790 איסתנבול: פנקס העתקי מצבות, תחילת המאה 20, כת"י 1717 צפון אפריקה לוב: טרבלוס: רישום נישואין, 1872-1732, כת"י 1778, 1779, 1780 מארוקו: מוגדור: פנקס חשבונות, 1917-1908. מכנאס: פנקב קהילה, 1922-1929, כת"י 3742. פאס: פנקס חברת גומל חסדים, מאה ה20-. כת"י 3753 תוניסיה: ג'רבה: פנקס קהילה, המאה ה20-, כת"י 2860; 891 תוניס: פנקסי הקהילה הפורטוגזית, מאות 19-18, כת"י 1878 פנקס בית דין, 1894-1942, כת"י 1892 אירופה (איטליה, גיברלטר פירנצה: פנקס קהילה, 1699-1713, כת"י 4102 ליוורנו: פנקס קהילה, 1713 כת"י 4081 גיברלטר: פנקס בית הכנסת "שער השמים", 1811, כת"י 1823 ארצות ערב: עיראק: פנקס חשבונות מבית כנסת "פרדס הילדים", כת"י 3788 פנקס חשבונות על רכישת קרקע בארץ ישראל, כת"י 1864, 1865 , 1866 פרס: פנקס של סוחר יהודי, מאה י"ט. כת"י 1850 בומבי פנקס כתובות, 1936-1910, כת"י 1803, 1804 פנקס קהילה, 1894-1844, כת"י 1802 לגבי בתי עלמין יהודיים (עתיקים) באיזמיר, בהיותי כהן איני מכיר מקרוב. בשנות התשעים של המאה העשרים, פרופ' מינה רוזן, כיום באוניברסיטת חיפה, ערכה מחקר תיעוד צילומי וקיטלוג של בתי קברות רבים ברחבי טורקיה. לא ברור לי כעת מה מצב הגישה לחוקרים ולמתעניינים בממצאיה. >> האם ואילו שמות משפחה יהודיים טורקיים הינם אשכנזיים מובהקים (אשכנזי הוא מן הסתם דוגמא בולטת, אבל בטח יש עוד) ? בהחלט יש. ראה דוגמה
בתשובתי לאמנון ובתשובתי לתותח9. דוגמאות נוספות הן משפחת סיני-אשכנזי ויפה-אשכנזי. מחלק מן המשפחות הללו, לאט לאט הליווי "אשכנזי" נשר, ונשאר רק השם סיני, יפה או יונה. דוגמה מאלפת על התחקות אחר בואה של משפחה אשכנזית ממגורשי וינה (1670), דרך בודפשט והתיישבותה באזמיר היא דוגמתה של משפחת אשכנזי, שראשון בניה היה הרב יוסף בן גרשון שהגיע לאזמיר סביב שנת 1700, וצאצאיו חיו ופעלו בקהילה עד ימינו אנו. מאמר על זה פרסמתי בכתב עת בחברה לגניאלוגיה יהודית בארגנטינה, אך סיפרתי על כך בנספח לעבודת המסטר שלי. >>מן הסתם גם בטורקיה היו יהודים שאינם ס"ט. לפני שאסיים אני אתייחס לביטוי ס"ט, שבפי העם פירושו ספרדי טהור, אך בודאי ובודאי אין לפירוש זה אחיזה במציאות, ועל זה כבר כתבו לפני. היה נהוג ומקובל כשמזכירים אדם, לברך אותו שיאריך ימין או שיהיה בריא וכיוצא בזה. הכינויים המצויים בטורקיה היו למשל "פלוני אלמוני, השם ישמרהו ויחייהו", "ישמרהו צורו וגואלו" וכו'. גם כשהאדם כותב את שמו הוא הוסיף מעין איחול וברכה עצמית. הביטוי ס"ט מופיע תמיד לאחר שאדם כותב את שמו, בשער ספריו או בכל מקום אחר, ופירושו הוא "סופי טוב". היינו שתהיה לי אחרית טובה וסוף טוב. סליחה על ניפוץ המיתוס...