אני שונאת אותך

[some1Lse]

אני שונאת אותך

אני שונאת אותך
אני שונאת אותך כי את כזו עצלנית
ולא אכפת לך מדברים
את עושה תמיד דברים בדקה ה90

אני שונאת אותך כי את כזו טיפשה
שום דבר לא מצליח לך
הכל נופל לך מהידיים, נשבר
ושום דבר לא יגרום לך להאמין שזה לא ככה

אני שונאת אותך כי את כל כך רעה
אחות דפוקה
הבת הכי גרועה שהם יכלו לאחל לעצמם
בן אדם כל כך נורא

אני שונאת אותך על הקלות שבה את נשברת
שבה הדמעות עולות ומציפות לך את הראש
אני שונאת אותך כי את אף פעם לא משחררת
לא נות ת הזדמנות שנייה

אני שונאת אותך על זה שאת לא מצליחה לשחרר
לא מצליחה לשתף
לא מצליחה לפתוח את הסודות שלך לרווחה
שומרת אותם כמו מזוודה מרוטה

אני שונאת אותך כי את ממשיכה לסחוב
בכח
למרות שאת כל הזמן כמעט נופלת
וחצי מהזמן את לא סגורה אפילו איזה יום היום
ואת לא מסוגלת לעזור לעצמך

אני שונאת אותך שאת לא מבינה
מה הטעם לחיים
למה אנחנו כאן
למה לא לסיים הכל ודי?

אני שונאת אותך על זה שאת
אני

 

[Yelem תמיכה לנוער]

גשר צר מאוד

הי some1Lse יקרה,
קודם כל,תודה על השיתוף.
קראתי את מה שכתבת והרגשתי בשני כוחות חזקים ולפעמים מתנגשים:
הכח האחד הוא הכח שמבקש טוב. שמבקש לקום,לשחרר,לשנות,להתקדם.
והכח השני הוא זה שמטיל ספק,שמבקר את עצם הניסיון לבקש טוב, שמעלה את הטענה המסוכנת-למה לא לסיים הכל ודי?

ובין שני הכוחות האלה שנמצאים במאבק שיכול להתיש ולייאש, הרגשתי גם משהו נוסף
הרגשתי תאור של חוויה אנושית שעולה בצורה כנה,מאוד אמיצה ונוגעת ללב.
הצלחת לתאר מצב שאני חושבת שאין מי שלא מכיר אותו
מצב שמסמן את הפער בין הרצוי למצוי
פער בין החלום לבין ההתעוררות

הפער הזה יכול להיות תהום עמוקה ומסוכנת
ואפשר גם לחשוב איך בונים גשר מעל אותה תהום שיאפשר לנו לעשות את הדרך בין המצוי לרצוי ובחזרה.
הגשר הזה מסמל בעיני את המאמץ והיכולת האנושית להצליח לקיים חיים.

תודה לך על הכתיבה.
עוררת אצלי ואולי גם אצל אחרים נקודות למחשבה.
מוזמנת להמשיך לשתף,
שלך,
שחר