אני שואל את עצמי...

אני שואל את עצמי...

כל התגובות האנטי ממסדיות שיש פה לכל אחד, בנוסף לאינספור מקרי יאוש שאני משוכנע שהיה לכל אחד מהמערכת הממשלתית, כל זה מוביל אותנו ליאוש מהמערכת הקיימת. אבל הרי ברור לנו שכל התנהלות של גוף גדול ומסורבל לעולם לא תהיה יעילה, לעולם לא תשביע את רצונינו. אני שואל את עצמי- למה אנחנו נאבקים? בשם מה? אנחנו חושבים שנשפיע? ואולי- אולי בכלל רק אנרכיה היא הפתרון? לא אנארכיה כפי שהיא מוצגת אצל כל מיני הוגים. אנארכיה טהורה- כזו משחר ההסטוריה כל אדם לעצמו...
 
כל אדם לעצמו??.../images/Emo54.gif

אם כל אדם היה חושב על עצמו הכל היה תהום שחורה בלי תחתית מזלנו שיש עוד אנשים בעולם הזה שלא חושבים רק על עצמם אם כל אחד היה חושב רק על עצמו היה עדיף כבר להחליף אותנו ברובוטים
 

HUhybrid

New member
ע"ע ורדה סילבר

מבלי להיכנס לפרטים אישיים, הרי שהיא אוהבת להתבטא בצורה אנטי-ממסדית מובהקת כלפי צה"ל, הממשלה, הכנסת וזרועות השלטון. בפעם האחרונה בעיתונות שהיא עשתה זאת זה היה בתגובה על כתבה שהופיעה ב"7 ימים" (כך נדמה לי) שעסקה במשתמטות מצה"ל. שמה כינתה את חיילינו המגנים בתור "רוצחי ילדים". לדעתי זה סוג של אלימות. ואלימות מוביל לאלימות שמוביל לאלימות. כך, ורדה למשל, איננה מייצגת מבחינתי את אותה סינתזה, ובטח שלא את מה שמוגדר כ"שמאל". גיל.
 

אני101

New member
אופציה שאולי לא חשבת עליה

היא דמוקרטיה ישירה במודל שנות האלפיים. לא אפרט פה את הרעיון, אבל עקרונית דמוקרטיה ישירה היא השתתפות של כל האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות ולא רק פעם ב- 4 שנים. ההצבעה נעשית באמצעות טלפון/אינטרנט/כרטיסים מגנטיים. עוד המון פרטים אפשר לראות באתר הדמוקרטיה הישירה
 

ntiltan

New member
קצת מאוחר, אבל נושא חשוב../images/Emo18.gif

קודם כל, לפני האנרכיה, יש דרך לשנות דברים והיא בעזרת התארגנויות גדולות- תנועות גדולות. קבוצות אידיאולוגיות שחוברות יחדיו. אין להסתפק יותר ב"כל אדם לעצמו". הקפיטליזם והאינדוידואליזם המוקצן משרתים את עצמם, הם מפרידים אותנו לפרטים- אטומים ומשכנעים אותנו שזאת הדרך הטובה ביותר להתקיים כדי להגיע לאושר והגשמה עצמית. לאט לאט נהרסות כל הקהילות ומה שנשאר הם אטומים בודדים (כאן נכנס גם הניכור) אשר משייטים בעולם וצורכים, צורכים, צורכים (זה מה שכמובן הכי חשוב) ובעיקר את התרבות הקוסמופוליטית הרדודה שמתבססת על המכנה המשותף ביותר... אחר כך גם מתפלאים שאי אפשר לשנות. השינוי צריך לבוא בגלים, ויהיה איטי מאוד כי אנחנו צריכים להפוך את כל התהליך שעשה הקפיטליזם ולהתלכד חזרה. סולידריות אחיי, סולדריות...
קל מאד לזרוק את המושג אנרכיה בגלל שאנרכיה מתקשרת לרב עם כאוס, וכאוס זה להוציא את כל העצבים שיש לנו על הממשלה והממסד... חשבתם פעם איך אנרכיה עובדת באמת? כדי שהאנרכיה לא תהפוך לעוד סוג של דיקטטורה קפטליסטית צריכים להתקיים 2 תנאים בסיסים וקשים לביצוע 1) שכל בני האדם יהיו חופשיים (אבל באמת) במחשבתם. שהאינסטינקטים הכי בסיסיים שלהם יהיו לא להיות משעבד או משועבד. אחרת, מס' מצומצם של אנשים יכול להרוס לכל העולם. עכשיו השאלה- מה הסיכוי שזה יקרה? 2)שהחברה תהיה כולה ארוגה במארג מורכב של קבוצות (כדי שדבריים יוכלו לקרות), זזאת אומרת המון שותפויות שחופפות אחת לשניה שבה כל הקולות שויים. וכדי לקבל החלטות (גם את זה צריך, כדי שהכל ימשיך להתקיים) צריך להעשות דיון בן כל השותפויות, החלטותיהם עברו לועדה של נציגים, הצעות הנציגים יחזרו לשותפויות, יתקבלו עוד החלטות וכו'... עכשיו תארו לעצמכם חילוקי דעות (נורמליים) בין אנשים בתוך המערכת הזאת... אני לא יודעת אם זה יותר יעיל מכל שיטת ממשל אחרת. (אני אפילו די בטוחה שלא) דרך הגב אם שאלתם מה הופך את שיטת השותפויות לשיטה אנרכית... הדבר הוא שהשותפויות הם במקום מסויום דינמיות מאד. כל אחד יכול לעזוב, להקים או להצטרף לשותפות אחרת בלי בעיה.
ועכשיו... איזה תהליייך נראה לכם יותר מתיש ומעייף? לצור חברה אנרכיסטית או חברה סוציאליסטית? אני מודה לכם שהתעזרתם בסבלנות וקראתם עד הסוף, המלים כאילו נכתבו מעצמן!
סוציאליזם ואנרכיה מתבססים בדיוק על אותם הערכים- חופש, שויון וסולידריות (חופש, שיויון ואחוה נשמע לכם מוכר מאיפה שהוא?)
 
למעלה