אני שבורת לב

אני שבורת לב

כתבתי על השותף שלי פה קצת.
הוא קרן אור בחיי.
הכניס לי הרבה שמחה.
כשהיה לי קשה הייתי נשענת עליו כמו על אח גדול.
כמעט כל יום בו נפגשנו אמרתי לו שאני
אוהבת אותו והוא אור עבורי.

אתמול אני ואחיו נתנו לו כמה שקלים,
בהם קנה אלכוהול,
הוא אמר שיקנה יין ובירות,
אבל חזר עם אלכוהול-שיט זול וחזק.
יש לו בעיית אלכוהול. כולנו ידענו.

ישבנו וצחקנו.
הוא יצא מהבית ונשארתי עם אח שלו,
החבר הקרוב לי ביותר פה.

בלילה גרושתו התקשרה ואמרה שהוא חטף
התקף אפילפסיה. בפעם הקודמת הוא התבאס
שלקחנו אותו לבית חולים. אמר שזה מיותר.
אמרתי לה שתתקשר לאבא שלו,
בפעם הקודמת אמרו לי שהוא יודע לטפל בו.

לפני פחות משעה התקשרו לומר לי שהוא נפטר.

אני בשוק.
אני עצובה.
כואב לי כואב לי.
ואני מרגישה אשמה על האלכוהול,
על שהייתי שותה איתו.
שלא אמרתי לו להפסיק.
שלא אמרתי לגרושתו לקחת אותו לבית חולים.

צר לי על האובדן.
אני מרגישה לבד ומעורערת.

תודה על ההקשבה.
עזר לי לכתוב.
 
WTF?

שמש,
את לא אשמה בכלום, למרות שזה טבעי להאשים את עצמינו.

את לא אשמה.
הוא היה חולה, ילד גדול, שצריך כבר לדעת לטפל בעצמו.
אם לא היית שותה איתו, אז הוא היה שותה לבד, או עם אחרים.

אני לא בטוחה שהבנתי הכל..
אבל את לא אשמה.

תרגישי טוב, משתתפת בצערך
 
שתיתי איתו לעיתים ממש רחוקות

גם כי אני שותה לא הרבה ורק יין וגם כי לא אהבתי לראות אותו משתכר.
אבל מידי פעם היינו יוצאים לפאב.
אתמול הוא יזם את זה, כמובן.
אני שתיתי פחות מכוס יין אחת ומיציתי.

ועדיין...
כזו אני.
כשהתקרית לאמא שלי, היא מכורה אותי,
דבר ראשון היא דיברה איתי על תחושת האשמה.
לצערי, זה מובנה בי.

תודה.
 
הקטע של האשמה קורה לכולם

לדעתי זה גם מובנה אצל כולם.
תמיד חושבים מה יכלנו לעשות בכדי למנוע..

התשובה היא שברוב המקרים כנראה שכלום.
כמו שכאן זה לא היה בידייך יקירה.
 

גניפר14

New member
שמש ,ממש צר לי לשמוע זאת.

כואב לי את כאבך.
ממש עצוב, במיוחד שממש מכירים מישהו מקרוב,ופתאום הוא איננו.
 
תודה ג׳ני וכולם

אין לי מילים.

הרמתם אותי.
יחד עם ההוא שאסור לי להזכיר.
עכשיו אני מתכוונת לצאת חזרה למדבר.
התבשרתי כשהייתי באוטובוס בדרכי לת״א.
זה היה נורא.

תודה,
חברים
 

puma141

New member
שמש..מצטערת בשבילך..



תכתבי עוד..תספרי על האיש.
בטוח שזה מרתק, עכשיו במיוחד.
 


שמש אור,
זה בסדר להרגיש עצובה,
זה בסדר להרגיש קצת שבורה,
אבל אל תאשימי את עצמך במה שקרה.
מה שקרה הוא מה שאמור היה לקרות
כי רק האדם עצמו אחראי לגורלו
ואת לא יכולה לקחת אחריות על גורלו
של אדם אחר גם אם הוא קרוב לך ביותר.
קבלי חיבוק אוהד
 

צ ע ד

New member
קודם כל

אני מאוד מצטערת לשמוע.

כל כך הרבה אנשים היו בתוך התמונה

גרושתו, האחרים שלו, אבא שלו וכמובן הוא.

את לא השוטר או המטפלת שלו.

מאיפה יכולת לדעת שזה יסתיים ככה
ואולי זה לא יכול היה להימנע בכל מקרה.

אין לך מה להרגיש אשמה כי זו לא אשמתך.
זה בראש ובראשונה אחריות שלו לא לשתות,
להבין את ההשלכות של המחלה שלו
ולתדרך את האנשים סביבו כיצד להתנהג.

משתתפת בצערך.
 
כואבת את שברון הלב שלך ואתך בכאב הגדול

מצטרפת אל כל מי שכתב כאן שלא תקחי כל אשמה על מה שקרה,אבל הדבר שאני הכי בטוחה בו הוא שחברך זכרו לברכה לא היה רוצה שתאשימי את עצמך במה שקרה,ישנם דברים שכלל לא תלויים במה שנעשה או לא נעשה.תזכרי את הזכרונות היפים שלכם יחד ובזה תכבדי את זכרו של האדם שאהבת. יהי זכרו ברוך!תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.חיבוק עוטף עבורך ומקווה שייסורי ההאשמה העצמית יחלפו מהר כי אינך אשמה!
 

Melencholya

New member


אילו היינו יכולים למנוע את המוות מהאהובים עלינו,
כנראה שהיה קורה כאן משהו רע אחר.
תתנחמי שהוא זוכה לקבורה והספד כמו שהוא ראוי.
תתנחמי שחווית משהו ממנו שתוכלי לספר.

משתתפת בצערך יקירה, אבל חייבים להמשיך הלאה.
 

shayCn

New member
משתתף בצערך

הסירי אשמה מליבך,
הוא היה צריך להיות מודע לעצמו ולבעיה שלו.

 

Aronsona

New member
משתתף בצערך. אנא אל תקחי שום אשמה

אין ספק שהוא היה מודע לבעיה ולמרות זאת בסוג של יאוש או הרס עצמי, החליט לקחת שוב סיכון והפעם זו היתה אחת יותר מדי.
קורה לכל מי שלוקח סיכונים, מחושבים יותר או פחות.
 
נסיכה שלי

כשהשם שלך עולה בגורל אז זה לא משנה אלכוהול או סמים
כמה פעמים שמעת על תאונה שבאוטו היו 5 נוסעים ורק אחד נהרג וכולם רק שריטות
כמה פעמים שמעת סיפורים כאלו שדווקא אחד מכולם הוא נקטף
ככה זה בחיים

אין לך מה להיות עצובה או להאשים את עצמך
הרי את יודעת שהוא לא באמת היה מקשיב לך ולא באמת יכולת לשנות את מה שכתוב מלמעלה
מה שאת כן יכולה להסתכל עליו זה הקשר שלך עם הבחור
ולפי דבריך מילאת את החיים (אולי הקצרים שלו) בחום ואהבה ותמיכה ועזרה
והיית שם כשהו היה צריך אותך מבלי להטיף ולהעיר
קיבלת אותו כמו שהוא ונתת לו להרגיש שייך בעולם, והענק לו מקום לחלוק את הרגשות שלו והחולשות שלו
זה בסופו של יום מה שנמדד
שאר ההחלטות הן לא בידינו

תרגישי טוב
 
כואבת את שברון הלב שלך

תחילה אצטרף לכל מי שכתב לך כי אינך אשמה!!!אותה נשמה שלך שמתייסרת עכשיו כ`כ בוודאי נתנה הרבה אור לאותו חבר זכרו לברכה.ישנם מצבים שלא משנה מה נעשה כדי לשנותם-`הכל מכתוב`.שמש יקרה,איני מכירה אותך כלל אך נגעת ללבי בצורה מטלטלת. אני בטוחה שנתת המון אור לחברך בעודו בחייו ובטוחה שהדבר האחרון שהיה רוצה זה שיהיה לך איזה שהוא רגש של אשמה בהקשר אליו.נהפוך הוא,אם תשמרי את הזכרונות היפים והטובים ממנו ומבלי כל רגש אשמה שלך,זה רק יאדיר את זכרו. קבלי חיבוק עוטף,מבין ורוצה לנחם. יהי זכרו ברוך,תהא נשמתו צרורה בצרור החיים!
 
למעלה