להיפך, מצהירה על זה כבר בתיאור של עצמי
זוגיות זה להיות עם מישהו שמקבל אותך כמו שאתה. זו זוגיות אמיתית בעיני.
לחיות בשקר, הסתרה, ועוד מההתחלה, זה לא זוגיות וזה לחיות בפחד, וזה בגידה בצד השני.
כשאתה גלוי ופתוח מההתחלה, אתה מושך אליך את מי שמתאים לו תפיסת העולם שלך. אתה חוסך לשניכם הרבה עוגמת נפש בהמשך כשיתברר שיש בינכם פערים בלתי ניתנים לגישור...
אתה גם הופך ליותר אטרקטיבי בעיני מי שכן בראש שלך..
אגב, אני אישית מבדילה בין חתונה ובין ילדים..
חתונה, עבורי, זה בסך הכל חגיגה גדולה, אין לזה משמעות אמיתית כי מרגע שאתם חיים יחד תחת אותה קורת גג אתם בינכה ידועים בציבור ובינכה נוצרת בינכם מחוייבות חוקית, כך שלא החתונה היא זו שיוצרת את המחוייבות. איך אתם מביאים לידי ביטוי את המחוייבות הזו זה כבר בחירה שלכם, אתם יכולים לחתום על הסכם חיים משותפים שיתאים רק לכם, בנוגד לזכויות והחובות שיש לכם כידועים בציבור. אם חשוב לך לשמור על העצמאות שלך בתוך הזוגיות (דבר שאני מאד מאד מתחברת אליו) שווה לך כשהיחסים הופכים לרציניים דווקא לשבת ולחשוב ולכתוב יחד את הכללים על פי הם אתם רוצים לחיות ובעיקר להיפרד.. כדי שלא תמצא את עצמך יום אחד מחוייב לסט חוקים שבכלל לא התכוונת להתחייב אליהם מעולם אבל אתה אוטומטית ידוע בציבור כשיש לך זוגיות קבועה....
לכן אתה צריך לשים לב האם ההתנגדות שלך היא למסיבה או להתחייבות, אלו דברים שאפשר להתפשר ולמצוא בהם פתרונות ביניים שיתאימו לשני הצדדים.
לעומת זאת, ילדים זה משהו אחר. אי אפשר להביא חצי ילד לעולם, זה או הכל או כלום. זו התחייבות גדולה מאד, לכל החיים, וזה לא משהו שעושים או מוותרים עליו בקלות דעת בשביל מישהו אחר. לכן זה כן דבר שלטעמי צריך להגיד אותו מראש, בעיקר עבור הבחורה שכן רוצה ילדים, כי אין מה לעשות, לנשים יש שעון ביולוגי, ממש ממש ממש חבל על עוגמת הנפש לשניכם.
זוגיות זה להיות עם מישהו שמקבל אותך כמו שאתה. זו זוגיות אמיתית בעיני.
לחיות בשקר, הסתרה, ועוד מההתחלה, זה לא זוגיות וזה לחיות בפחד, וזה בגידה בצד השני.
כשאתה גלוי ופתוח מההתחלה, אתה מושך אליך את מי שמתאים לו תפיסת העולם שלך. אתה חוסך לשניכם הרבה עוגמת נפש בהמשך כשיתברר שיש בינכם פערים בלתי ניתנים לגישור...
אתה גם הופך ליותר אטרקטיבי בעיני מי שכן בראש שלך..
אגב, אני אישית מבדילה בין חתונה ובין ילדים..
חתונה, עבורי, זה בסך הכל חגיגה גדולה, אין לזה משמעות אמיתית כי מרגע שאתם חיים יחד תחת אותה קורת גג אתם בינכה ידועים בציבור ובינכה נוצרת בינכם מחוייבות חוקית, כך שלא החתונה היא זו שיוצרת את המחוייבות. איך אתם מביאים לידי ביטוי את המחוייבות הזו זה כבר בחירה שלכם, אתם יכולים לחתום על הסכם חיים משותפים שיתאים רק לכם, בנוגד לזכויות והחובות שיש לכם כידועים בציבור. אם חשוב לך לשמור על העצמאות שלך בתוך הזוגיות (דבר שאני מאד מאד מתחברת אליו) שווה לך כשהיחסים הופכים לרציניים דווקא לשבת ולחשוב ולכתוב יחד את הכללים על פי הם אתם רוצים לחיות ובעיקר להיפרד.. כדי שלא תמצא את עצמך יום אחד מחוייב לסט חוקים שבכלל לא התכוונת להתחייב אליהם מעולם אבל אתה אוטומטית ידוע בציבור כשיש לך זוגיות קבועה....
לכן אתה צריך לשים לב האם ההתנגדות שלך היא למסיבה או להתחייבות, אלו דברים שאפשר להתפשר ולמצוא בהם פתרונות ביניים שיתאימו לשני הצדדים.
לעומת זאת, ילדים זה משהו אחר. אי אפשר להביא חצי ילד לעולם, זה או הכל או כלום. זו התחייבות גדולה מאד, לכל החיים, וזה לא משהו שעושים או מוותרים עליו בקלות דעת בשביל מישהו אחר. לכן זה כן דבר שלטעמי צריך להגיד אותו מראש, בעיקר עבור הבחורה שכן רוצה ילדים, כי אין מה לעשות, לנשים יש שעון ביולוגי, ממש ממש ממש חבל על עוגמת הנפש לשניכם.
