אני רק שאלה...

[טלטל142]

אני רק שאלה...

שלום לכולם.. רוצה רק לדעת מה אתם חושבים. אני בת 36. נ+2. כל חיי אני נאבקת במשקל. בשנים האחרונות לא מצליחה לרדת אפילו גרם אחד. ניסיתי הכל. אחרי שנה של 3 פעמים ספיניניג/אירובי בשבוע ו.. דיאטה קלאב... שומרי משקל... וכמובן שאני לא מצליחה לעמוד בשום תוכנית.. לא הורדתי אפילו גרם. בזמן האחרון יש לי כאבי גב רבים והאורטופד כמובן ממליץ על ירידה במשקל. ועכשיו אל תקפצו עליי בבקשה. BMI - 30 אני יודעת שאני לא עומדת בתנאי הניתוח ואני לא כזו שמנה.. אבל גם עודף משקל של 15-20 קילו זה משהו שמאוד מפריע. פעם גם ויזואלית אבל היום גם רפואית ( גב) מה הייתם עושים? אני שוקלת לעשות את זה באופן פרטי וכל הסובבים אותי אומרים שהשתגעתי.. אבל זה לא יוצא לי מהראש.כמה זה עולה באופן פרטי? איך עושים? וסתם עצות... תודה טל

 

[אופירA]

לא השתגעת, את בסדר

עודף משקל של 15-20 קילו זה ממש מטריד. ובפרט כשזה כבר גורם כאבי גב. אבל ניתוח לא יעשו לך, גם בפרטי. אסור מבחינה רפואית להסתכן בניתוח, ואפילו הקל ביותר, בשביל עודף של 20 קילו. תנסי לברר על טבעת, אבל לא מסתבר שמנתח יסכים לנתח אותך פרטי. בארה"ב יש היום קולות מסוימים להוריד את רף הקריטריונים עבור ניתוח טבעת, אבל בינתיים הרף לא השתנה, ואת לא מתקרבת אליו. מה שאני חושבת, זה לעשות בדיקה עם עצמך - האם הגישה שלך היא שחור לבן? לא מצליחה להתמיד בשומרי משקל, אז שוברת את כל הכלים ואוכלת קצפות? לא מצליחה לרדת במשקל, אז מתחילה לזלול? הייתי בודקת את זה, ומנסה לשים מטרה אחרת, מעשית יותר: לשמור על המשקל הנוכחי, לשנות הרגלי אכילה בקטן (להוריד רק קצפת, רק צ'יפס, רק סוכר, או רק את רוב הסוכר, לשנות רק את השמן לקנולה+זית ולהפחית כמויות, הליכה פעם בשבוע). הכוונה שלי, שאם הבעיה היא באמת ראיית השחור לבן, שינוי התנהגותי כזה יביא אותך לתהליך, שבו כרגע לא תרדי במשקל, אבל תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת להשתנות, ובהמשך תוכלי לשנות עוד דברים. כמו כן, הייתי מציעה לך לבדוק קבוצות כמו של אופירה שאול (ובאמת שאין לי שום דבר בעדה באופן אישי, אלא אפילו נגדה. אבל הדרך שלה טובה, ואם לא ניסית אותה והיא יכולה לעבוד בשבילך - זה הפיתרון שלך). בקבוצות מהסוג הזה משנים את התפיסה כלפי האוכל, ובהמשך את ההתנהגות. כל הגישה לאכילה ולדיאטה שונה, ויש אנשים שזה מה שעובד בשבילם.

 

[חלוצת השרוול]

תשמיני כמה ק"ג

(מה שבכל מקרה יקרה מאליו) ותעשי את הניתוח (bmi 35 + בעיות נילוות ) דיאטה תעזור לך כמו כוסות רוח. מעבר לזה את בטח נמוכה יותר ממה שנדמה לך... ולכן את בעצם כבר bmi 32 אז אנחנו מדברים על פחות מעשרה ק"ג עד "למשקל הרצוי" מבחינת הקופה.

 

[WiKi]

זהו, שלא!

 

[אופירA]

מאוד לא רצוי לעלות במשקל בשביל ניתוח

אין שום הבטחה שהעלייה במשקל הזו תרד בעזרת הניתוח. אפשר בהחלט להוריד 15 ק"ג ע"י שינוי הרגלי התנהגות, הגם שזה תהליך. גם ניתוח זה תהליך שאורך זמן. בלאו הכי, אחרי הניתוח צריך לקנות הרגלי חיים שישמרו על המשקל החדש לכל החיים. אז מי שיעשה את זה בלי ניתוח, יוכל להוריד 15 ק"ג ולהיות בריא. ירידה של 10 ק"ג מקלה על הברכיים באופן מדהים ומשפרת איכות חיים.

 

[אופירA]

סיכון גדול נוסף בעקבות עלייה יזומה במשקל

כאשר יש עודף 15-20 ק"ג, ועולים במשקל "בשביל הניתוח", מגיעים להשמנה מורבידית שגם משנה באופן בלתי הפיך את נקודת שיווי המשקל של הגוף, וגם משנה את המצב המטבולי לכיוון נקודת אל חזור (שממנה חולים במחלת ההשמנה הקשה, שבה משמינים בקלות ולא מצליחים לרדת בכלל, באחוזים קיצוניים הרבה יותר מאשר בעודף משקל נמוך יותר). אם מנענו תהליך כזה, הרווחנו הרבה הרבה בריאות. רוב מנותחי הקיבה השונים, חזרו במשך השנים לעודף משקל של 15 ק"ג ויותר, כיוון שלא סיגלו לעצמם הרגלי חיים חדשים. יש מנותחים שהחזירו את כל העלייה במשקל בחזרה בגלל התנהגות לא נכונה. אז שינוי התנהגותי בהחלט יכול להוריד 15 ק"ג בבריאות.

 

[חלוצת השרוול]

עם ניתוח שרוול היא תוריד הרבה יותר ומהר מאוד.

ובכלל תמיד יש לי תחושה שאתם מנסים לחסוך פה כסף לקופות. אם אפשר לרדת לבד ,לשמור ולהיות בריאים איך זה שכולנו רצנו להתנתח? תנו לאנשים סיכוי לשינוי אמיתי.

 

[אופירA]

עצוב לי שיש לך התחושה הזו

נסי להיפטר ממנה, היא מיותרת. חבל שתתני אשליות לאנשים. אף אחד לא יעשה לה שרוול. זה לא אנחנו פה בפורום שמונעים ממנה להתנתח... בנוסף, שרוול אינו קסם כמו שאת מנסה לתאר אותו. על כל מי שהצליח לו בשרוול, יש הרבה שלא הצליח להם. כמו כן, מדובר באדם שיש לו עוד הרבה עשרות שנים לחיות, ואין לדעת מה יהיה בעוד עשרות שנים. אני לא רצתי להתנתח, וגם רבים אחרים פה לא רצו להתנתח. אם יש כאלו שרצו להתנתח, אני מאוד עצובה בשבילם. כשהייתי ב-BMI30 לא חלמתי על ניתוח. עשיתי דיאטות, ירדתי ל-BMI27-28 ושמרתי על התוצאות כל עוד לא היו בחיי אירועים בעייתיים כגון נטילת תרופות המשפיעות על המטבוליזם או מצבים נפשיים חריגים. גם כאשר הגעתי ל-BMI40 בשלב מסוים, עשיתי דיאטה שהורידה אותי ל-BMI33, וכל עוד זה החזיק מעמד, הייתי מרוצה, כי השיפור הבריאותי היה ניכר. ברגע שלא היתה ברירה, הלכתי (לאט) לניתוח שהייתי זכאית לו. אין פה אף אחד שאינו זכאי לניתוח, שרץ להתנתח, מאחר שהוא היה יכול לרוץ מפה ועד להודעה חדשה, אבל אף אחד לא היה מנתח אותו.

 

[חלוצת השרוול]

אם כך

יקירתי, את ממש לא דוגמא לשמן הטיפוסי,יש לך כוח רצון, מודעות ונחישות - אשריך. המציאות לא כזאת פשוטה כפי שאת נוטה לתאר. אנשים רק משמינים ולא ממש מרזים בדיאטות וכמו שנכתב בשיר אבשלום "למה לא עכשיו - מה שבטח יבוא כבר מחר" אגב, ראיתי במלב"י כתבה שבה מדובר על טבעות לבעלי 30 bmi

 

[אופירA]

אין חיה כזו שמן טיפוסי

ויש הרבה הרבה שמרזים יפה בתוכניות השונות ובקבוצות השונות ואפילו באופן פרטי אצל דיאטנית ואפילו כמוני, בלי דיאטנית. כל עוד האדם לא חולה (בהשמנה מורבידית של BMI40 או 35 עם מחלות נוספות), אין סיבה לעשות ניתוח, גם אם בעוד 10 שנים הוא כן יהיה חולה. כאשר הוא יהיה חולה, יעשו ניתוח, לא 10 שנים לפני כן. ניתוח בריאטרי זו לא פרוצדורה למניעה. ניתוח בריאטרי זה נזק רציני לבריאות, שמיועד רק כדי למנוע נזק חמור יותר (סכנת חיים או מחלות חמורות עקב השמנה מורבידית). לא עושים נזק רציני לבריאות בצורת ניתוח בריאטרי, כל עוד אין הסכנה הזו.

 

[רונה גימל 1]

את צודקת לגמרי, אופירה, אני מכירה לא מעט

שמנים-שמנים שרזו נהדר ושומרים על התוצאות יותר מעשרים שנה. אז יש דבר כזה. גם מכורי אוכל מצליחים לפעמים כמו שיש אלכוהוליסטים שנגמלו ומכורים לסמים שנגמלו ועוד ועוד. אבל קשה. כי הסיבה להתמכרות בדרך כלל לא חולפת והיא מקננת שם בפנים כמו שד שחור, מחכה להתנפל. אם לא הייתי מתגברת (חלקית לפחות) על ההתמכרות שלי למתוק, גם הניתוח לא היה עוזר לי, כי אפשר בקלות להשחיל 3000 קלוריות ביום עם שוקולד ווופלים. 3 חבילות שוקולד, חבילת וופלים ועוד כמה חטיפים יכולים לעבור במשך היום בקלות רבה בנוסף לאוכל אחר. ועם אלפי קלוריות ביום קשה לרזות. ובכל זאת, לא כל אחד נזקק לניתוח. ולנתח מ-בי.אם.איי. נמוך מ-35, זה נראה לי כמו יד קלה מדי על ההדק. או יותר נכון, מין "אמריקאיות כזאת", שם ניתוח נחשב פעולה פרוצדורלית מתבקשת אפילו לצורך יופי. וכך כוכבי הקולנוע מתנתחים מרצונם עוד ועוד כדי לשמר את היופי הקמל.

 

[משפחתונית]

לא ממליצה להשמין-אף אחד לא רוצה סוכרת!!../images/Emo13.gif

ואת המחלה הזו קשה מאוד למגר-גם אחרי דיאטה רצינית וירידה במשקל.. ואני מדברת מתוך ניסיון כמובן-גם עכשיו אחרי ירידה של 18 קילו ואני בערך כמוך הסוכרת שלי לא נפרדת ממני!! שכן הלבלב שלי כבר נפגע וכנראה שאין דרך חזרה. -הרופאה שלי אומרת שרק חלק מהאנשים שיורדים במשקל נפטרים מהסוכרת! אז בבקשה אל תקבלי עיצות כאלה -את עלולה לפגוע בבריאות שלך.

 

[vo5]

לא יאשרו לך ניתוח אפילו בפרטי

לפי הוראות של משרד הבריאות מותר לעבור ניתוח רק עם BMI40 או BMI35 עם מחלות נלבות, כגון סכרת . כאבי גב לא נחשב מחלה נלוות.

 

[vo5]

נלבות = נלוות ../images/Emo4.gif

 

[אופירA]

בעיות מפרקים נחשבים מחלה נלווית

אבל השאלה אם האורתופד יגדיר את כאבי הגב כבעיות מפרקים, ואם הוועדה בקופ"ח/המנתח הפרטי יאשרו זאת. וכל זה רלוונטי רק החל מ-BMI35, שמאוד לא כדאי להגיע אליו בצורה יזומה, כאשר סובלים מ-BMI30 בלבד. ואגב, גם בעתיד, אם יתקבלו הקולות באמריקה שרוצים להוריד את האישור לניתוחים ל-BMI30, מדובר בניתוח טבעת בלבד. לא יאשרו שרוול לשם כך.

 

[vo5]

מחלות נלוות

סכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים, סטאזיס ורידי.

 

[vo5]

מחלות נלוות

סכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, דלקת פרקים, סטאזיס ורידי.

 

[אופירA]

וגם בעיות מפרקים ובעיות פריון

 

[ליבי3617]

אף אחד לא מנתח פרטי מי שלא עומד בקריטריונים

ואם מישהו מסכים לזה- תתרחקי ממנו. אני מסכימה עם הרוב שאמרו לך שלא כדאי לך לעלות במשקל בשביל ניתוח. עצם ההצעה הזו מסוכנת. עודף משקל של 5 ק"ג גם מפריע מאד אז קל וחומר 15 ו- 20. אני מבינה את הרצון לסיים עם ההשמנה בדרכי ניתוח אבל זו לא הדרך. כדאי להיכנס לתהליך עם צוות רב תחומי (ממש כמו אחרי ניתוח) - דיאטנית, פסיכולוג ומאמן כושר. תתייחסי לזה כמו הקילוגרמים האחרונים שרוצה מנותח לרדת ל BMI תקין רק שאת יכולה לרדת אותם בקלות כיוון שלא הייתה לך ירידה מסיבית קודם. אנשים כמונו, אם רוצים לרדת 10 ק"ג אחרי ירידה של 50 ק"ג - זה הרבה יותר קשה. אם תרצי עזרה אני אפנה אותך. חבל אפילו להתחיל להשמין בשביל ניתוח. זה לא פיתרון קסם.

 

[אלישבע24]

טלטל,אני עשיתי במדיקל

של הרצליה אצל דר אבינוח,זה עולה 30,000 ש''ח