אני, רק שאלה

Jen74

New member
אני, רק שאלה ../images/Emo3.gif

לצערי, לא הצלחתי למצוא את עצמי כאן בפורום, לפעמים עוד רואה לכם מדי פעם, בודקת אם יש איזה שרשור מעניין. רציתי לשאול את הגרושים/ות ה"וותיקים/ות" - מה עשיתם ביום שבו ציינתם את סוף השנה הראשונה לגירושים? ביום רביעי זה יהיה בדיוק התאריך בו צעדנו יחדיו בתוך אולם בית הדין הרבני, הבטנו מעט נבוכים ומעט משועשעים מהמעמד הדי דבילי, אני חייבת לציין וקיבלתי את הגט ממי שרגע לפני כן עוד היה בעלי כדת משה ורגע לאחר מכן כבר הייתי גרושתו. מי שהיה הכי נסער מכל המעמד הזה היה דווקא אבא שלו, שבא כעד מטעמו ונראה כמובל לגרדום כשהכנסנו אותו לאולם ויצא כמי שיוצא מניחום אבלים.
אז ספרו לי, תנו לי עצות, מה אפשר לעשות ביום הזה? לחגוג - לא ממש מאושרת מהמעמד. להתאבל - לא כל כך עצובה. יש כרגע בן זוג, אולי לציין איתו ביחד את היום הזה?
 
אישית

יצאתי לבלות הלכתי להופעה של שלמה זה מחק את השלילי ונתן המון חיובי בקיצור עוד מדרגה בחיים...
 

חזקוש

New member
למה ?

המעמד הכי דבילי ? בתור אחת שהתחוור לה פתע שאינה אוהבת את ב"ז ושחלק מהמטלות שנוצרו במסגרת המשפחה, כפו עליה עטיית מסיכה, לטעמי זה אמור להיות עבורה צעד נבון. אני תמה , מה דבילי כאן ?
 

Jen74

New member
הכוונה שלי הייתה ש...

לעמוד שנינו, שני אנשים חילוניים לחלוטין מול שלושה דמויי רבי שבודקים בציציות מי אני ומי הוא בכל פעם שנכנסנו אליהם לאולם ואומרים לי לעמוד כמו ילדה מפגרת מול האיש הזה שאני כבר ממש לא מכירה ולהחזיק את הידיים צמודות כמו במשחק המפגר שהיינו משחקים בבית ספר יסודי ולחכות שיתן לי את הדף הזה שהם קוראים לו גט וללכת עם זה עד לדלת "אבל לא לצאת" ולשים בכיס ולחזור - זה לא דבילי??? המהלך של הגירושים היה מהלך חכם ביותר.
 

חזקוש

New member
כך

כל כל טקס נתן לכנות דבילי החל מעמידה בצפירת זכרון וכלה בקימה מול שופט באולם בימ"ש . גם באולמות הריקודים ובמגרשי הספורט ישנם טקסים. במהלך החיים אנו עורכים אין ספור טקסים, מה דבילי ומה לא ? האם זה כך בשל היות הטקס מרוחק ממך רגשית ולא מוכר ? חזקי
 

Jen74

New member
אולי בגלל שיש ריחוק רגשי ביני לבין

הטקסיות הדתית היהודית חשתי שהמעמד מגוחך. לעמוד בבית המשפט כשהשופט נכנס כמו גם תלמידים עומדים בכיתה כשהמורה נכנס, זה עניין של כבוד. לומר לאישה לעמוד כמו בובה ולדקלם משפטים על מנת שתהיה מותרת מנישואיה, לטעמי אין כאן כל עניין של כבוד או נימוס אלא יש זלזול באישה, כך לדעתי.
 

ערסlight

New member
גם אני...רק שאלה

תגידי, למה את עסוקה בזה? אני חושב שהגרוש שלך דווקא שמח.
 

Jen74

New member
האמת, שאני בטוחה שהוא יצא לחגוג

כשיצאנו מבית הדין הרבני, גרושים ומותרים תרתי משמע, היה לו חיוך רחב מאוזן לאוזן כמו שלא היה לו כל התקופה שהכרתי אותו. הוא היה הכי מאושר בעולם, לא האמנתי שהייתי לו כזה נטל שגרמתי לו לאושר עילאי בזה שהתגרשתי ממנו. לי הייתה תחושת הקלה מסויימת עם תחושת כישלון, כי כמו כל ילדה טובה עם שורשים פולניים, חשבתי שנישואים זה כבר לכל החיים. היום אני יודעת שזה היה צעד חכם בשביל כל הנוגעים בדבר, כן, גם בשביל הילדים. אולי באמת אין טעם להתעסק ביום הזה, הוא לא יום שונה משאר הימים.
 

חזקוש

New member
זה

האיש יש לו שאלות עם קונספציה פוסט מודרניסטית. לדעתי כל אירוע מכונן בחיים כדאי לבחון כיצד השפיע על התחושות האשיות הספונטניות , דבר שילמדנו על תחושות נסתרות מהעבר וכך נהיה קרובים יותר לעצמינו.
 

r o n i t 3 7

New member
הפעם הראשונה שהשתכרתי...

היתה ביום קבלת הגט... חגגתי במשך שבוע שלם, כל יום עם חברים אחרים... מאז ואז היום עברו שלוש וחצי שנים, בכל 5/6 יוצאת לבלות, ולשתות... לזכור ולא לשכוח... את החופש...
 
תעשי ערב שירה בציבור

עם שירים שמתאימים לנושא אני האמת שלא ממש זוכר את התאריך הזה בכלל
 

r o n i t 3 7

New member
כשטבעת החנק ...

המקשרת בין האצבע לצוואר ניתקת... זוכרים טוב מאוד, אפילו את היום בשבוע, השנה, הכל
 

ב ה י ר

New member
לא ברור לי מה יש פה בדיוק לציין?

מבחינתי זה יום שרחוק ממני מרחק שנות אור. כבר לא זוכרת את התאריך רק את החודש שבו התגרשתי לא משמעותי ולא רלוונטי עבורי. ועוד לא עברה שנה...
 

Rinattt

New member
אני שבועיים לפני גיל 27...

ככה שהחגיגה היא כפולה... ב-29/1 שנתיים חוגגת יציאה מעבדות לחירות ויום הולדת שבועיים אחרי
ועזבתי את הבית בזמן פסח (ממש פוקס) שנה בערך אח"כ התגרשתי. יצא שזה סמוך ליום ההולדת, ובאמת כאילו נולדתי מחדש, ללמוד את עצמי, את היכולות שלי, לממש את הרצונות שלי, לגבש את הדיעות שלי, לדעת איפה הגבולות שלי, הכל מחדש... אצלי זו אכן חגיגה, אצלך לא ממש יודעת, תעשי מה שמרגיש לך, לא מה שמרגיש לנו
 
למעלה