אני רציני מדי

[Palm tree]

אני רציני מדי../images/Emo11.gif

אני כל הזמן רציני מדי. כלומר, אני בהחלט מסוגל להיות חופשי ולזרום עם הסיטואציה. אבל בכלליות, רוב הזמן אני רציני. לכן גם הרבה פעמים אם מישהי מתחילה איתי אז אני לא מגיב, כי אני במעין תחושה כזאת של "אין לי זמן לדברים כאלו עכשיו, אני במהלכו של משהו רציני וחשוב יותר". הדבר הרציני והחשוב יותר הזה הוא לרוב כל מני "מסעות פנימיים", כמו שכתבתי פעם באיזה שיר קטן: "Strugling to understand the soul that was forged in the furnace wich is my heart". כך, אני כמעט תמיד נמצא במצב של חשיבה ניתוחית פילוסופית עמוקה שכזו. זה כבר בא לי באוטומט. אני לא צריך להתאמץ על מנת לחשוב בדרך שכזו. ולפעמים זה פשוט נורא! אני לא מסוגל להרגיש קלילות. אני לא מסוגל להרגיש יציבות. תמיד משתנה, תמיד דינמי ואלסטי, תמיד בוחן וחוקר. מה לדעתכם כדאי לי לעשות? אל תגידו מדיטציה, משום שמדיטציה רק עושה אותי עוד יותר רציני. כמובן שמדיטציה גורמת להרגשת שיחרור ענקית. תחושת ריחוף. הרגשה ממכרת כמעט, טהורה כזאת, "נכונה". אבל, עדיין רצינית. מה אתם הייתם עושים? יש רעיונות..?

 

[hagit32]

אין בכך שום פסול, לבחון ולחקור כל ד

דבר. גם אני כזאת. לפעמים אני רוצה לקחת חופש מעצמי. לקחת איזה "רגילה"...

אבל באמת..אנחנו לא חיות או בהמות, אנחנו אמורים לחשוב ולחקור כל הזמן,באנחנו לא אמורים להיות יציבים, זה טוב שאתה כל הזמן משתנה במצבי רוח שלך, זה אומר שאתה מתפתח,מתקדם, לא תקוע. אני הרבה פעמים מכריחה את עצמי להיות שמחה. נפגשת עם אנשים, רואה דברים בטלוויזיה או בקולנוע שעושים לי טוב (סיינפלד, סקס והעיר הגדולה, גבעת חלפון ועוד) הולכת לים לראות תשקיעה עם כוס בירה, שותה יין, הולכת ברגל- זה מוציא אותי קצת מעצמי תקבל את עצמך ככה, עם הרצינות שלך. החיים הם רציניים, אנחנו לא בסרט. יש לנו כאן מטרה ומשמעות. לדעתי, אתה בדרך הנכונה, בסוף תקבל תשובות לכל השאלות שלך. יומטוב חגית

 

[אילנהחלפ1111]

לדעתי איבדת את החופש...

הרצינות שלך נובעת מחוסר שמחת חיים, פחד לטעות, והעיז ואמר חוסר הערכה עצמית, אתה מוגן באלפי רפידות הגנה עד כי איבדת את עצמך ואולי אני טועה ביקשת עצות, למען האמת כל הפתרונות עצלך רק אתה תוכל לשנותך וקרא את הכתוב בתקוה שישרת ויעזור לך רק להרגיעך גם אני הייתי פעם שם אז יש תקוה לצחוק זה להסתכן בלהראות טיפש לבכות זה להסתכן בלהראות רגשן ורך ליצור קשר עם מישהו זה להסתכן במעורבות להתגלות ולחשוף את רגשותך זה להסתכן בחשיפת עצמיותך לגלות את רעיונותיך, חלומותיך ותשוקותיך בפני אנשים זה להסתכן באובדנם לאהוב זה להסתכן שלא יאהבו אותך בתמורה לחיות זה להסתכן למות להראות חוזק זה להסתכן בלהראות חולשה לעשות זה להסתכן בכשלון הסכנה הגדולה ביותר בחיים היא לא לסכן דבר האדם שאינו מסכן דבר, אינו מקבל דבר, אין לו דבר, והוא הינו שום דבר יתכן והוא נמנע מסבל,כאב,צער,אבל הוא איננו למד, הוא מכר, איבד את החופש האינטגריטי, הוא עבד, כבול אל הביטחון, אסור על ידי הפחד מכיוון שרק אדם שנכון לסכן מבלי לדעת את התוצאה, הוא חופשי ולך הייתי אומר קבל את עצמך כפי שאתה ועשי כל מה שעולה בדעתך מקסימום תטעה אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות

 

[אילנהחלפ1111]

עצלך=אצלך

 

[Palm tree]

אהבתי

"הסכנה הגדולה ביותר בחיים היא לא לסכן דבר". כל כך נכון.

 

[קרן חדד טאוב]

העולם כמורה!!

אפשר לראות את החיים כמפריאים לתהליך הפנימי ואפשר לראות אותם כזרזים לאותו תהליך, העלום החיצוני הוא הרי ככלות הכל השתקפות לתהליך הפנימי, לכן אפשר לראות כל הזדמנות למערכת יחסים אפשרות לקפיצה אדירה במסע שלנו אל ההארה, אם אתה אינך נזיר מתבודד אלא בחרת לחיות את חייך כאשר אתה מוקף באנשים - זאת אומרת שיש לך מה ללמוד מהאנשים סביבך- חבק כל הזדמנות כזו כשיעור פרטי ומתוגבר להארה... אשמח להרחיב, הרבה אהבה,קרן.

 

[מיכל מנדל]

בקשה קרן יש מקום להרחבת דבריך|חיבוק

 

[קרן חדד טאוב]

שמחה להרחיב!!!!

הרבה פעמים שמעתי שאומרים שהבית החיצוני שבו אנו גרים הוא השתקפות של הבית הפנימי- זאת אומרת שכל מה שקורא לנו בפנים משתקף בחוץ... לקח לי זמן רב להבין זאת עד שהתבוננתי בחעצמי ושמתי לב ש... כשאני נמצאת בתהליך פנימי עמוק והבלאגן הפנימי עולה כדי שאשחרר אותו, כל הבית מגיב בהתאם, ואז כמו בסצינת הסדר בסרט מרי פופינס שבה מסדרים את חדר הילדים והכל קופץ פנימה אל תוך המגירות אצלי קורה תהליך הפוך כמה שלא אסדר הכל קופץ החוצה מתוך כל ארון ומגירה אפשרית- זו דרכה של הבריאה להראות לי עד שלא תתחילי לסדר בפנים לא תוכלי לסדר בחוץ- האמת היא שהיום זה כבר הפך לחלק מההסכם שלי עם הבריאה ע"מ שאוכל לדעת שאני נמצאת בתהילך פנימי (אם לא שמתי לב), העולם גם מספק לנו מורים מעולים לכל נושא שאנו חפצים ללמוד- הבוס בעבודה, המורה בכיתה, ההורים -הם מורים מאד מסורים ובן הזוג הוא המורה החזק ביותר שלנו- בן הזוג משמש לנו את המראה הכי אמיתית- הוא יודע בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ לנו-איזה מקומות עלינו לשפר-לא בבחינת מראה חיצוני, התנהגות וכאלה, אלא איפה שהוא לוחץ וכואב לנו סימן שזה המקום האמיתי שלנו לשינוי והוא(בן הזוג) כמורה מסור ואוהב שיודע שאנחנו מסוגלים לשינוי לא מפסיק לדרוש מאיתנו יותר עד שלא נגיע למקום שאנחנו (ולא הוא) רוצים להגיע.... אנשים נבראו כיצורים חברתיים ולא לחינם, כל אחד עוזר בהתעלות של השני וע"י כך בהתעלות שלו עצמו... הרבה אהבה,קרן.

 

[InnerKid]

ומה קורה כשאין חשק לנקות בפנים?

כשמרגישים עייפות גדולה? חוסר עניין וחשק? אבל גם יודעים שיש הרבה ג'יפה שהצטברה לה??

 

[קרן חדד טאוב]

אז פשוט אוהבים...

כשאין חשק לנקות אז פשוט מקבלים את עצמינו כמו שאנחנו, בלי להתנצל ובלי לכעוס זה אנחנו, כשיהיה לי זמן אני אנקה, כשיהיה לי כח אתייחס לג'יפה, אבל עכשיו אני בחופש ושימות העולם, הרבה אהבה, קרן.

 

[InnerKid]

../images/Emo51.gif אבל... (תמיד יש אבל) ../images/Emo3.gif

איך אני לא אכעס על עצמי במקום הזה? הרי כל הג'יפה הזאת בסה"כ עושה לי די רע עם עצמי וכמה זמן כבר אפשר להיות בחופש ובחוסר כוח? העולם מצידי שימות, כן.. אבל זה לא עניין ביני לעולם, אלא ביני לביני... זאת הבעיה.... מאור

 

[קרן חדד טאוב]

חופש אמיתי....

כשיוצאים לחופש באמת לניקוי ראש אמיתי, מתנתקים לא קוראים עיתונים ולא מעניין מה קורה בעולם ואז אפשר באמת לנוח.... אבל אם לא מצליחים זה בסדר גמור הדבר הראשון שצריך ללמוד זה לסלוח לעצמך..מאד קשה אבל באותה מידה גם יעיל... חוץ מזה כשמרגישים עייפים אפשר תמיד להחליט על זמן מוגדר שבו אני בחופש נאמר שבוע, שעה, יום ואחרי כן לחזור עם כל הקושי והתמודד עם הבלאגן, אפשר גם לחלק את העבודה ולסכם עם עצמך על איזה נושא הכי דחוף לעבוד ועם הצהרה זו לבוא לבריאה... הכי חשוב לדעת שהכל בא מאבה ואם זה לא נראה ככה אז חסרה לנו אינפורמציה או שאין לנו מספיק פרספקטיבה... אשמח להבהיר יותר אפשר גם לכתוב לי ל: [email protected]

 

[ניני51]

אינרקיד, לפעמים צריך להמתין עד שאי

אפשר כבר לסבול את הג'יפה, ואז חלה תפנית. פתאום מגיע הרצון לשינוי, לניקוי, לתיקוןולרפואה. כנראה שהזמן שלך לשינוי עדיין לא הגיע. הדבר הכי טוב זה לומר לעצמך, "מה שיהיה יהיה" ולהמשיך עם חייך כפי שהם. זה מה שאני עושה עם חיי. בינתיים אני משתדלת לזרות המון טוב בעולם. עם חברים קרובים, חברים רחוקים ועם חברים חדשים. וכמובן בני המשפחה. עוד לא קרה שעשיתי טוב למישהו וזה עשה לו רע. אם תוכל להתעלם קצת מהג'יפה הפנימית שלך ותעשה קצת טוב לאחרים, זה מאוד יועיל לאנרגיה הכללית בעולם שמאוד זקוקה לקצת טוב.

 

[InnerKid]

../images/Emo51.gif אני זקוק ל../images/Emo24.gif הזה

 

[מיכל מנדל]

ידידי היקר והמתוק האם שכחת?../images/Emo9.gif

לפני כמעט חודש יצאת לדרך חדשה. אתה כבר לא מפחד יותר. אתה מודע לעצמך. זוכר את השיחה שהיתה ביננו יחד עם השאר, שם ליד השולחן? פשוט קח את אחת התובנות שירדה לך ולך עם זה. הפרויקט שלקחת על עצמך יתן לך המון בטחון ונסיון בחיים. יתן לך נקודת התיחסות ותחושת שיכות. סיים את המבחנים וצא לדרך. הרעיון שהעלת ביחס לסטודנטים מעולה, זה קהל היעד שלך.לך על זה עם הרבה אמונה והצלחה. זכור אני לידך תמיד לעצה לתמיכה וסתם לשיחה.

 

[אילנהחלפ1111]

סילחי קרן...

דברייך יפים ונכונים במידה רבה בן זוג לא תמיד מראה טובה הוא יכול גם לגרוע ולערער אותנו מעיין לנו לדעת אם הוא לא נועץ בנו מתוך בעיותיו האישיות שלו בעצם מה שרציתי לומר שמדברייך חברינו לא יכול לקבל כלים להתמודד בבעייתו הוא כבר יודע מה לא חזק ואינו תקן מה עושים? איך משפרים? אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות

 

[קרן חדד טאוב]

סלחתי...

אם בן הזוג מערער אותנו הוא בסך הכל שליח של הרוח שלנו, הוא מראה לנו עד כמה אנחנו לא בשלמות עם עצמינו. כן, בן הזוג תמיד יבוא מהזוית האישית שלו אבל כל היופי בבריאה הוא שזה בדיוק משרת את המקום שבו אנחנו נמצאים, השאלה של בן הזוג או כל הערה שלו - יכולה לשמש לנו זרז להארה שלנו- כל החכמה היא לדעת שהכל מאהבה של הבריאה אלינו- בן הזוג הוא רק שליח- כשיורדים מהטריפ של ההאשמה-אפשר לראות את כל היופי, החכמה והאבה שנמצאת שם אבורינו וכל מה שנותר הוא לאמר, תודה !!!!! הרבה אהבה, קרן.

 

[אילנהחלפ1111]

קרן במחשבה שניה...

הדוגא שנתת היא בערך לפי תפיסתי באמונתי אך ההערה שלי היתה שתשובתך לחברינו לא קשורה להסבר שלך הוא סגור באופיו ומתקשה לצור קשר ואת נותנת לו דוגמא מתוך זוגיות הוא צריך כלי להתגבר, לראות, לסחוף אותו להעיז לפעול כאן ועכשיו כצעד ראשון אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות

 

[קרן חדד טאוב]

זוגיות כמשל

ההתיחסות שלי הספצפית היתה לזוגיות, אבל באופן כללי, הכוונה היתה להבהיר את הנקודה שבני אדם צריכים אחד את השני ע"מ להתעלות בן הזוג או ההורה או הבוס בעבודה או כל אדם שנמצאים איתו יומיום עוזר לנו לראות את עצמינו, מה שניסיתי להבהיר הוא שכל עוד אדם בוחר לחיות בחברת בני אדם אחרים עליו להבין שהם משרתים את הגדילה שלו ולא מעכבים אותה.. ז"א שאפשר לבראות כל הצעה שנקרת על הדרך היא מעין אפשרות שלנו להסביר לעצמינו איפה אנחנו נמצאים בדרך שלנו להתעלות, על אילו נושאים כדאי לנו להמשיך ולעבוד וכו'... הרבה אהבה, קרן.

 

[Palm tree]

הממ

הבית שלי כולו מפורק ושבור, כל דבר מלאכותי בו מתקלקל ונשבר נורא מהר. בין אם הזכוכית שעל החלון או הוידאו או מדיח הכלים או וואטאבר. מצד שני, הגינה שלי כמעט יוצאת מכלל שליטה (אבל באופן טוב). גדילה בקצב מטורף, המווון פירות ענקיים והמווון פרחים ענקיים. לפי מה שאת אומרת, אולי זה סימן שאני צריך לזרום בחופשיות עם מה שבא לי באופן טבעי, ולא לנסות למסגר או לתכנן את עצמי בעזרת מלאכותיות? אינני חושב שיש עוד אדם אחד על פני הכוכב הזה שיותר מודע לעובדה שהעולם החיצוני הוא השתקפות של עולמנו הפנימי יותר טוב ממני. כאחד שזווית הראיה שלו על הדברים מסוגלת להתהפך 180 מעלות כמה פעמים ביום, כבר למדתי ממזמן שהדברים לא נתונים מראש, אלא הם מה שאנו עושים אותם. הבעיה היא שאותם כלים שמשתמשים בהם כדי לחקור את פנימיותך ואת עולמך על מנת לעצבם לצורה שאתה רוצה ועל מנת לסלק מכשולים, הם אותם כלים שמפריעים לי, משום שהשימוש בהם כבר נעשה אוטומט, מוגזם, מושרש מדי, וקשה לי לצאת מצורת החשיבה הזו.