אני רוצה לשתף

[גלדריאל]

אני רוצה לשתף

הי,
אנחנו זוג שעושה פונדקאות עם תרומת ביצית. לשמחתינו הרבה הפונדקאית שלנו נכנסה להריון עם תאומים ואנחנו עכשיו בשבוע 15
לצד ההתרגשות המאוד גדולה (כמובן) יש לי אי נוחות סביב כל עניין תרומת הביצית. אנחנו החלטנו לא לספר על זה לאנשים, לא בגלל שזה סוד אלא בגלל שזה פשוט לא מענייניו של אף אחד. אבל בגלל בפונדקאות זו פשוט השאלה הראשונה שכל מי שאנחנו מספרים לו שואל. אני עונה שהם 100% שלנו כי זה נכון, הם הילדים שלנו וכל השומע מבין שזה ביצית וזרע שלנו. אבל זה לא מספיק. אני מרגישה שכולם מתעסקים בעניין הזה עוד ועוד.
זה מוציא לי את הכיף מלספר. באמת חשוב לי כרגע להשאיר את העניין הזה רק למי שצריך לדעת ורק למי שכבר יודע. כל עוד היינו בטיפולים פשוט שמרנו את המידע הזה לעצמנו אבל עכשיו אני מרגישה שכולם נדחפים למקום שהם לא מוזמנים אליו
אשמח לשמוע איך זה אצלכן
תודה

 

[תותיתות3]

זכותך המלאה!!

את צודקת.. אנשים דוחפים הרבה פעמים את האף למקומות שלא מתאים... תמיד אומרים לי שזה מרצון טוב אבל זה בעיקר בגלל סקרנות ואנשים שתמיד רוצים מידע "חם"... אין שום סיבה בעולם שאנשים צריכים לדעת מאיפה הביצית זה עניין אך ורק שלך! וכמו שכבר אמרת, זה יהיה 100% הילד שלך!! תנסי להתעלם מהסביבה כמה שאפשר. כשהייתי בטיפולים כל אחד הרגיש צורך לשאול כל10 דקות.. נו יש הריון?! חוצפה.. כאילו שאני שואלת אותן כל פעם אם הן שכבו עם בעלן ואם זה הצליח..

 

[מירבי*]

פונדקאות ותרומת ביציות

תתפלאי כמה אנשים קושרים בין הדברים ולא מבינים שפונדקאות זה לא אומר בהכרח שזו תרומת ביצית.
יש בורות רבה בנושא ואנשים לא מתביישים לשאול..
נראה לי שאלה ששואלים אותך לגבי התרומה הם אנשים שלא מבינים את התהליך, אנשים שמבינים ומקורבים לתהליך לעולם לא ישאלו את השאלה הזאת כי הם מבינים את הרגישות.
אני מציעה לך להמשיך בדרך שפעלת בה עד כה, אף אחד לא צריך לדעת מה מקור הביציות, מה שחשוב הוא שאלה הילדים שלך!!

 

[MAMALY]

ספרי לי על זה.......

קודם כל לכולם יש תמיד מה להגיד ומה לשאול
כמובן שאלו הילדים שלי אף אחד לא צריך לדעת שהם מתרומתב יציות והם בטח לא של הפונדקאית
אני תמיד נותנת לטמבלים ששואלים אותי "איך הפונדקאית נותנת לך את הילדים שלה" ההרגשה שהם כאלו סתומים שהם מתביישים לשאול עוד.

אצלינו לא חיטטו יותר מידי כי איתי אי אפשר לבלבל את המוח יותר מ - נגיד 2 שניות אין לי סבלנות לזה.... ויש לי תמיד תשובות בארסנל בתוך מאית השניה שמשאירה את זה שמולי מאוד מבוייש חרד לגורלו או מעולף....

זה תלוי בך את מספרת שהילדים שלך בבטן של הפונדקאית ואיזה יופי וזה הכל זה שלך!!!
יש לי 2 ילדים מתרומה ופונדקאות (לא תאומים) הם לגמרי שלי הם הרבה יותר יפים ומקסימים ממני (תודה לאל העליון על התורמות הכוסיות מקייב), הם מאוד דומים לאבא שלהם
ומי שמעז אחרי הלידה עוד להגיד "איך יצאו לך ילדים כאלו יפים "??? (מי ישמע אני מכוערת...) אני אומרת שהם דומים בול לסבתא שלי

בגדול אם לא תשתפי פעולה לא ישאלו יותר מידי שאלות תגידי קצר זה ביצית וזרע שלנו זה עובר שלם שמכניסים לפונדקאית לרחם והיא שומרת עליו 9 חודשים וזה הכל תסבירי ברור וזהו.
טבעי שאנשים יגלו עניין זה מאוד שונה אבל מה שאת חיה וחושבת לא מסתובב אצל אף אחד בראש רובם בכלל לא מבינים ולא יודעים הם רק חושבים שהפונדקאית היא האמא של הילדים שזה ביצית שלה אז את זה מתקנים וזהו ועוברים נושא או אומרים "את לא שמחה שבילי???" או אם לך משהו טוב להגיד שתקי יותר טוב.
ככה אנשים לא יטרידו אותך והכי חשוב אל תטרידי את עצמך בכלל

מבטיחה לך שברגע שאת תחבקי את הילדים בשניה שהם יצאו מהבטן את תראי שהם מסתכלים עליך ויודעים מי את ואת אמא שלהם - מנסיון הילדים יודעים מיד!!
הם 100 אחוז שלכם
מקווה שתבואי למפגש

 

[גלדריאל]

תודה על ההבנה

הבעיה היא שאלה ממש חברים קרובים והם כל כך שמחים שאחרי כל כך הרבה שנים הצלחנו גם עם ביצית שלנו וגם עם זרע שלנו וממשיכים לומר איזה יופי איזה מזל וכו׳ ואותי זה קורע מבפנים לא בגלל שאכפת לי על הביציות שלי, את האבל על הויתור הזה כבר עברתי אלא כי במקום לשמוח על ההצלחה (טפו טפו טפו) מחזירים אותי בתחושה דווקא לכישלון
תודה שאתן כאן ו״מקשיבות״ זה מאוד מנחם

 

[תותיתות3]

ויתור?

אל תחשבי שעשית ויתור אלה ההיפך.. לא וויתרת! וזה הילדים שלך לגמרי... לוותר זה לוותר על החלום להיות אמא ולוותר על ילד!!! לאנשים יש נטייה "קלה" להיות חסרי טקט אבל אסור שזה ישבור אותך... את בשלב הכי יפה בחיים שלך... אף אחד לא חייב לדעת ואת צריכה להיות גאה בעצמך!

 

[גלדריאל]

תודה תותיתות. נכון זה לא ויתור.

תודה על התזכורת זה חשוב לי

 

[דרדס אמא1]

קודם כל

אני אמא לתאומים בני שנה ו-7 חודשים מתרומה. מאד יכולה להבין את הדילמה שלך. גם אנחנו התלבטנו בזה כשהתברר כי חייבים לקחת תרומה (ניסינו גם מהביציות שלי ולא הלך). הבחירה שלנו הייתה לספר. אז לא כל אחד כמובן, אבל חברים ומשפחה רחוקה ואפילו הגננת במעון יודעת.
כפי שאני מספרת על הפונדקאות כך גם על התרומה.

אני מאד מבינה ומכבדת את הבחירה שלך. זו זכותך! אנשים תמיד דוחפים את האף, סוג של מנטליות ישראלית... אז צריך פשוט להעמיד אותם במקום. את תראי בתור אמא לתאומים (שיגיעו בריאים ובמועד, אמן!) שזה רק ילך ויגבר. החל משאלות אם הם מטיפולים (לזה אני תמיד עונה: "לא, בעלי שכב איתי פעמיים באותו הלילה") או הערות טפשיות וחסרות טאקט.
צריך ללמוד לסנן. להנהן בראש ולעבור הלאה.
למי שאני לא רוצה לומר - פשוט מציינת שזה ביצית וזרע שלנו וזהו.
אושר ענק מחכה לך!! אין כמו הורות לתאומים - במיוחד כשהם בריאים וישנים...

מוזמנת ליצור קשר במסר לכל מה שתצטרכי.

 

[גלדריאל]

וואו תודה

דרדס אמא, תודה! אשמח לדעת אם אתם מתכוונים לספר גם לילדים.
תודה על האיחולים אני ממש מקווה שהכל יעבור בשלום ושאלה יישארו הצרות שלי אלוהים יודע שנמאס לי כבר מכל השאר ואני רק מחכה להיות כבר אמא.

 

[דרדס אמא1]

וודאי

מתכוונים בהחלט! בעינינו זו רק הוכחה נוספת לכמה חיכינו להם ועד כמה רחוק היינו מוכנים ללכת כדי שהם יגיעו ויהפכו אותנו להורים.
הם יידעו זאת בדיוק כפי שיידעו כיצד הגיעו לעולם- אחלה של סיפור לחבר'ה

מציעה לך להיכנס לפורום הריון מרובה עוברים בתפוז ואח"כ לפורום תאומים (

) שהוא הבית השני שלי והמקום לקבל תמיכה ועצות נפלאות מאימהות מנוסות לשניים.

ואני כמובן פה במסרים לכל מה שתצטרכי.