אני רוצה לבכות..........

נותקתי..................

וכן, טוב לנו, ויצרנו קשר עם אנשים נפלאים היום.. אבל הגיע זמן לבכות.. עברו שנתיים ואפשר להפסיק להילחם
 
נכון.. אפשר להפסיק לפחד

שזה יגרום להרגשות רעות. זה עומד לך שם, ואת רוצה. ואת מרגישה שצריך. אז למה את לא בוכה?
 
לא יודעת..

הדמעות שם.. אבל הם רק כמה.. ואני צריכה בכי טוב. להשתחרר סוף סוף מכל הדממה. לא רוצה לבכות בגלל פיסטוק. לא רוצה בגלל שרע לי. לא רוצה בגלל שראיתי כאב והזדהתי. רוצה בשביל עצמי. רוצה סוף סוף להצליח לבכות.. וזה מכאיב לי.. אני לא מצליחה לבכות.. וזה עומד.. מחכה לי. הוא מחכה שאפסיר להילחם.
 
אז בואי נבדוק כמה דברים, ואולי מי

שיכול להגיב, יעזור לך.. את לא רוצה שהבכי יבוא מתוך כאב, כלומר את לא רוצה להשתמש בזכרונות כואבים. ואת יודעת שטוב לך. וכיף לך. ונהדר לך. אז כשאת חושבת על המצב העכשווי, באים חיוכים אמיתיים. אז הבכי לא יבוא מזה. אבל כואב לך מזה שאת לא מצליחה להוציא אותו, נכון? העובדה שהוא לא יוצא, ואת מודעת לכך שמרגישה רצון עז. זה מה שמכאיב. נכון? אז בואי נחשוב ביחד מה אפשר לעשות.
 
אממ...

לפני כמה ימים כאב לי ככ. ככ רציתי לבכות. ולא הלך לא הצלחתי לעשות כלום מעצם העובדה שלא בכיתי. והיה לי יום נפלא. דיברתי עם המון אנשים. תקשרתי. אבל הבכי.... לא יודעת... ממש לא... אולי.. לא יודעת.
 

אורלי_ל

New member
שניקי

הבנתי שטוב לך היום, עכשיו. זה בגלל זכרונות כואבים שעלו והציפו?
 
:). לא לא.

את לא מבינה אורלית.. אני מחפשת דרך להוציא את הבכי.. כי מאוד כואב לי שהוא קבור שם בעוד שאני במלחמה עדיין להשאיר אותו שם. אין סיבה לרצון לבכי. רק הרצון להוציא. כי מרגישה חייבת. מרגישה שזהו. אין טעם להילחם יותר. וכל בכי רק ישחרר. ולא יכאיב. אבל הוא תקוע שם. בפנים.. ואני מנסה למצוא דרכים להוציא אותו, אבל לא בצורה שהוא יכאיב, אלא שישחרר אותי, שכל הדברים שגרמו לי להילחם ישתחררו גם. כי אין בי צורך בהם יותר דרכים לשחרור בכי.. יש? הבנתם את הכוונה שלי? לא כואב לי אלא המלחמה עצמה. נמאס לי להילחם.
 

rubber duck

New member
זה אולי ישמע בנאלי

אבל לרוב הבכי יוצא לבד ותמיד כשלא רוצים שזה יצא לא כדאי לנסות לבכות כדאי פשוט לתת לזה לבוא אגב אני לא יודע את מקור הבכי הנ"ל אבל קרה לי לא מזמן שרציתי לבכות ולא התלחתי וכשכבר בכיתי זה היה כשלא רציתי שרון
 
לא, זה לא <ותודה לך>

העניין הוא שהמלחמה התחילה לפני כשנתיים. לא מאיזו סיטואציה מסויימת. אלא פשוט יום אחד החלטתי לא בוכה יותר. לא משנה כמה כאב לי, כמה דיברתי על כאב, לא בכיתי. כלומר בכי אמיתי. <חוץ מכאשר הכלבה שלי נפטרה>. החלטתי שבכיתי מספיק <ועד לאותו זמן בכיתי כמעט על בסיס יומיומי.. בגלל המחלה וסתם בגלל דברים אחרים> וזהו. רוצה לבכות שוב. ופשוט כואב לי. באמת. לפני כמה ימים.. הרגשתי רצון עז.. וכאב לי מבפנים כי יצאו דמעות בודדות. אני מחפשת דרך לסיים את המלחמה.
 

אורלי_ל

New member
יכול להיות שאני באמת לא מבינה

כי אצלי השק פתוח תמיד...
את רוצה להוציא ולא יוצא? לא בכוח. הוא ייצא, בלי מלחמות. אולי הוא לא יוצא בגלל המלחמות...
 
הוא לא יוצא בגלל מלחמה איתו

שלא לצאת. נלחמתי שנתיים ועכשיו לא יודעת איך להיכנע. רוצה להפסיק להילחם. רוצה שלום איתו:)
 

rubber duck

New member
קיפודה

כמו שכבר כתבתי תנסי לנוח - לעשות משהו הוא כבר יצא ואני רואה שזה כואב ואפילו כואב מאד אין לי עצות אלא רק להביע את תמיכתי הלוואי שהיינו יכולים ללחוץ על כפתור קטן ולבכות שרון
 

rubber duck

New member
היי שני אני פה

תרגישי חופשיה לדבר מקווה שאוכל לעזור ולו במעט
שרון
 
למעלה