"כלום"- אני זוכרת כבר בע"פ
אבל רק מהקטע הבא: כשהמורה הקשוח שלהם למשחק, מר קארפ,העלה אותם על הבמה, העמיד אותם בשורה ואמר "אוקיי ,עכשיו אנחנו הולכים לעשות אמפרוביזציות- אתם עכשיו על מזחלת קרח, ברוץ יורד שלג וקר נורא: אז קדימה! כך ניסינו לחוש בכל יום תנועת מזחלת שנופלת מההר כך ניסינו לחוש בכל יום אוושה של רוח, נוף פתוח ושקר אז חפרתי בפנים בתוך הנשמה כדי למצוא רגש קל, עמום. אז חפרתי בפנים בתוך הנשמה- לא הרגשתי כלום. וכולם מסביב עשו קולות כמו: "וווש וווש", אני מרגישה את הכפור, אני מרגיש את האוויר, אני חש את הקור" ואז מר קארפ פנה אליי ושאל "ובכן מוראלס, ומה את חשה?" אז אמרתי "שום כלום, לא חשה שום כלום" אז הוא ענה לי "אם שום כלום- את בחוץ!" כולם שם חשו ורק אני חשבתי שזה סתם בולשיט מטופש, בלתי נחוץ אבל אמרתי לעצמי "עזבי אותך, זה רק השיעור הראשון. ואויל זה בכלל גנטי? הרי אין שום מזחלות שלג בסן חואן. בשיעור השני הוא ביקש תהיו שולחן או אוטו ספורט וגלידת תות. קארפ אמר "מצוין! מעולה! חוץ ממוראלס, את נסי עכשיו לחוד" אז חפרתי בפנים בתוך הנשמה כדי למצוא שם גלידה, או נס. אז חפרתי בפנים בתוך הנשמה כדי להתמוסס "הנה היא- שום כלום!" קראו לי שום כלום קארפ לא עצר זאת, להפך- הוא עודד. הם לעגו לי, קראו לי אפס, עד שממש רציתי כבר להסתלק! ואז קארפ המשיך ואמר "את יודעת מה, מוראלס? אני מציע שמכאן תעברי לתיכון מקצועי לבנות, כי את שחקנית כבר לא תהיי אף פעם!!!" אף פעם?? על ברכיי מול הצלב ומריה התפללתי תני לי רמז, או גישה אל תרכי מול הצלב ומריה התחננתי, תני לי רגש או תחושה והקול שעלה בי מתוך הנשמה נשמע לי צלול כל- כך, כן הקול שעלה בי מתוך הנשמה, הוא הסביר לי כך: "האיש הזה כלום! החוג שלו- כלום! עכשיו חפשי לך מורה טוב, לא דפוק. בסוף תצליחי ותשחקי עוד" וזה מה שקרה אחר- כך בדיוק. וכשסיפרו לי שקארפ מת פתאום. אז חפרתי בפנים בתוך הנשמה, וזלגו מעיניי דמעות. כי הרגשתי- שום כלום... *את חייבת להשתמש בזה, לפחות רק בזכות ההשקעה בלהקליד את כל השיר! =]*
