OliviaShelli
New member
אני צריכה עזרה..
כתבתי את ההודעה הזאת גם בפורום תמיכה פסיכולוגית, ואני מקווה שאולי גם כאן אני אקבל איזה שהן עצות. יש לי בעיה ממש חמורה שאני פשוט לא יודעת איך להתמודד איתה. היא גורמת לי להרבה תסכול וסבל ובכי, וגם קשיים בתפקוד היומיומי. הבעיה שלי היא בעיית שינה. אני סובלת ממנה כבר הרבה שנים, מגיל 15 בערך (כיום אני בת קרוב ל-19). במהלך השנים האלה היו חודשים שהבעיה נפתרה לכאורה והרגשתי יותר טוב ולא ממש היה לי אותה והיו תקופות שהיא חזרה. עכשיו אני מרגישה שזה שוב פעם חוזר לי ואני לא יודעת כל כך איך להתמודד עם זה. פעם הבעיה התבטאה יותר בקשיים להירדם בלילה מרוב לחץ. כל הזמן הייתי פוחדת מזה שאני אלחץ ולא אצליח להרדם וככה באמת לא נרדמתי. הייתי שוכבת שעות במיטה, כשאני לחוצה ולא מצליחה להרגע וכשאני כן כבר נרגעתי והרגשתי שאני כמעט נרדמת היה איזה משהו (פנימי) שהיה מעיר אותי ולא ממש נותן לי להרדם. זה היה גם קורה לי בעיקר בימים שהייתי מאוד עייפה וידעתי שאני ממש צריכה לישון, ואז הייתי נכנסת כבר ללחץ ממה יהיה בלילה ואיך אני ארדם וזה כמובן הוביל לעוד לחץ וזה היה מין מעגל כזה. חוץ מזה גם יש לציין שאני מאוד רגישה לרעש ובערך באותו הזמן שהתחילו לי הבעיות שינה התחלתי גם להשתמש באטמי אוזניים נגד רעש, למרות שזה לא עוזר יותר מידי ומנטרל רק רעשים שקטים. ככה שבכל פעם שיש איזה שהוא רעש כמו דפיקת דלת או גרירה של כיסא או משהו זה ישר מוציא אותי מהריכוז ולא נותן לי להרדם ואז זה נורא מתסכל. גם הרבה פעמים כשאני מנסה להרדם אני מפחדת שבדיוק כשאני כמעט ארדם יהיה איזשהוא רעש שיעיר אותי, ואז רק המחשבה הזאת לא נותנת לי להרגע. עוד בעיה היא שהרבה פעמים אני מתעוררת מוקדם בבוקר אחרי שישנתי מעט, ואז אני כבר הולכת לשירותים וסוגרת את התריסים שלא יכנס אור ופותחת מזגן וכו', ועד שאני חוזרת למיטה אני כבר דיי יוצאת משינה ואז אני לא מצליחה ישר להרדם שוב, ואז אני מתחילה להילחץ וכבר בכלל לא נרדמת. זה משהו שנורא נרוא מתסכל אותי, פשוט כי אין לי שום סיבה לקום כל כך מוקדם ואני רוצה לחזור לישון ואני עייפה, ואני פשוט לא מצליחה. אתמול שוב פעם, הלכתי לישון מאוד עייפה ויכולתי להרדים תוך איזה 10 דקות, אבל משום מה לא הצלחתי להרגע (בדרך כלל כבר אין לי בעיות להרדם ואני לא נלחצת בלילה), ולקח לי אולי איזה שעה להרדם, אבל גם אז פתאום אחרי איזה 3 שעות, ב-5 לפנות בוקר גילית שבעצם אני לא ישנה. כנראה שבגלל שלא הייתי רגועה אז לא ממש נרדמתי והייתי רק חצי ישנה כזה. בכל מקרה, הלכתי לשירותים וחזרתי לישון. אבל אז האור מבחוץ העיר אותי, אז הייתי רציכה ללכת לסגור את התריסים ואת הוטרינה וכבר לפתוח מזגן ולשים עליי חולצה ארוכה, ובקיצור... לא נרדמתי. וככה במשך שעות שלמות, מ-5 בבוקר עד איזה 11 ניסיתי להרדם ופשוט לא הצלחתי, למרות שלא ישנתי כלום בלילה. כל פעם היה איזה רעש שהעיר אותי או משהו שהוציא אותי מריכוז ולא נתן לי להרדם. ואחרי כמה שעות גם כשהבית כבר היה ריק, חזרתי למיטה וניסיתי להרדם, ופשוט היה משהו פנימי שלא נתן לי ממש להרגע ולא נרדמתי. בכיתי כבר מלא מרוב תסכול על זה שאני פשוט לא יודעת מה לעשות ואני מרגישה ממש חסרת אונים בעניין. עכשיו גם כל היום הלך לי, לא הלכתי ללימודים בגלל זה ולא בא לי בכלל לצאת מהבית או לעשות משהו... ההורים שלי יודעים על הבעיה ופשוט לא יודעים מה לייעץ לי. אבא שלי חושב שאני צריכה לקום ברגע שאני רואה שאני לא נרדמת ולהתחיל את היום, אבל זו פשוט הצעה טיפשית כי זה יהיה חסר תועלת לקום אחרי שבקושי ישנתי ולהתחיל את היום מוקדם, ועוד כשממילא אין לי משהו מיוחד לעשות בבוקר ורוב הדברים שאני עושה הם יותר בשעות הלילה. רצוי גם לציין שבדרך כלל אני ישנה בסדר, אבל המקרים האלה שמופיעים 'פעם ב-' ממש מפריעים לי. חשבתי אולי על כדורי שינה אבל אני לא ממש רוצה להתעסק עם הדברים האלה..אם מישהו יכול לייעץ לי משהו אני באמת אעריך את זה..
כתבתי את ההודעה הזאת גם בפורום תמיכה פסיכולוגית, ואני מקווה שאולי גם כאן אני אקבל איזה שהן עצות. יש לי בעיה ממש חמורה שאני פשוט לא יודעת איך להתמודד איתה. היא גורמת לי להרבה תסכול וסבל ובכי, וגם קשיים בתפקוד היומיומי. הבעיה שלי היא בעיית שינה. אני סובלת ממנה כבר הרבה שנים, מגיל 15 בערך (כיום אני בת קרוב ל-19). במהלך השנים האלה היו חודשים שהבעיה נפתרה לכאורה והרגשתי יותר טוב ולא ממש היה לי אותה והיו תקופות שהיא חזרה. עכשיו אני מרגישה שזה שוב פעם חוזר לי ואני לא יודעת כל כך איך להתמודד עם זה. פעם הבעיה התבטאה יותר בקשיים להירדם בלילה מרוב לחץ. כל הזמן הייתי פוחדת מזה שאני אלחץ ולא אצליח להרדם וככה באמת לא נרדמתי. הייתי שוכבת שעות במיטה, כשאני לחוצה ולא מצליחה להרגע וכשאני כן כבר נרגעתי והרגשתי שאני כמעט נרדמת היה איזה משהו (פנימי) שהיה מעיר אותי ולא ממש נותן לי להרדם. זה היה גם קורה לי בעיקר בימים שהייתי מאוד עייפה וידעתי שאני ממש צריכה לישון, ואז הייתי נכנסת כבר ללחץ ממה יהיה בלילה ואיך אני ארדם וזה כמובן הוביל לעוד לחץ וזה היה מין מעגל כזה. חוץ מזה גם יש לציין שאני מאוד רגישה לרעש ובערך באותו הזמן שהתחילו לי הבעיות שינה התחלתי גם להשתמש באטמי אוזניים נגד רעש, למרות שזה לא עוזר יותר מידי ומנטרל רק רעשים שקטים. ככה שבכל פעם שיש איזה שהוא רעש כמו דפיקת דלת או גרירה של כיסא או משהו זה ישר מוציא אותי מהריכוז ולא נותן לי להרדם ואז זה נורא מתסכל. גם הרבה פעמים כשאני מנסה להרדם אני מפחדת שבדיוק כשאני כמעט ארדם יהיה איזשהוא רעש שיעיר אותי, ואז רק המחשבה הזאת לא נותנת לי להרגע. עוד בעיה היא שהרבה פעמים אני מתעוררת מוקדם בבוקר אחרי שישנתי מעט, ואז אני כבר הולכת לשירותים וסוגרת את התריסים שלא יכנס אור ופותחת מזגן וכו', ועד שאני חוזרת למיטה אני כבר דיי יוצאת משינה ואז אני לא מצליחה ישר להרדם שוב, ואז אני מתחילה להילחץ וכבר בכלל לא נרדמת. זה משהו שנורא נרוא מתסכל אותי, פשוט כי אין לי שום סיבה לקום כל כך מוקדם ואני רוצה לחזור לישון ואני עייפה, ואני פשוט לא מצליחה. אתמול שוב פעם, הלכתי לישון מאוד עייפה ויכולתי להרדים תוך איזה 10 דקות, אבל משום מה לא הצלחתי להרגע (בדרך כלל כבר אין לי בעיות להרדם ואני לא נלחצת בלילה), ולקח לי אולי איזה שעה להרדם, אבל גם אז פתאום אחרי איזה 3 שעות, ב-5 לפנות בוקר גילית שבעצם אני לא ישנה. כנראה שבגלל שלא הייתי רגועה אז לא ממש נרדמתי והייתי רק חצי ישנה כזה. בכל מקרה, הלכתי לשירותים וחזרתי לישון. אבל אז האור מבחוץ העיר אותי, אז הייתי רציכה ללכת לסגור את התריסים ואת הוטרינה וכבר לפתוח מזגן ולשים עליי חולצה ארוכה, ובקיצור... לא נרדמתי. וככה במשך שעות שלמות, מ-5 בבוקר עד איזה 11 ניסיתי להרדם ופשוט לא הצלחתי, למרות שלא ישנתי כלום בלילה. כל פעם היה איזה רעש שהעיר אותי או משהו שהוציא אותי מריכוז ולא נתן לי להרדם. ואחרי כמה שעות גם כשהבית כבר היה ריק, חזרתי למיטה וניסיתי להרדם, ופשוט היה משהו פנימי שלא נתן לי ממש להרגע ולא נרדמתי. בכיתי כבר מלא מרוב תסכול על זה שאני פשוט לא יודעת מה לעשות ואני מרגישה ממש חסרת אונים בעניין. עכשיו גם כל היום הלך לי, לא הלכתי ללימודים בגלל זה ולא בא לי בכלל לצאת מהבית או לעשות משהו... ההורים שלי יודעים על הבעיה ופשוט לא יודעים מה לייעץ לי. אבא שלי חושב שאני צריכה לקום ברגע שאני רואה שאני לא נרדמת ולהתחיל את היום, אבל זו פשוט הצעה טיפשית כי זה יהיה חסר תועלת לקום אחרי שבקושי ישנתי ולהתחיל את היום מוקדם, ועוד כשממילא אין לי משהו מיוחד לעשות בבוקר ורוב הדברים שאני עושה הם יותר בשעות הלילה. רצוי גם לציין שבדרך כלל אני ישנה בסדר, אבל המקרים האלה שמופיעים 'פעם ב-' ממש מפריעים לי. חשבתי אולי על כדורי שינה אבל אני לא ממש רוצה להתעסק עם הדברים האלה..אם מישהו יכול לייעץ לי משהו אני באמת אעריך את זה..