אני צריכה עזרה!!!
זה סיפור קצת ארוך...
יש לי שני ידידים מאוד טובים מהצבא, שהפכו להיות חברים. הייתה להם זוגיות מאוד טובה במשך שנה, ואז הידידה זרקה את חבר שלה. האקס שלה, שכמו שאמרתי הוא גם ידיד שלי, פנה אלי לתמיכה רגשית. ניסיתי לעזור לו כמה שיכלתי, והקשבתי לכל מצוקה שהייתה לו, אבל עם הזמן השיחות נהיו יותר ויותר עמוקות רגשית ואינטימיות.
באיזה שהוא שלב הוא התחיל לרצות שנפגש אחד על אחד, וכשנפגשתי איתו, הבנתי שאולי הוא מתחיל לפתח רגשות כלפי. ובימים האחרונים אני חושבת שאולי אני גם מתחילה להרגיש ככה כלפיו.
יש עם זה בעיה: הוא חולה במחלה כרונית. לפעמים כשיש לו התקפים, הוא נכנס לאשפוז. הרבה מהזמן כואב לו, והוא לא יכול לעשות הרבה דברים. בשנה האחרונה טיפלו בו בתרופות כבדות עם המון תופעות לוואי, חלק מתופעות הלוואי האלה כללו התפרצויות והתקפי זעם.
ובכל זאת, כל כך חבל לי שמכל האנשים בעולם דווקא הוא חולה, כי הוא כזה אדם טוב לב, ומקסים, ואני מאוד מעריכה אותו בתור ידיד ואולי מעבר...
אבל אני חושבת לעצמי - זו לא טעות? אולי אני ארצה לצאת מזה אחר כך? אולי יהיה לי קשה איתו כשהמחלה תתפרץ, ואני אבכה על כמה שהייתי טיפשה. אולי אפילו יום אחד אני אגלה שהקשר לא מתאים לי, ואני לא אוכל להיפרד ממנו כי אני ארחם עליו?
חשוב לי לציין שבאותה מידה המצב שלו יכול להתייצב ואז הוא יוכל לחיות חיים כמעט רגילים.
אבל מה אם לא? אני כבר בת 21. אני לא נכנסת לקשרים לא רציניים. מה אם בעוד כמה שנים מצבו יחמיר והוא יהפוך לנכה או ימות?
לפני יומיים אותה חברה מהצבא (האקסית של הידיד שאני מדברת עליו), שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לגור איתה בירושלים, כי שתינו נלמד שם בשנה הבאה. זה העמיד אותי בסיטואציה לחוצה, והבנתי שאני צריכה לקחת החלטה:
א. אני מחליטה שאני והידיד לעולם ועד נהייה רק ידידים ואני עוברת לגור איתה.
ב. אני מחליטה שלמרות המחלה שלו, אני והידיד יכולים להיות יותר מידידים, ולא עוברת לגור איתה (אני לא אגור איתה ואצא עם האקס שלה. זה מביך.)
אני ממש צריכה עזרה, כי אני חייבת לקבל החלטה בימים הקרובים.
תצילו אותי!
תודה
זה סיפור קצת ארוך...
יש לי שני ידידים מאוד טובים מהצבא, שהפכו להיות חברים. הייתה להם זוגיות מאוד טובה במשך שנה, ואז הידידה זרקה את חבר שלה. האקס שלה, שכמו שאמרתי הוא גם ידיד שלי, פנה אלי לתמיכה רגשית. ניסיתי לעזור לו כמה שיכלתי, והקשבתי לכל מצוקה שהייתה לו, אבל עם הזמן השיחות נהיו יותר ויותר עמוקות רגשית ואינטימיות.
באיזה שהוא שלב הוא התחיל לרצות שנפגש אחד על אחד, וכשנפגשתי איתו, הבנתי שאולי הוא מתחיל לפתח רגשות כלפי. ובימים האחרונים אני חושבת שאולי אני גם מתחילה להרגיש ככה כלפיו.
יש עם זה בעיה: הוא חולה במחלה כרונית. לפעמים כשיש לו התקפים, הוא נכנס לאשפוז. הרבה מהזמן כואב לו, והוא לא יכול לעשות הרבה דברים. בשנה האחרונה טיפלו בו בתרופות כבדות עם המון תופעות לוואי, חלק מתופעות הלוואי האלה כללו התפרצויות והתקפי זעם.
ובכל זאת, כל כך חבל לי שמכל האנשים בעולם דווקא הוא חולה, כי הוא כזה אדם טוב לב, ומקסים, ואני מאוד מעריכה אותו בתור ידיד ואולי מעבר...
אבל אני חושבת לעצמי - זו לא טעות? אולי אני ארצה לצאת מזה אחר כך? אולי יהיה לי קשה איתו כשהמחלה תתפרץ, ואני אבכה על כמה שהייתי טיפשה. אולי אפילו יום אחד אני אגלה שהקשר לא מתאים לי, ואני לא אוכל להיפרד ממנו כי אני ארחם עליו?
חשוב לי לציין שבאותה מידה המצב שלו יכול להתייצב ואז הוא יוכל לחיות חיים כמעט רגילים.
אבל מה אם לא? אני כבר בת 21. אני לא נכנסת לקשרים לא רציניים. מה אם בעוד כמה שנים מצבו יחמיר והוא יהפוך לנכה או ימות?
לפני יומיים אותה חברה מהצבא (האקסית של הידיד שאני מדברת עליו), שאלה אותי אם אני רוצה לעבור לגור איתה בירושלים, כי שתינו נלמד שם בשנה הבאה. זה העמיד אותי בסיטואציה לחוצה, והבנתי שאני צריכה לקחת החלטה:
א. אני מחליטה שאני והידיד לעולם ועד נהייה רק ידידים ואני עוברת לגור איתה.
ב. אני מחליטה שלמרות המחלה שלו, אני והידיד יכולים להיות יותר מידידים, ולא עוברת לגור איתה (אני לא אגור איתה ואצא עם האקס שלה. זה מביך.)
אני ממש צריכה עזרה, כי אני חייבת לקבל החלטה בימים הקרובים.
תצילו אותי!
תודה