אני צריכה עזרה.

EscapeeFromLife

New member
אני צריכה עזרה.

שלום, אני בת 17 ואני לא יודעת לאן לפנות. אני מתדרדרת בדת, בבית ובאולפנה אני מתנהגת כמו דתייה אבל כפי שאתם רואים, אני מחללת שבת, נגעתי בבחור וכו'..
אני כל כך מבולבלת. מי אני? מה אני? למי לספר?
אני לא יכולה לספר להורים שלי. אני בקשר גרוע איתם. אני מפחדת מהם.
אני מרגישה כל כך צבועה כשאני מסתובבת בחצאית ביום-יום, כשאני מתפללת, כשאני מברכת..
אני במילא לא מאמינה בזה.
אני לא מראה כלפי חוץ את מי שאני מבפנים.
האם חוויתם מצב כזה? מה עשיתם? איך סיפרתם לאנשים? איך הם הגיבו?
אם תוכלו לענות לי, רק כמה דקות ואתם תעזרו לי כל כך!
תודה רבה.
 

motii011

New member
לא היה פה סיפור דומה לפני שבוע?

היתה מישהי עם אותו סיפור בדיוק אם אני לא טועה..
 
לאט

קודם כל תנשמי....
את שנה הבאה בשרות לאומי? גם אם לא, תהיי בת 18, זה יכול לתת לך אופציה של מגורים מחוץ לבית.
אני בשלב הזה לא הייתי תלויה בהורים שלי בשום צורה ולכן הסיטואציה שונה. מניחה שכדאי לחכות ולהבין מה המשמעות כדי לא ליצור מהומות.
וזה בסדר לא להיות במאה אחוז מה שאת בפנים כלפי חוץ. תזכירי לעצמך שזה בעיקר בשביל לכבד אותם (גם שהם ידעו, תכבדי אותם הרי. מקווה)
 

Sonic hedgehog

New member
אולי לקחת הפסקה?

אולי לחכות עם החילול שבת ובפרט עם הבחור עד שאת מגיעה למסקנות לגבי דרך חיים ואמונה. אם את לא יודעת מי את ומה את לא הייתי מספרת עדיין אני חושבת שבנתיים כדאי לנסות להחליט לבד מבלי השפעות חיצוניות מי את ומה את.
 
הכי חשוב באמת שתרגעי

באמת שלא קרה כלום...
תנשמי עמוק החיים עוד לפנייך תחליטי לאט לאט...
ובתור אחד שהולך לבית כנסת בשבת עד עצם היום הזה רק כדי לפגוש חברים ובשביל ההורים אני אישית ממלמל סתם מילים ביפנית בזמן שכולם מתפללים ולא מתרגש......
אל תמהרי לספר לאף אחד רק ישגעו אותך יותר..
תורידי להילוך ראשון ותרגעי הכל בסדר . לאט לאט...
 
למעלה