אני צריכה כוח...

[e2128]

אני צריכה כוח...

בס"ד פעם ראשונה כותבת בפורום...אבל אני עוקבת אחריכם כבר המון זמן ושואבת כוחות...קודם כל אני מאד מאד מודה לכם...בחיים לא הייתי חושבת על זה.... אמא שלי היא חולת אלצהיימר עים מטפלת צמודה ...ואני חיה איתה עים משפחתי שזה בעלי וארבעת ילדי [הדירה מעוצבת בשביל 2 משפחות} מצבה הדרדר בחצי שנה אחרונה...אבל השיא {מבחינתי כרגע...ואני יודעת שיש הרבה יותר גרוע} שכרגע היא חושבת שבני הקטן בן שלוש וחצי זה בעצם בנה היא. והיא רוצה אותו לעצמה...וכן כל היום מאשימה את המטפלת ואמא שלה ואחותה{ זו מטפלת אחת- הודית.שאמא רואה אותם שלוש אנשים ולפעמים שתיים...?}שגנבו לה דברים .וכל הסבריי נקלטים לשנייה וחצי............האמת שאני מרגישה רגשיי אשם ותיסכול נוראי.... אני כל הזמן מסבירה ואפילו לפעמים צועקת {כשהיא מפליקה לילד שאוכל ארטיק,כי היא חושבת שקר ואסור לו לאכול...}שתבין שזה לא בנה...ומייד אני מתחרטת והיא בוכה שאני לוקחת לה את הילד...ומצד שני גם הקטע עים המטפלת שהיא ממש בסדר...ואני בטוחה שהיא לא גונבת{יש לי מצלמות}והיא בדמיונות שלה ממש לא סובלת טותה וכל הסבריי אליה ..היא אומרת שאני אוהבת ואכפת לי רק מהמטפלת.....נכון שאני מאד מעריכה ושומרת על המטפלת ,אבל אך ורק בשבילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!איך אפשר להסביר ??????????

 

[ליאורלילי]

מבינה לליבך יקירה

בחורה יקרה, קודם כל אני מעריכה אותך מאד על הטיפול המסור כל כך באמך, טיפול צמוד והשגחה קרובה. במקרה שלך מתעוררות בעיות דווקא בגלל הקירבה הזו. דבר חשוב הוא לא לתת לאמך לפגוע בילדים שלך, הם צריכים להיות מוגנים. אם הבעייה היא כפי שתארת, את צריכה לעשות הפרדה יותר גדולה בין שתי היחידות המשפחתיות, לפחות למשך כמה ימים שלא תראה את הילד הקטן ואולי "תשכח" אותו. במקביל עלייך לפנות לרופא מומחה פסיכיאטר כי היא זקוקה לתרופות נגד הזיות כי גם זה חלק מתופעות המחלה הזו. גם למטפלת צריך להסביר את התופעות הללו ותמצאו דרכים לעקוף את מה שהיא דורשת או אומרת, בקיצור "שקרים לבנים" כל הזמן, מרגישים כאילו אנו בהצגה של החיים וזה קשה. אל תרגישי רע בגלל שצעקת או כעסת, נכון שאנו יודעים שזה לא באשמתה , אך גם אנו בני אדם והתמודדות כזו ביומיום קשה מאד. כל ההסברים שלך לא יעזרו במצבה, צריך להסיח את דעתה ממה שמציק לה לדברים אחרים שהיא אוהבת או שירגיעו אותה. חשוב גם שתעשי קצת יותר הפרדה בין התנהלות החיים שלך ושלה, לטובת בני ביתך וזה אולי גם ירגיע אותה. האם אפשר לשלוח אותה למרכז יום מתאים? שתצא מהבית לפעילות כלשהי. מקווה שתתאוששי ותצליחי לעשות את ההפרדה הזו לטובת כל המשפחה חיבוקים ושבוע טוב, טובה

 

[e2128]

תודה רבה יקירה...

בס"ד כמה כוח נתת לי ....אין לך מושג?!!!!!!!!!! לגבי כדורי הזיות ,היא מקבלת ...אולי להגביר מינון? הסחת הדעת נראה לי שזו ה"סיסמא" שלי לטווח הקרוב..... שוב תודה רבה רבה..........

 

[ענתי44]

ברוכה הבאה

ראשית, תבורכי על הטיפול המסור באמא שלך, לצד גידול משפחתך. אבל, אם אמא מכה את הילד שלך את חייבת למנוע את זה. גם במחיר הפרדת הדירות. בקשר למה שאת מספרת. אלו התנהגויות מוכרות לכולנו, מטריפות ומתסכלות. מכר שלנו האשים את אשתו הסבתא הנאמנה כי היא בוגדת בו עם דמות שהוא הוזה אותה ואי אפשר היה לשכנע אותו שאין אדם כזה ושאשתו נאמנה ומסורה. רק באיזון של תרופות הוא נרגע. אותו אדם האשים את המטפלת בגניבה. יום אחד המטפלת ( בשלב זה היתה ישראלית ) חטפה ממנו צעקות " תחזירי את כלי הכסף שגנבת לאשתי" היא בלי להתבלבל ענתה "אין בעיה אני רק אסיים לנקות אותם". זה שהיא לא התעמתה איתו וזרמה איתו בשיגעון גרם לו להרגע. עד כמובן הפעם הבאה שהוא האשים. שבי עם המטפלת אמרי לה שאת סומכת עליה ועל יושרה והסבירי לה שמה שאמא אומרת זה בגלל המחלה ושלא תעלב. בקשר לרגשי האשמה שלך, כמי שמטפלת באמא שלה, אני אומרת לך, זה היה לא טבעי אם לא היית צועקת ומתפרצת. אם התפרצת אין טעם להאשים את עצמך. המשיכי הלאה.... ואם מחפשים קורטוב של טוב במחלה הארורה הזו אז אמא שלך שכחה שצעקת הרבה לפניך.

 

[e2128]

ענתי את מדהימה...

בס"ד איזה כוח!!!!!!!!!!....כל כך הרבה הזדהות והבנה....כל מילה במקומה....מודה לך מאד יקירתי.........

 

[אפס שתיים1]

ליבי איתך יקירתי

ועפי שאת קראת הבחנת ודאי שאמך אינה יוצאת דופן... לצער כולנו. את העובדות לא תוכלי לשנות, אבל בהחלט תוכלי לשנות את התגובות שלך. והדבר הראשון שעליך להפנים זה - לעזוב את זה! כלומר - לשתף איתה פעולה בדיבור עד כמה שאפשר. אם היא אומרת שהמטפלת גונבת תגידי לה שאחרי הצהריים תלכי למשטרה להגיש תלונה. אם היא תגיד שהבן שלך הוא שלה תגידי לה שיש לה בן נחמד. בדיבורים - תהי איתה לגמרי ובמעשים - המשיכי כרגיל. אחד הדברים שהאלצהיימר מלמד אותנו זה להיות שקרנים ושחקנים נהדרים. ובאשר לרגשי האשמה - הרי גם הם חברים ותיקים וצמודים אלינו. אבל טיפה מאמץ והם יהיו פחות צמודים... הרי ביננו, אין שום דבר שתוכלי לעשות כדי להחזיר את אמא שלך לשפיות, נכון? אז כל אחת ואחד מאיתנו עושה את הכי טוב שהיא יכולה וזהו. אי אפשר יותר מזה. אז הרגעי. להרגע, לזרום. אלה 2 המילים שכרגע חשובים בחייך. הרבה נחת מהילדים. ושאלוהים יעזור לנו.

 

[e2128]

להרגע ולזרום..............

תודה לך יקירה ... כל כך הרבה עידוד הבנה ותמיכה ביום אחד..........זה פשוט מדהים!!!!!! הרבה למדתי בעיקר לזרום ולהסיח את דעתה.........אשתדל ליישם.... שוב תודה רבה.....ולילה מדהיםםםםם....

 

[מנדי31]

היי

אני מבינה את התסכול שלך. אין דבר קשה יותר מלראות את ההורה שלך מתפרק ככה. קשה מאוד לשאוב כוחות ולהיות חזקה במצבים כאלו, במיוחד בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. בהצלחה.

 

[מנדי31]

היי

אני מבינה את התסכול שלך. אין דבר קשה יותר מלראות את ההורה שלך מתפרק ככה. קשה מאוד לשאוב כוחות ולהיות חזקה במצבים כאלו, במיוחד בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. בהצלחה.