אני פותחת דיון.....

[פרפר מאושר]

אני פותחת דיון.....

מה אתם חושבים בקשר למפגשים של חילונים-דתיים? בקשר לזה שהדתיים מנסים להראות כמה אנחנו "כמו החילונים"?! אולי כבר עדיף שלא יהיו המפגשים אם זה מה שזה גורם..... חלק מהדתיים כ"כ מנסים להראות שגם אנחנו רואים טלוויזיה וגם אנחנו הולכים למסיבות וגם אנחנו סומעים מוזיקה.....אבל...האם זאת המטרה של המפגשים?!?! נקודה למחשבה..תגיבו.....

 

[פרפר מאושר]

למישהו

בא להגיב?!

 

[אפי קורוס]

על היעילות של מפגשי דתיים חילוניים

פרפר, צר לי ואני מקדים התנצלות אם דברי יישמעו מתנשאים - אין זאת כוונתי. מפגשי דתיים חילוניים תורמים בעיקר להבנה של כל צד שהאחר העומד מולו אינו אותו שד איום. מעבר להבנה בסיסית זו, שאיני ממעיט בחשיבותה כלל, לא נוצר דיון מעמיק בד"ך, וזאת בשל חוסר היכולת של הצדדים להציג עולם אמוני - מוסרי (ולא משנה באיזה צד מדובר) בעל משמעות, ואין בד"ך דיון. כאשר לחילוני אין את היכולת להציג את התרבות שלו, המוסר שלו, וגם לא לדתי, מסתכם המפגש בתיאור היעיל והמדויק שתיארת אותו "גם דתיים הולכים לים". אמנם החילוני הממוצע והבור לומד אולי עוד קצת על הזרמים בגדול בעולם הדתי (עדה חרדית, ש"ס, אגו"י, דגל, מפד"ל, גוש אמונים, מימד, דתיים ליברלים ושמאלנים) אם מישהו מסביר לו, אבל בזה נגמר הכל. עוד לא התחלנו לדבר על חוסר התועלת לדתי, שאינו נחשף באמת לחיים חילוניים אלא לשטות המיוצגת ע"י כלים ריקים, ואידך זיל גמור.

 

[coolit]

אינ לא אומרת לגבי המפגשים, אלא..../images/Emo102.gif

גם אני אומרת הרבה פעמים "כן מותר לנו ומה פתאום אסור, ואני עושה הכל כי אני רוצה ומאמינה" ומרגישה שאני לא נבדלת משאר העמים.. אבל מצד שני- זה נכון. הרבה חילוניים חושבים שאין לנו חיים. שכל היום אנחנו לומדים תורה (הלוואי) מדליקים נרות וחיים לפי חוקי התורה בלבד, לא רואים טלוויזיה ולא קוראים ספרים שהם לא ספרי הלכה, הולכות רק עם חולצות ארוכות וחצאיות ארוכות, מתפללות כל היום, לומדים כל הזמן בלי הפסקה ובלי לעשות כלום, צמים כל החיים והבנתם ת´קטע.. זה פשוט לא נכון!!! אנשים שמחפשים דרך, מן הסתם קצת נרתעים. איך הם יחיו בלי טלוויזיה? אבל זה לא נכון. ברית. עמדתי לא מגובשת במיוחד..

 

[פרפר מאושר]

למישהו

בא להגיב?!?!

 

[LadyTitania]

באיחור של יום...../images/Emo96.gif

סיפור קטן: (שלא יהיה ספק - הסיפור של חברתי שתחיה אביה קליין). פעם אחת, לפני שנים לא כל כך רבות, בארצנו הקטנטונת היתה תחנת אוטובוס. ביום בהיר אחד, הגיעו שני אנשים לתחנה וחיכו (כמה מפליא) לאוטובוס. כעבור מספר דקות שאל אחד את השני: "מתי מגיע קו 8?" "אין לי מושג" השיב השני. וכך אט אט התפתחה בין השניים שיחה. לפתע! צץ לו קו 8! עלה הראשון על האוטובוס ונסע. משל למה הדבר דומה? לסמנריון גשר או כל מיני מפגשי דתיים-חילונים שונים. כמו שאותם שני אנשים בתחנה דיברו אחד עם השני כך הם המפגשים האלו. הם תורמים אך ורק במישור השטחי ביותר. במסגרת מפגש אחד או אפילו חמשו"ש כמה כבר אפשר להבין את השקפת החיים של השני? אחרי שהשניים דיברו אחד עלה על האוטובוס ונסע. הם נפרדו ובעצם כלום לא השתנה. הם עדיין שני זרים. אני חלילה לא אומרת שהמפגשים האלו מיותרים ואינם חשובים. אבל צריך להבין שזה לא מספיק. לפני שנתיים הייתי בסמינריון גשר ופגשתי חבר´ה מתפן ומבויאר ירושלים. משום מה הם קבלו תדרוך שאסור להסתכל על הבנות ורצוי לא לדבר איתנו וכו. כך שבמשך אותו סמינריון הצלחנו קודם להבהיר מי אנחנו, מה אנחנו וקצת לשבור כמה סטיגמות. אבל בשום פנים ואופן לא להראות ש"היי אנחנו בדיוק כמוכם רק עם חצאית וציצית". אני יודעת שיש תופעה כזו. בסמנריון המקביל שהיה בצפת אני יודעת שככה זה היה בערך. אבל מה לעשות שחילוני הוא לא דתי ודתי הוא לא חילוני?... אם אנחנו הולכים לאותן מסיבות ואותם מועדונים אז אולי הגיע הזמן לחשוב אם מקומנו שם? (ברור שלא...) או אם מקומו של מי שהולך תחת ההגדרה שומר תורה ומצוות. אני חושבת שהדרך לאיחוד היא לא לומר שאנחנו זהים, שאין הבדלים. אלא לומר שאנחנו שונים. אנחנו חיים ומאמינים בדברים אחרים. אבל תכל´ס כשמגעים לעצם העניין אנחנו אחים ועם כל השוני אנחנו יכולים לחיות יחד. "וכל הצבעים עוד יבהירו...." (פרס למי שמזהה ראשון) יום טוב הדסה

 

[LordNor]

זה קשה.. אני לא בטוח שאצליח לזהות..

את הסיפור עצמו אני לא מכיר ואני לא מתמצא ממש בדברים האלו. ואם מותר לשאול, מה הפרס?

 

[LadyTitania]

לא מגלה../images/Emo98.gif

 

[פרפר מאושר]

לזהות את השיר?!

אני יודעת מהו! זה השיר כתונת פסים...לא?!

 

[LadyTitania]

כל הכבוד../images/Emo70.gif

למרות שתודי שזה לא היה קשה מידי

זכית ב -

האמת שאם בא לך לבא לירושלים זכית בפוסטר של משרד התיירות של ירושלים

ישר כוחך הדסה

 

[פרפר מאושר]

כן?!?!

וואייייי, אני כ"כ מתרגשת!! תודה תודה תודה!!! לחברותיי הנפלאות, למשפחתי התומכת, למורים שלי, למורות שלי, ליועצת, למזכירות, לגננת, לאחות (שנמצאת המווון בבי"ס..שתבינו- פעם ראשונה שראיתי אותה השנה הייתה לפני כשבוע..חחחחח), לכל החבר´ה שמסתובבים ברחוב ואני לא מכירה אותם, לאוכל שהוא חברי היקר מכל, לאחיי ולאחותי שאני מתה עליהם!!! ובעיקר........ לתנועת בני עקיבא, שהייתה איתי לאורך כל הדרך!!!!!!!

 

[FullTimeSpirit]

לא מאמין באחדות.

אנוכי עבדכם הנאמן לא מאמין באחדות. אי אפשר לחיות ביחד בלי כפייה דתית וזה לא יהיה אפשרי אף פעם והקרע רק יעמיק עד שלא יהיה מנוס מעימות כולל בין דתיים לחילוניים.

 

[פרפר מאושר]

לא הבנתי..

מה אתה מנסה להגיד?!

 

[FullTimeSpirit]

במשפט אחד?

כן לכפייה הדתית. ולא מאמין באחדות דתיים-חילוניים.

 

[פרפר מאושר]

טוב..

תודה.

 

[s u g e r]

לדעתי המטרה היא היכרות...

פעם אחת לראות מישהו לידי "דתי", לא רק ממה שאני ניזון מהעיתון, תקשורת וכו´... לראות אותו "אמיתי"... אין עניין "למצוא חן" או להראות כמה אנחנו שונים או דומים. זה בכלל לא משנה... זה לא יעשה אותי פחות או יותר טוב אם נגלה שאנחנו יותר שונים או יותר דומים. זה מה שאני למדתי מהיכרות עם חילוניים "על אמת" ולא רק במפגש של גשר... פשוט כיף לי להיות חברה שלהם, להיות איתם, להכיר עולם ש 23 שנה קודם כמעט לא היכרתי...

 

[LadyTitania]

הממ...../images/Emo96.gif

אני חושבת שהאין יותר מידי ויכוח על מטרת המפגשים. השאלה היא האם בפועל זה מה שקורה? האם בשטח אנשים באמת רק לומדים להכיר את השני? לצערי, אני חושבת שזה לא כך. כן קיים עניין של "למצא חן". ובתגובה על מה שנאמר עוד קודם בקשר לזה שאין סיכוי לאחדות: עצוב לי שאתה חושב כך. אני חייבת לא להסכים עם הטענה הזו. אנחנו משפחה דתית, אבל אחי מסורתי וההורים של גיסתי אינם דתיים. למרות זאת, אנחנו מסתדרים. יש שוני וזה ברור, אך קיים בסיס משותף ורצון לקיים מערכת יחסים משפחתית קרובה. עם קצת הבנה ורצון אני מאמינה שאפשר להסתדר. החילוניה היחידה שלא הצלחתי להסתדר איתה, היתה אנטי דת, לא היתה מוכנה לתת לי להוציא מלה מהפה ובאה אלי בגישה של "אני שונאת את כל הדתיים". לעומת זאת, כאן בסוכנות יש חילונים ומסורתיים ודתיים וכו ואנחנו נהנים לעבוד יחד. אז - תאמין שאפשר לשנות

יום טוב הדסה