אני פוחדת

momogirl

New member
אני פוחדת../images/Emo10.gif

סבתא שלי מתה לפני שנה-שנתיים והיו לי התקפי בכי וחשבתי על זה שאני הכי צעירה במשפחה שלי וכול המשפחה שלי תמות לפני ואף אחד שבאמת הכיר אותי היה ויבכה עלי כשאמות וסבא שלי עכשיו חולה מאוד מאוד ומצבו גרוע מאוד ולמרות שאני תמיד אומרת לעצמי שהיה לו יותר טוב למות מאשר להיות מחובר להרבה מכונות אך לסבתא שלי הייתה ממש טובה היא הייתה אשת חייל וגם שתמיד שואלים לפרוש של שמי אני אומרת בגלל שזה שם של פרח אך זה לא נכון זה בגלל שזה היה השם באונגרית של אחות של סבא שלי שמתה בשואה.. אני חושבת שבגלל כול אלה אני לא יכולה להרגיע את עצמי בכך שהם שומרים עלי והיה להם יותר טוב.. שסבא שלי כמעט לא סיפר לאף אחד על עברו וכך שאפילו זכרונות לא היה לי מימנו..
ועוד מאט עוד ועוד בני משפחה ימותו.. אז אם אני הצעירה אני גם צריכה לראות את כולם הולכים... שכול הזמן אני היה עצובה...
אולי עדיף פשוט למות לפני כולם...
 
יקירה זהו מעגל החיים

עד כמה שזה קשה ואני באמת באמת מבינה אותך אצלי בשנות ה 20 שני ההורים כבר מתו וזה עצוב ומתגעגעים וזה כואב אבל החיים ממשיכים בגלל זה אנחנו בונים לנו חיים עם הצעירים כלומר בעל ילדים והם אלה שיכירו והם אלה שיזכרו זה החיים וכך השם יתברך רוצה הכי נורא זה כשזה הפוך שהורים קוברים ילדים מתוך מה שכתבת על סבא שלך על כך שהוא לא סיפר... מזה את רק צריכה ללמוד שצריך לספר ואם יש למשיהו כשרון שגם יכתוב ותנסי להפיק מעצמך את המקסימום כדי שכן אנשים יכירו יזכרו אותך
 

momogirl

New member
זה מעליב..

זה לא כול כך מצחיק... ואני לא יכולה לחשוב על משהו אחר שאמא שלי גם תמיד עושה תרוצים בגלל שסבא חולה ושכול פעם שמזכירים את סבתא כולם שותקים הזמן לא ירפא הוא יחמיר כי עוד היו ועוד ואני יצתרך לעמוד ולראות אותם הולכים ואני פשוט ימות ולא היה מישהו שיעמוד ויראה אותי הולכת לא היה מישהו שבאמת אני חשובה לו.
ואני היה כמו הסבתא האחרת שלי..היא מדליקה הרבה פעמים בשנה נרות זכרון כי גם היא הייתה הכי קטנה במשפחה שלה... אך אולי עדיף ככה כי אני אמות אני לא ירגיש שאף אחד לא ידליק לי נר.. לפחות אולי עדיף להדליק נרות זיכרון מאשר שלא יזכרו אותך בכלל והמחשבה שאני ימות בלי שיזכרו אותי תהיה רק בשניה בהלב שלי יפסיק לפעום והכול יפסק.
 

sidi

New member
כן יהיו

יהיו לך הבן זוג שלך והילדים שלך ואח"כ גם הנכדים. תמיד יהיה מי שיאהב אותך ויזכור אותך.
 

mariana

New member
אחחחחחחחחחחח

איך אני מבינה את מה שאת עוברת. גם אני לפעמים חושבת על כל זה. אבל מה שמנחם אותי שזה דרך העולם וגם אני אמות מתישהו ואני בסופו של דבר אפגש איתם שם למעלה. בהתחלה אני אתגעגע אבל הזמן מרפא. נכון שזה מאוד כואב וגם אני איבדתי בתוך 4 שנים סבתא ו2 דודות והיה לי מאוד קשה. אבל הזמן עושה את שלו. והחלמה מהירה לסבך
 

sidi

New member
היי

למה את חושבת כאלו מחשבות עצובות? אין מה לעשות זאת היא דרכו של העולם. אני יכול אבל להציע לך משהו, כל פעם שעולות לך מחשבות כאלו תנסי לדחוק אותם החוצה ולחשוב על משהו שמח שהיה עושה לך טוב, או על מקום יפה שהיית רוצה להיות בו, העיקר לחשוב על משהו חיובי. (שדה ירוק עפ פרחים, ציפורים, ים, כל דבר שבא לך) אני לא אומר לשכוח את סבתא אלא פשוט לא לחשוב על המוות זה סתם מרעיל לנו את הראש.
 

ezra71

New member
אני חושב אחרת.....

המוות אולי מפחיד ומבין אותך שאולי לא יזכרו אותך וזה מדאיג אותך. אני חושב אחרת ממך: - למה לדאוג לזמן שתמותי - אנחנו לא יודעים מה יהיה -עו ד הרבה או מעט זמן חס וחלילה - אבל בינתיים עדיף לחיות ולדעוג לחיים ולא למוות - תנסי להפיק כיף ולהנות כל עוד את יכולה - כי אחרי שמתים כבר אי אפשר.. אני חושב שאם הייתי יכול לחשוב על משהו אחרי שהייתי מת זה אם אני מרוצה מהחיים שלי, אם נהניתי, אם עשיתי דברים שאני רוצה, אם ניצלתי את החיים שלי וכאלה מחשבות - תמיד יהיו אנשים שיזכרו אותי - ואם אף אחד לא יזכור אותי - העיקר שאני יידע שחייתי...ולא משכתי את הזמן בפחד מהוות.. צריך לחיות!!! פחד מהמוות זה מיותר כי הוא יבוא.... עדיף לחיות מאשר לפחד..לא?
 

sidi

New member
../images/Emo45.gif

אם אתה תדע שחיית... תהיה בטוח שיהיה גם מי שיזכור.
 

ezra71

New member
וכמו תמיד...

במשפט אחד סיכמת את מה שרציתי להגיד במסר שלם
שיהיה סופש מקסים לכולם
 

momogirl

New member
עוד אחד הלך..../images/Emo16.gif

סבא שלי כרגע נפטר... תודה על התגובות... יש לי עוד נר על השולחן ועכשיו גם לסבתא שלי עד שגם היא תהיה נר...
 
למעלה