אני, עצמי ומשינה.

אני, עצמי ומשינה.

החורף הגיע, יחד איתו הגיעה עונת השוקו חם מתחת לפוך מה שכנראה גרם לכולכם להרדם ולהאלם דום. אז הנה, הגיע הזמן לפשפש בזכרונכם הדהוי, לנקות את האבק ממכם ולסלק את קורי השינה ולהענות לאתגר הבא: האם קרה אירוע מרגש (או לא מרגש אבל שיהיה מעניין) בחייכם שבו השתלבה משינה? האם למשל הנשיקה הראשונה שלכם הייתה במהלך הופעה של משינה? האם שיר החופה שלכם היה שיר משינאי? האם כשנולדתם הרופא שם משינה במערכת (או בפטיפון תלוי מתי נולדתם)? אמא שלכם החליטה לקרא לכם משינה על שם הלהקה האהובה עליה? האם על מצבתכם חרוט משפט משיר משינאי?? וכו' וכו'. ספרו שתפו העיקר תתעוררו לפני שגם אני ארדם... הסיפור הטוב ביותר יזכה בזכות לקנות כרטיס להופעה וללכת אליה. (פרס שני ייתן את הזכות ללכת לחנות הדיסקים ולשלם את מיטב כספכם עבור הדיסק הבא של משינה).
 
../images/Emo185.gifשוקו? איפה שוקו? ובכ"ז - סיפורון משלי

באופן די אירוני - שנת 1995, השנה שמשינה הכריזו בה על הפרידה - היתה גם בשבילי שנה של פרידה. בשנה הזו הגעתי לגיל 18 והפרידה ממשינה שהיתה פסקול הילדות שלי התרחשה בתקופה בה סיימתי את התיכון. בשבוע בו הוכרזה הפרידה משינה התארחו בדנשילון ואני הגעתי לאולפני הרצליה מיד אחרי מבחן בגרות (בהבעה...). סיבוב הפרידה זרם לו. מארבע הופעות מתוכננות הוא גדל לשש כשהאחרונה המתוכננת לא קרתה בגלל האסון [
], ובמקומה היתה ההופעה בפארק הירקון. באותה תקופה של סוף תיכון וסוף (זמני) של משינה - נפרדתי למרבה הצער מחבר ללימודים שנפטר ממחלה [
]. או יותר נכון - לא בדיוק יצא לי להיפרד - בפעם האחרונה שראיתי אותו - אני זוכר שהוא הביא לי גזיר עיתון עם איזה דיווח עיתונאי על תיפקוד הלהקה אחרי האסון בערד. בקיצור - 1995 היתה בשבילי פרידה אחת ארוכה. ואני לא חסיד של פרידות. ... בשמונה השנים שבאו לאחר מכן "ירדתי למחתרת" מבחינת משינאיות. לא התחפרתי בפוך וחיכיתי שתצא הודעה על האיחוד - אבל מלבד שמיעת השירים - לא עשיתי דבר שקשור בלהקה. את האלבומים של יובל בנאי קניתי מסקרנות ותו לא. אין מה לעשות - הייתי "מקובע" על משינה. ידעתי טוב מאוד שאני לא אמצא אותה באלבום הסולו של יובל. לא היה מה לדבר על ללכת להופעות. ההתעלמות הזו עשתה לי טוב. כשרציתי הופעה - ידעתי שהיא ממתינה לי בדיוק כמו שאני רגיל אליה - באלבום "מכונת הזמן". כשנה לקראת סוף הבצורת - גיליתי את הפורום הזה בשיטוט מקרי ברשת. כמעט לא כתבתי בפורומים עד אותו לילה - ופתאום נגלה לעיניי אוצר
- כמו בסרטים האלה עם הפיראטים כשהם מגיעים לאוצר וכל המטבעות מנצנצים באור כזה מסנוור? אז ככה. נתקלתי פה בחבורה של אנשים ששרוטה על משינה לא פחות ממני - ומה שהפליא אותי היה הגיל הצעיר של רובם (נו כבר כמה אפשר לטחון את האימרה "כשאני הייתי בהופעה של משינה בפארק הירקון - הם למדו לוח הכפל"? מסתבר שהרבה...). הצטרפתי לחגיגה ושמחתי לשתף, ללמוד וללמד. השנה ההיא לא היתה קלה עבורי, והפורום היה מפלט נהדר. אפילו הייתי בארבע הופעות של יובל והופעה אחת של שלומי. אלה היו הופעות בלתי נשכחות. "משינה" התגנבה לאלבום השלישי של יובל. היתה תחושה של איחוד באוויר. היה כיף לחכות לאיחוד. ועוד יותר כיף כשהוא הגיע. ללא ספק "משהו קטן וטוב". בזכות הפורום הזה התחלתי להגיע גם להופעות שאינן משינה. כאילו "השלמתי פערים" מהילדות... בזכות הפורום הזה חזרתי קצת לנגינה (באמצעות נסיונות אומללים לנגן על גיטרה. שלא הצליחו עד עצם היום הזה
). ומעל לכל - בזכות הפורום הזה הכרתי אנשים מיוחדים שמלווים אותי עד היום. גם באופליין
. ואני חושב שהקטע שהכי משעשע ומביך אותי כאחת הוא האנשים שמאז 24/7/2003 ניגשים אלי בהופעות ושואלים אותי אם אני אסף מפורום משינה. אז זהו. שני סיפורים שלי על הטייםליין המשינאי
מרגש או מעניין? תחליטו אתם. אסף.
 

lenon333

New member
מרגש ,

קצת קשה לי אישית להתחבר , אתם מבינים - אני מהקטנים ששומעים משינה , הלידה שלי עצמה קרובה מאוד לפירוק . שקראתי את זה הרגשתי כאילו אני קוראת ספר הסטוריה מוזר למדי . ובכל זאת - היה מעניין לדעת . זה חתיכת משבר שלהקה שאתה אוהב מתפרקת ... אני בחרדות כאלה כלפי כמה להקות . אבל מאיפה היה לך את הבטחון הזה שהם יחזרו ? " וחיכיתי שתצא הודעה על האיחוד " " היה כיף לחכות לאיחוד "
 
כולם חוזרים בסוף

לא משנה מי - רק נסיבות טראגיות מונעות איחוד כהלכתו (המכשפות לדוגמא) כוורת חזרו שלוש פעמים כמדומני. תיסלם חזרו. בנזין עוד לא חזרו. תקנו אותי אם אני טועה. פורטרט חזרו.... טוב. הבהרתי את הנקודה. השאלה היא איך חוזרים - אם עושים סיבוב אחד וזהו, או שחוזרים לפעילות מלאה. כולל אלבומים חדשים. במקרה של משינה - זה המקרה השני ואני שמח על כך. ד"א - אני חשבתי שמשינה יתאחדו ב 2005 כשייסגר עשור לפרידה. הם הקדימו בשנתיים. אין תלונות.
 

emperor28

New member
משינה משינה

משינה מסמלים את כל תקופת התיכון שלי, הופעות בניצנים, ימי סטודנט, סתם הופעות, נסיעות ארוכות, ימים שלמים של ציפיה, הפתעות, שיחות אין סופיות, וצחוקים. בזכות משינה הכרתי את הפורום הזה, שהכרתי בו הרבה מאוד אנשים שליוו 4 שנים נפלאות בחיי, למרות שהצבא הצליח לקחת ממני את החיים אתם תמיד בזכרון שלי וכשאני שוקע בנוסטלגיה אתם הראשונים שעולים לי בראש, אם זה בטירונות כשחזרתי בתחנת הרכבת(אשדוד עד הלום) מי שזוכר איך היא היתה מפוצצת כשחזרנו מניצנים כל כך שמחים מאושרים ומצד שני עייפים, אז כן זה הזכיר לי וכל כך רציתי לחזור לאותה תקופה מדהימה. אני חושב שהתקופה הזו מילאה חלק נכבד מהזכרונות שלי מהתקופה הכי יפה בחיים התיכון (אךך כמה שלא האמנתי שזה יעבור וכמה שלא האמנתי שאחשוב ככה). אז בקיצור אנשים משינה היתה ותשאר אחת הלהקות שאני הכי אוהב גם כשאני לא ממש מבקר בהופעות שלהם בגלל הצבא, מקווה שאצליח להגיע לאחת ההופעות ולראות שוב את אסף ואת פליטי הפורום שאני עוד מכיר.
 
../images/Emo6.gifחחח ג'ינג'י...אסף והפליטים...

נראה לי שאני אקים להקה בשם הזה
תגיע להופעה. מתגעגעים.
 
למעלה