אני על סף יאוש

אני על סף יאוש

אני בן 39 חי ועם אשתי 13 שניםיש לנו 3 ילדים , בשנים האחרונות יש לאשתי ירדה דרסטית בחשק המיני ,וכיום הוא כמעט נעלם כל נסיון לגרום לאשתי להתעורר מינית נגמר במפח נפש - כל נגיעה באזורים שבאבר גרמו לגרוי אפילו נשיקה בצוואר גורמים לאישתי רק לדיגדוג ותחושה מציקה . הבעיה הגדולה היא שאשתי לא מוכנה לשתף איתי פעולה יש לה מעצור לדבר על הנושא הזה , כל שכן ללחת לבדיקה או יעוץ. כל נסיון שלי לדון בנושא נגמר במין נאום חד צדדי שלי על חומרת המצב מבלי לקבל איזו שהיא תקווה מאישתי. אישתי לא מסוגלת אפילו לחשוב על האפשרות של טיפול אפילו לא בדיקת הורמונים - למרות שהיא אומרת שהיא כן מעוניינת בחיים זוגיים תקינים איתי . אני מרגיש במילכוד, למרות שאני אוהב את אשתי ,מאוד קשה לי להשלים עם השממה המינית ביננו ואני ממש לא רואה פיתרון באופק . היתי מאוד רוצה לשמור על הזוגיות שלנו ולהחזיר לפחות חלק מחיי המין שהיו לנו ! מה עושים ?
 
../images/Emo24.gifהאם יש לכם

פנאי ביחד? האם יש לאשתך זמן איכות לבד?! האם יש חופשים?! האם עוסקת בספורט?! האם אתם רבים?! איך הילדים?! האם חויתם משברים?! קשיים?! שינויים?! עידן
 
יש לנו פנאי....

יש לנו המון זמן ביחד רק שתמיד יש לאישתי משהו יותר חשוב לעשות (בישולים כביסה קניות....ואני חייב לציין שאני מתחלק בהכל -אני גבר ביתי) תמיד זה אני חייבת להספיק... בזמן האחרון אשתי יוצאת יותר עם חברות בעידוד שלי . חופשים מהילדים לא הרבה ( יש לנו שלוש בנות מגיל 3עד 5.5 די שובבות הסבתות לא ממש משתפות פעולה בנושא הבייביסיטר) ספורט נישקל בזמן האחרון אך אשתי עדיין לא מצאה את המסגרת המתאימה רוב הריבים שלנו הם סביב הנושא המדובר - לי מאוד מפריע שאישתי יכולה לומר לי כל מה שלא בסדר איתי מבחינתה אבל להשחיל מילה טובה או להביע רגשות כלפיי זה בשבילה מסימה קשה מאוד . אני מאוד מתוסכל מההידרדרות לאורך השנים וחוסר היכולת לפתור בעיות בתחום בגלל חסמים של אישתי .
 
../images/Emo24.gifיש פה שתי גישות:

האחת, לפוצץ איתה תיניינים. השנייה (ואני יותר בגישה זו) לפנות לבד לטיפול ואז ל"גייס" אותה בעזרת המטפל/ת לתהליך! עידן מיליצ'ר
 
למעלה