אני עומדת למות!!

אני עומדת למות!!

<טוב, נו! זה רק ביטוי> עכשיו זה רשמי
אנחנו כנראה עוברים לטורונטו, קנדה. ואיך הכל התחיל? זה היה בשנת 1994 אם אני לא טועה שפעם ראשונה נסעתי לקנדה. היה כיף, באמת...אבל מה לי ולקנדה? עכשיו אחותי המשוגעת החליטה לעבור לקנדה, ארזה ובדרך לקחה את אבא שלי איתה והם כבר שבועיים שמה <הוא רק עוזר לה לחודש וחוזר> אבל לאאא...זה לא מספיק לאבא החמודי שלי והוא רוצה לעבור! כל המשפחה!! הוא אפילו הסתכל על דירות! ואני כזה....האמ...לא! כי השנה התחלתי תיכון לאומנויות מגמת אופנה ואני מממממשממשמשמשמשממש אוהבת את המגמה שלי והדבר האחרון שאני רוצה זה לעזוב ואני ממש רוצה בגרות בזה אבל הוא חייב לנפץ לי את החלום <דרך אגב הדירה שאנחנו מדברים עליה היא 4! קומות...> ואני לא יודעת מה לעשות, כי אני באמת אוהבת את ישראל ואת הבית ספר ואת החברות ואני ממשמשמשמשמשממש לא רוצה לעזוב. האם יש דרך לשכנע את אבא שלי להשאר <בלי כמובן לקחת 8 ילדות קטנות בתור בני ערובה?>? או בקיצור...-חצילו!!!
 

יערעעע

New member
אני מגיבה

אבל אני לא אוהבת אותך את אהבתי צריך לקנות בכסף סתם. נמץ. אני קצתתת קצתתת קצתתת יודעת מה ההרגשה שלך. ההורים שלי אמרו לי עכשיו שהסיכוי שנעבור להונג קונג הוא יחסית קטן. אמרתי להם שכל דבר הוא יחסי, ורציתי מידע יותר ספציפי, אבל הם לא אמרו כלום. זרג. בקנדה יש די הרבה ישראלים, לא? אולי זה יפעל לטובתך.
 
<מוציאה כסף>

בעע...לא עובד. בכל מקרה..הונג קונג?? מה יש להורים שלך לחפש שם? :-| מממ אני חושבת שאם כבר המשפחה שלי תרצה לעזוב את ישראל זה כדי להפטר מ...ישראלים? לא יודעת בקנדה יורד שלג..וקר...ומדברים אנגלית..ואין את הגרנד קרוב אליך בחמש דקות
אוו גרנדי, אני כבר עכשיו מתגעגעת. אבל..בית עם 4 קומות!? זה כאילו *חלום* טוב נו, אני יסתום עכשיו. **עוד תגובות
...**
 
גם אצלי זה היה ככה...

כל פעם שששאלתי ב4 חודשים לפני שירדנו הם אמרו לעזוב את זה כי זה לא בטוח בכלל... ועכשיו שאני כבר פה גיליתי שהם דיברנו על זה מעל לשנה.... תיקחי אותם לשיחה אם את ממש לא רוצה... ורק עכשיו שזה טרי זה יכול להשפיע עוד.. ולא מאמינה שאני אומרת את זה.. אבל אם האנגלית שלך לא מספיק טובה... יכול להיות ששנתיים של "סבל" (יכול להיות לך טוב) שוות את זה למשהו שיעזור לך מאוד מאוד בהמשך החיים..
 
לא נעים לי להיות כזאת שלילית אבל...

אל תתני להם לעשות לך את זה. תהיי הכי מפונקת בעולם ותעשי דווקא, שלא יזיזו אותך באמצע כל הכיף. זה חוויה לעבור לחו"ל, אבל מה אני אגיד לך זה לא נעים, בייחוד לא השנה שנתיים הראשונות. ברור שזה יהיה כיף לעבור והכל, סבבה מגניב ואם את עוברת יש לזה מלא צדדים טובים, אבל את בתיכון מגניב ונח ונחמד לך וכיף, למה לעשות לך את זה?... תדברי עם אבא שלך ותסבירי לו את זה... זה פשוט לא הגיוני. בע... זה לפחות מה שאני הייתי עושה אם הייתי במצב שלך... לא יודעת אם זה כזה מעולה אבל...
 
כאילו אם כל הסיבה שלו זה

סתם כי נראה לו מגניב, זה ממש לא הגיוני לעקור את המשפחה ככה מהבית.
ואם הוא לא מקשיב, תפילותיי עם 8 הילדות הקטנות....
 
ברור, אבל אם הבנתי נכון

זה לא כל המשפחה, זה האבא שפתאום החליט... כאילו לעבור רק כי "בא לו" ולא כי צריך או כולם רוצים זה קצת לא יפה כלפיה לדעתי... כי זה ממש קשה לעבור ככה.. כאילו גיל ההתבגרות לא קשה מספיק במילא...
 
אני יסביר את המצב המשפחתי שלי..

אבא-רוצה לעבור אחות גדולה- כבר שמה! <הכל התחיל בגללה..זתומרת לא התחיל, אבל היא דחפה את אבא שלי יותר!> אח גדול-מסיים השנה בית ספר, רוצה ללכת לצבא אבל גם לעבור <משוגע כבר אמרתי> אני-רוצה להשאר לעשות בגרויות חברה של אבא-*לא איכפת לי* אחות קטנה-*לא איכפת לי גם* .... עכשיו אני די חשבתי על זה וזה לא יכול להיות כל כך נורא..זתומרת יש שם בתי ספר לאופנה <כן, אחותי כבר בדקה...איזה חמודה...
> מממ וזה יכול להיות נחמד <בכל מקרה תכננתי לעבור אחרי שאני יעשה בגרויות בישראל> אז זה לא יכול להיות כל כך נורא... אוף.
 
למעלה