אני עומדת למות

אני עומדת למות

אתמול הייתה לי פגישה עם פקידת הסעד לפני הוועדה ולפני המשפט. והיא אמרה שהיא רוצה לשלוח את הבן שלי לפנימייה שצריך עוד זמן. אני לא מבינה !! במרכז חירום אומרים שאני הכי טובה והכי משקיעה והכי נותנת ומבינה ובן שלי רוצה אותי ורוצה הביתה. שהוא צריך את הבית ואותי אז מה זה ? למה פקידת הסעד רוצה לשלוח אותי לפנימייה ??? זה מה שיהיה תגידו לי?
 
אזרי עוד כוח

את זכאית לקבל את התסקיר של פקידת הסעד מספיק זמן לפני הדיון כדי שתוכלי להתכונן אליו. אני יודעת שפקידות הסעד מעבירות את התסקיר ביום הדיון ואפילו חצי שעה לפני הדיון ולפעמים לא מעבירות כלל, הכול בניגוד לתקנות כדי שבעלי הדין (ההורים) לא יוכלו להתכונן כראוי לדיון ויתקשו לתחקר אותן. את זכאית לבקש את דחית הדיון כיוון שלא קיבלת את התסקיר זמן מספיק מראש שתוכלי להתכונן. בתסקיר היא צריכה לנמק את המלצתה. בכל מקרה - אם אמורה להתכנס וועדה או דיון בבית המשפט, תלכי כדי לקדם את העניינים שלך, תשאפי לקבלת החלטה בבית המשפט (לענייני משפחה? או מחוזי?). אם ההחלטה אינה נראית לך ולא מחזירים לך את הילד, אל תפחדי ותלכי לערעור במהירות ומשם לבית המשפט העליון. כנראה שרק הליך משפטי חריף ינער את פקידת הסעד. אני מקווה שהשופטים יהיו אמיצים ויעמדו נגד פקידת הסעד ולא איתה. בבגץ שהוגש בין היתר נגד פקידת סעד מחוזית, שופטי בגץ עמדו נחרצים נגד עמדתן של פקידת הסעד המחוזית ושל פקידת הסעד הראשית שהתעקשו במשך שנים להעביר ילדים מאמם לאביהם (באחד מאבני הדרך, החליטו פקידות הסעד לשלוח את הילדים למוסדות בלי לשוחח עם הילדים ובלי לידע את האם על עצם קיום הוועדה ועל ההחלטה). תיצרי עימי קשר בפרטי ואני אמסור לך פרטים יותר מדוייקים. תמשיכי להילחם אבל אל תירדמי כשהם מושכים אותך עוד חודש ועוד חודש, גמרנו! תשאפי לצאת מהר לערעורים. בית הדין למשמעת לתלונות על עובדים סוציאליים עדיין מתמהמה ולא מתמנה. משרד הרווחה מתעכב מלהעביר נתונים על תלונות למועצת העובדים הסוציאליים, אנא "הפציצו" אותם במכתבי תלונה, שבהעדר בית דין למשמעת אין לאן להפנות תלונות (הציבור אינו מוכן להגיש תלונה ללשכה המשפטית של משרד הרווחה שטיפולה "ההגון" בתלונות שנוי במחלוקת)
 
דיברתי כרגע עם עו"ד ופסיכולוג

פסיכולוג של המירכז חירום איפה שבן שלי נמצא ושניהם מאוד מרגיעים אותי שזה רק הרצון של פקידת הסעד. זה עדיין לא הוחלט ולא הייתה וועדה. היא צריכה להיות ביום ראשון הבא. פסיכולוג של המרכז חירום אמר לי את מה שהם הולכים להגיד שאני הכי בסדר בעולם ובן שלי צריך אותי ואת הבית. הוא אמר שהם יגידו חד משמעי(במילים האלה) שהוא צריך לבוא כמה שיותר מהר לשישי שבת הביתה. וגם לחזור הביתה. אני מרגישה שמרכז חירום מאוד איתי ומאוד רוצה להחזיר את הבן שלי ,אבל אני פשוט לא מבינה את ההתנהגות של פקידת הסעד ומה היא רוצה ממני?! אני מסכימה איתך שאין עוד חודש ועוד חודשיים עם בן שלי לא חוזר בסוף החודש הביתה ישר אני הולכת לעליון. נגמרו המשחקים. תודה על התמיכה מאתמול אני לא מפסיקה לבכות ,לא אוכלת ורק בוכה כואב לי הראש וכל הגוף אבל אני מקווה שפקידת הסעד היא לא "אלוהים" אחרת אני לא יודעת מה יהיה . תודה
 
למעלה