אני נשארת בבית

אני נשארת בבית

קמתי עם דלקת בשתי העיניים, חום, בקושי עומדת על הרגליים...אני לא מסוגלת ללכת עם כל הרצון הטוב. מתפדחת לגמרי מהטלפון לעבודה, נראה לי שאשתפן ואסתפק באסמס מפאת הפאדיחה. ויאללה, מה שיהיה יהיה. יש דברים שאין לי שליטה עליהם. באמת שאני לא מסוגלת להגיע לשם היום.
 

h 3

New member


ברור ש - SMS... ספה, שמיכה, תה חם והאח הגדול - ועד הצהריים תרגישי הרבה יותר טוב... (אה, ותה גם לעיניים...) תהיי בריאה וחזקה -אייקון של אצבעות- H
 

ExNewYorker

New member
תרגישי טוב! טוב את עושה


לצערי אני ממש לא יכולה להשאר (מרגישה עדיין לא משהו כלל) אבל נראה לי שאחתוך חזרה הביתה אחרי הפגישה שלא יכולה לבטל הבוקר...
 

פרמלה

New member
את נוהגת נכון לטעמי. ודווקא אם ישמעו את

קולך, המקרקר מן הסתם, לא תצטרכי להתנצל אפילו. רפואה שלמה במהרה
תרגישי טוב.
 
תתגברי על הפדיחה ואל תשלחי SMS

אם החלטת לא ללכת אל תתביישי - זה בסדר וזו זכותך !
 
טוב מאד! והחלמה מהירה


מבינה את אי הנעימות (בחיי שמבינה), אבל באמת שאין לך ברירה תנוחי ותישני הרבה
 
אוי, תרגישי טוב

רק עכשיו התעדכנתי בתלאותייך...... טוב שאת נשארת בבית, ואת כל השאר את כבר יודעת, אז אני רק אשלח לך ברכות להחלמה מהירה ושיהיה חורף קל לכולכם
 

עלמה3311

New member
תרגישי טוב. טוב שנשארת. אבל תרימי טלפון...

אצלנו בעבודה מאוד לא אוהבים כשעובד שולח sms הוא שמבקש ממישהו אחר להתקשר עבורו אנחנו אנשים מבוגרים ויכולים לקחת אחריות זה לא שאת מבלה בים... רפואה שלמה
 
דווקא אצלנו רוב התקשורת נעשית באסמסים או

ב what's up אבל בנתיים כבר הספקתי לקבל 4 טלפונים משם עם שאלות בענייני עבודה ובסוף הגיע אחד מאלה שעזבו לגבות אותי. אז אני מעולפת בבטחה בבית.
 

פישים

New member
יופי. ככה את יכולה באמת לנוח. תרגישי טוב!

ולכי לרופא - יש מצב שתצטרכי טיפול ומדובר מהוירוסים שלא עוברים תוך 24 שעות (אני "מאבחנת" על בסיס מה שעבר אצלנו לאחרונה, יחד עם העיניים כבר נשמע די מוכר).
 

מקוקה1

New member
שלחי להם תמונה

כשיראו איך את נראית, יבינו שאת צריכה להישאר בבית
תרגישי טוב!
 
אנחת רווחה

נשמעת מהנהגים בכבישי הארץ... סתאאאם
לפעמים הכי טוב שאין לנו ברירה, והמציאות מכריעה בהתלבטות. רפואה שלמה!
 
ויי זמיר שלא אצטייר פה כמו איזו נהגת רשלנית

אני אף פעם לא נוהגת כשמרגישה שלא מסוגלת. אתמול הרגשתי שאני מסוגלת לנהוג. מה שקרה אתמול לדעתי יכול היה לקרות בלי קשר, למזלי נסעתי ממש לאט ולכן אני פה כדי לכתוב את זה, זה מסוג הדברים שקורים...תאונה לגמרי. זה גם כביש נורא מסוכן, הירידה מבית המכס לכיוון הירדן, למי שמכירה, בגשם זלעפות ובתוך ענן. זה זעזע אותי לגמרי. בערב הייתי אמורה לאסוף את בעלי מאיזה מקום, מרחק עשרים דקות נסיעה ואמרתי שאני לא מסוגלת. מסכן, לקח לו שעה וחצי למצוא דרך להגיע, אבל איתי הוא לא היה מגיע.
 
למעלה