אני נגנב

[maloren]

אני נגנב

ילדתי מאושפזת בNICU. היום היום ה-15. היא נולדה 845 גרם. אני לא מסוגל ללכת סדיר לעבודה. אין לי יותר מדי סבלנות לסביבה ואני משתגע. מצד אחד- רק דבר אחד חשוב כרגע. מצד שני- אסור לי להפסיד את מקום העבודה. האם משהו מכם בקיא בחוקים שמאפשרים ימי חופש בתשלום לאב במקרה מיוחד שכזה? חו"ח אני יודע שבמקרה של מחלת ילד ממארת מדובר על 60 יום חופש- הטיפול הנמרץ של פגים זו לא "חוויה" כל כך מעודדת. אני לא צריך את החופש רק לתינוקת אלא גם לעצמי כדי שאוכל לתפקד בעבודה במידה הנכונה עבורי. PLEASE- האם למישהו יש ידע חוקי נוסף? תודה, אורן

 

[דורית ובניה]

תלוי איפה אתה עובד

יש מקומות כמו משרדי ממשלה וכו´ שמגיעים לך ימי "מחלת ילד", אחרת אתה קצת בבעיה ותצטרך לקחת ימי מחלה על חשבונך. מנסיון, זה קשה מאוד מאוד אבל ניתן לנסות לשלב עבודה עם ביקורים סדירים בפגיה. הרבה פעמים השהות בעבודה דווקא משכיחה קצת את הצרות מהפגיה. הרבה בריאות לך ולילדה. נשמח אם תמשיך לעדכן אותנו.

 

[נירית של עידודנה]

מה עם חופשה שנתית?

תנצל את ימי החופשה האלה עכשיו.

 

[מור של תומר ומיה]

קודם כל החלמה מהירה לבתך

ושתעברו את התקופה הזו כמה שיותר מהר ובלי סיבוכים. מבחינה חוקית - אין לי שום ידע נוסף. אני יודעת שלכל הורה מגיעים עוד 6 ימי מחלה בשנה (כלומר במקום 18 שבחוק מגיע 24). אבל לא מעבר לזה. התקופה שאתם עוברים עכשיו היא מאוד קשה - ועוד אישפוז ארוך לפניכם וכדאי להיערך לכך. עדיף לשמור את ימי החופש האלו לתקופה הראשונה בבית - הימים הראשונים מחוץ ל-NICU כשאין מוניטור, אין אחות או רופא שאפשר להזעיק עם כל חשש הכי קטן היא תקופה שבה מאוד חשוב להיות שניים. אנחנו שהינו בפגייה חודשיים - ובעלי חזר לעבודה מאוד מהר, עם שגרה של ביקורים בבוקר לפני העבודה ואחה"צ אחרי העבודה. באופן כללי הוא עבד פחות בתקופה הזו - אבל קיבלו את זה מאוד בהבנה. אולי כדאי לך לנסות לדבר עם הבוס/ית שלך, להסביר את המצב, ולברר האם שגרה כזו תתקבל בהבנה גם אצלך? בכל מקרה, מאחלת לכם המון בריאות ואושר, ושהייה קצרה ככל האפשר בפגייה. מור

 

[shirly25]

אין לי מושג בקשר לחוק אבל

גם לבעלי זה היה מאוד קשה ואני יודעת את זה כי החברה מהעבודה סיפרו לי , שהוא לא ממש תפקד לי הוא נתן תמיכה מלאה ואולי ביגלל זה לא שמתי לב למצוקה שלו. תנסה להשיג את השעה ביום כדי לבקר לבד את ביתכם , יש לצפות שבמצב כזה יבינו אותך בעבודה , הביקור האינטימי שלך לבד איתה יכול לעשות לך טוב יותר ורגוע יותר , אני לא יודעת למה אבל כאשר אני הייתי שם יחד עם בעלי אז זה היה יותר אני מדברת ועושה והוא קצת עוזר אבל כאשר הוא היה הולך לבד הוא היה חוזר עם חוויה שלמה יותר , עכשיו זה כמובן רק ללטף ולתמוך אחד בשני אבל אחר כך זה הרבה יותר , שיהיה לכם הרבה סבלנות ותאמינו בקטנטונת שלכם שהיא מסוגלת לעבור את זה שיש לה את הכוחות . בהצלחה שירלי

 

[ורד של שירה]

מבינה אותך כל כך, בעלי חזר לעבודה

שבוע אחרי הלידה והיה לו מאוד קשה, כל יום אחרי העבודה הוא רץ לפגיה, ולעבוד יום שלם כשיש לך ילד בבית חולים. וגם היו לו מילואים באמצע וגם מבחן באוניברסיטה, בקיצור היה לו מאוד לא קל. במשך כל התקופה ששירה היתה בפגיה עברה לי בראש המחשבה שאיזה מזל שאני לא צריכה לחזור עכשיו לעבודה, כי בחיים לא הייתי מצליחה לעבוד ולהתרכז, ולך אין את האופציה הזו. אני בהחלט ממליצה לך לשמור את ימי החופש לתקופה הראשונה ביית כי אז האישה תצטרך המון עזרה. סמידה ומקום העבודה שלך קרוב לבית החולים אתה יכול לקפוץ במקום הפסקת צהריים. לגבי הריכוז שלך בעבודה אני מאמינה ככל שהילדה תגדל ותתחזק זה ישתפר. אתה פשוט מודאג ומותר לך. בכל אופן מאחלת לכם שתגדל ותבוא הביתה במהרה. ותמליץ לאשתך לבוא לבקר אותנו פה, נשמח לענות על שאלות ולבטים שיש לה.

 

[אינה של יערה]

מעוד ילדה של 845 גרם...

פתחתי את ההודעה שלך והמספר קפץ לי אל מול העיניים. אצלנו העובדת הסוציאלית כתבה לבעלי מכתב שמאשר שהילדה בפגייה ומועד שחרורה לא ידוע. דחו לו כמה בחינות למועדי ב´ ג´ וגם ד´ וקיצרו לו מילואים. לעבודה הוא נאלץ ללכת כרגיל. אולי תוכל לבקש לעבוד חצאי ימים בחודש-חודשיים הקרובים? לבקש לעשות חלק מהעבודה מהבית בשעות גמישות? החוק לצערי לא מספיק אפילו לאמהות - אפשר להאריך את חופשת הלידה רק ב-4 שבועות גם אם התינוק היה מאושפז 4 חודשים. שיהיה רק טוב ואם תרצה לראות איך נראית ילדה של 845 גרם אחרי שנה וקצת, יש תמונה בגלריה.

 

[anat30g]

מחזיקה אצבעות

אין לי מושג ביחס לחוק. אני רק מאחלת בריאות לקטנטונת והרבה כוחות לכם. במחשבה על מה שכתבת - אני אפילו לא בטוחה שכדאי לך לקחת חופש מהעבודה, דווקא המסגרת הזה יכולה להחזיר שפיות, לאפשר להגיע למקום שבו אפשר ל"ברוח" מהמצב... נסה להגיע לפגיה לפני שאתה הולך להעבודה ואחרי שאתה מסיים את העבודה ונסה להתרחק ולהתנתק כשאתה בעבודה... זה קשה, אבל מצב המשק בכי רע וחבל שתאבד את העבודה שלך עכשיו. בריאות וכוחות ענת

 

[maloren]

אז ככה

תודה לכולכם, באמת כיף לקבל עזרה מאנשים שמבינים מה עובר עליך, העבודה משגעת אותי, אני מסוגל להיות רק 4,5,6 שעות ביום, וכבר אז אני לא יעיל לחלוטין (נחשו מאיפה אני כותב עכשיו?..). בעבודה בהחלט מבינים ובאים לקראתי, השאלה היא מתי זה ימאס עליהם. כרגע הם לא פוגעים לי במשכורת, לא משנה כמה ימים אני לא אהיה. כך שכשנגיע הביתה, גם אם זה יהיה ללא תשלום- אני שם!!!! בנוגע לילדה, אז דבר ראשון קוראים לה איה. היא מתוקה והגיע כבר ל-1181, תודה לאל. אנחנו ממשיכים להיות צמודים ןמתחילים להחזיק אותה ולעשות קנגרו (פעם אחת). אני מת שזה כבר יהיה מאחורינו. ללכת הביתה עם ילדה הפלא שלנו ופשוט להסתכל עליה, בבית שלך, בלי שאף אחד בוחן אותך, ולבכות... נתראה א