אני מ..ר...ו...ס...ק....ת.....
זה רלוונטי גם ללונה. בעבר סיפרתי כאן את השתלשלות הקשר ביני לבין האיש שאקרא לו כאן ה"איש" למען שלא לפגוע בו. נפגשנו לפני שנה וחצי, כאשר שנינו היינו נשואים, בידיעה מראש שננהל רומן שישלים את שחסר לנו בבית. הקשר התפתח לאהבה של פעם בחיים, הגענו למצב בו התראינו כל יום, היינו אחד עבור השני כאויר לנשימה. לשמחתי, נישואיי עלו על שרטון (עקב התנהגותי האפטית בבית) ובעלי עזב את הבית בדיוק לפני שנה. לא חלף זמן רב (ליתר דיוק 3 חודשים) והאיש עבר לגור איתי. תעזבו מלשפוט אותי או אותו. האהבה פרחה וניהלנו לנו חיי שגרה משמימים ומאושרים. זה היה חלום שהתגשם, לנהל איתו חיים. או כמו שאומרת ריקי גל "לגור איתו". ביליתי איתו, הילדים שלי נקשרו אליו מאוד. בחודש פברואר האחרון הוא מצא תירוץ ועזב, עם זאת...הקשר לא נותק, הוא חזר לשבוע-שבועיים ועזב שוב בתירוצים קלושים, שאולי עבורו היו טיעונים משמעותיים, אך כאשר ישנה אהבה כזו...הם באמת תירוצים. כולם מסביבי אמרו לי - די תעזבי, שחררי - הוא חוזר לאשתו, שמצידה, גם לא הרפתה. והיו עוד המון "תלאות" ושמחות בדרך. הגענו למעין "הסכם סדרי ראיה" ביננו. נפגשים פעם בשבוע, באמצע השבוע, כאשר ילדיי אצל אביהם, ופעם בשבועיים לסופ"ש , שוב כאשר ילדיי אצל אביהם, למען שלא להטעותם וליצור בלבול אצלהם. המפגשים ביננו היו טעונים, הייתה המון אהבה ורגש, אך לא דיברנו על עתיד. לא תיכננו את מחר. זו כמו יבלת שאסור לדרוך עליה. הוא סיפר לי כי עבר לגור אצל הוריו עד שיחליט מה הוא רוצה לעשות עם חייו. ואני- יש לי אינטואיציה של אשה. ביקשתי מחברים וחברות, באמתלות שונות להתקשר לבית הוריו ולבקשו בשעות הערב המאוחרות. בקשותיהם נדחו בטענה ש"האיש" לא גר כאן. כאשר העליתי זאת בפניו הוא טען כי הוא נתן הוראה להוריו לענות כך לכולם ו"גם אם אלוהים יבקש אותי". האינטואיציה הנשית לא מטעה. כל הזמן היה לי כאילו ברור שהוא משחק עם שתינו. הרי בכל זאת הוא בילה איתי סופי שבוע...תמיד הוא נהג כ"חבית חומר נפץ" אסור לי לאחר לפגישות ביננו, או שלא לענות לשיחות ולפתע עלתה ההכרה במוחי "הפוסל במומו פוסל". אם ה"איש" אינו בוטח בי (מה שלא הייתה לו סיבה לכך, יושבת כמו כלבה בבית וממתינה לשיחה ממנו) ומי שאינו בוטח, כנראה יש לו מה להסתיר. מזה מס' ימים (ליתר דיוק מיום חמישי) אין לי מנוחה והשינה נעדרת מעיני...הבטן הפוכה, אני שונאת שמשקרים לי. והיום - כבר לא יכולתי. הבאתי את ילדיי לאימי ונסעתי ליישוב בו הוא גר, ביקשתי ב- 144 את הכתובת המדוייק, פן אטעה (כי ידעתי היכן הוא גר) והסכין ננעצה חזק בלב. בשעה 21:00 בערב היום, הוא ניהל איתי שיחה שבכולה הוא פיהק, אמר כי הגיע לבית הוריו והולך מוקדם לישון. ז.....ה ש.....ק....ר!!!!!!! הוא נמצא בביתו, עם אשתו החוקית ומשקר לה ולי.התקשרתי לביתו, כאשר אמרתי הלו, הוא ניתק את הטלפונים.השארתי לו פתק על הרכב ואינספור הודעות SMS . שהכאב יעבור... ורק אתמול בערב הוא היה אצלי ועשה איתי סקס מטורף, קנה צ'ופים לילדי,הבטיח להפגש איתי היום ולישון איתי לילה, לצאת איתי לסרט, אפילו דאגתי לביביסיטר. הוא סיפר לי כל היום כמה הוא אוהב אותי ומתגעגע....אני גמורה!!!מרוסקת, לא יודעת אם לסיים את חיי.או להקהות את ליבי ולהמשיך, הכול שחור לי אני כולי רועדת ולא מבינה למה???למה??? שיגיד, שיהיה ישר איתי, שיסביר. הדמעות לא מפסיקות לרדת. נראה לי במזל הגעתי לבית אימי חזרה. כל הדרך נסעתי בזיגזים והמסלול היה מטושטש מהבכי. ל.....מ....ה??????
זה רלוונטי גם ללונה. בעבר סיפרתי כאן את השתלשלות הקשר ביני לבין האיש שאקרא לו כאן ה"איש" למען שלא לפגוע בו. נפגשנו לפני שנה וחצי, כאשר שנינו היינו נשואים, בידיעה מראש שננהל רומן שישלים את שחסר לנו בבית. הקשר התפתח לאהבה של פעם בחיים, הגענו למצב בו התראינו כל יום, היינו אחד עבור השני כאויר לנשימה. לשמחתי, נישואיי עלו על שרטון (עקב התנהגותי האפטית בבית) ובעלי עזב את הבית בדיוק לפני שנה. לא חלף זמן רב (ליתר דיוק 3 חודשים) והאיש עבר לגור איתי. תעזבו מלשפוט אותי או אותו. האהבה פרחה וניהלנו לנו חיי שגרה משמימים ומאושרים. זה היה חלום שהתגשם, לנהל איתו חיים. או כמו שאומרת ריקי גל "לגור איתו". ביליתי איתו, הילדים שלי נקשרו אליו מאוד. בחודש פברואר האחרון הוא מצא תירוץ ועזב, עם זאת...הקשר לא נותק, הוא חזר לשבוע-שבועיים ועזב שוב בתירוצים קלושים, שאולי עבורו היו טיעונים משמעותיים, אך כאשר ישנה אהבה כזו...הם באמת תירוצים. כולם מסביבי אמרו לי - די תעזבי, שחררי - הוא חוזר לאשתו, שמצידה, גם לא הרפתה. והיו עוד המון "תלאות" ושמחות בדרך. הגענו למעין "הסכם סדרי ראיה" ביננו. נפגשים פעם בשבוע, באמצע השבוע, כאשר ילדיי אצל אביהם, ופעם בשבועיים לסופ"ש , שוב כאשר ילדיי אצל אביהם, למען שלא להטעותם וליצור בלבול אצלהם. המפגשים ביננו היו טעונים, הייתה המון אהבה ורגש, אך לא דיברנו על עתיד. לא תיכננו את מחר. זו כמו יבלת שאסור לדרוך עליה. הוא סיפר לי כי עבר לגור אצל הוריו עד שיחליט מה הוא רוצה לעשות עם חייו. ואני- יש לי אינטואיציה של אשה. ביקשתי מחברים וחברות, באמתלות שונות להתקשר לבית הוריו ולבקשו בשעות הערב המאוחרות. בקשותיהם נדחו בטענה ש"האיש" לא גר כאן. כאשר העליתי זאת בפניו הוא טען כי הוא נתן הוראה להוריו לענות כך לכולם ו"גם אם אלוהים יבקש אותי". האינטואיציה הנשית לא מטעה. כל הזמן היה לי כאילו ברור שהוא משחק עם שתינו. הרי בכל זאת הוא בילה איתי סופי שבוע...תמיד הוא נהג כ"חבית חומר נפץ" אסור לי לאחר לפגישות ביננו, או שלא לענות לשיחות ולפתע עלתה ההכרה במוחי "הפוסל במומו פוסל". אם ה"איש" אינו בוטח בי (מה שלא הייתה לו סיבה לכך, יושבת כמו כלבה בבית וממתינה לשיחה ממנו) ומי שאינו בוטח, כנראה יש לו מה להסתיר. מזה מס' ימים (ליתר דיוק מיום חמישי) אין לי מנוחה והשינה נעדרת מעיני...הבטן הפוכה, אני שונאת שמשקרים לי. והיום - כבר לא יכולתי. הבאתי את ילדיי לאימי ונסעתי ליישוב בו הוא גר, ביקשתי ב- 144 את הכתובת המדוייק, פן אטעה (כי ידעתי היכן הוא גר) והסכין ננעצה חזק בלב. בשעה 21:00 בערב היום, הוא ניהל איתי שיחה שבכולה הוא פיהק, אמר כי הגיע לבית הוריו והולך מוקדם לישון. ז.....ה ש.....ק....ר!!!!!!! הוא נמצא בביתו, עם אשתו החוקית ומשקר לה ולי.התקשרתי לביתו, כאשר אמרתי הלו, הוא ניתק את הטלפונים.השארתי לו פתק על הרכב ואינספור הודעות SMS . שהכאב יעבור... ורק אתמול בערב הוא היה אצלי ועשה איתי סקס מטורף, קנה צ'ופים לילדי,הבטיח להפגש איתי היום ולישון איתי לילה, לצאת איתי לסרט, אפילו דאגתי לביביסיטר. הוא סיפר לי כל היום כמה הוא אוהב אותי ומתגעגע....אני גמורה!!!מרוסקת, לא יודעת אם לסיים את חיי.או להקהות את ליבי ולהמשיך, הכול שחור לי אני כולי רועדת ולא מבינה למה???למה??? שיגיד, שיהיה ישר איתי, שיסביר. הדמעות לא מפסיקות לרדת. נראה לי במזל הגעתי לבית אימי חזרה. כל הדרך נסעתי בזיגזים והמסלול היה מטושטש מהבכי. ל.....מ....ה??????
