אני מ-כו-רה!

[lo meshane]

אני מ-כו-רה! ../images/Emo2.gif

מאז שהתחברנו לאינטרנט החיים שלי הם פשוט לא החיים שלי... מאחת שהיא פעילה כל הזמן הפכתי למן חיית אינטרנט מפחידה כזו... שמרשה לעצמה להסתובב בסמרטוטים, לא לעשות רגליים וגם לא להסתרק. השעות שינה שלי לא נורמליות, ולמרות שאני לומדת בבית ספר אני הולכת לישון ב-2-3 בלילה, מה שגורם לי להיות מאוד מאוד עייפה ולא מרוכזת שם. גם הפכתי לדי אנטיפטית ואדישה למה שקורה לי בעולם האוף ליין, לא משנה אם ציון 100 או שהבחור שאני מפנטזת עליו כבר 4 שנים הולך לעבוד איתי על פרוייקט משותף. אדישה. בשעות היום אני דוחה כל מיני דברים, כמו חזרות למבחן ושיעורים עד שעות הלילה ואז אני עושה את זה חפיף-חפיף. הפסקתי להתאמן בנגינה, הפסקתי לקרוא ספרים שהייתי מאוד אוהבת, הפסקתי את שיעורי הריקוד, הפסקתי להשקיע במערכות יחסים והפסקתי בפירוש את החיים האמיתיים שלי, הם במן הקפאה מוזרה כזאת לעומת החיים האינטרנטיים ה-מאוד עשירים שלי. בלי אינטרנט ההתנהגות שלי נורא נורא מזכירה לי התנהגות של נרקומן בקריז. אני רוצה את זה ורק את זה ולא מעניין אותי כמה כסף זה יעלה, איזה נזק זה יגרום ועל כמה אנשים אני אדרוך בשביל להשיג את זה. ממש כמו סמים. בכל פעם שאני רבה עם מישהו, חברה הכי טובה שלי לא מדברת איתי או שידיד שלי החליט שאני פשוט אגואיסטית, בלחיצת עכבר אחת הכל (כמעט) נעלם. החיים יפים וטובים, ויש לי רשימה שלמה של אנשים שקוראים לי מדהימה ומהממת והלוואי שהיתה להם חברה כמוני. כן, נכון. אפשר לומר שהאינטרנט מאוד שינה לי את האישיות. החשיפה לתכנים האלה, שהרבה פעמים כוללים כל כך הרבה סקס וגזענות ופאקינג שיט דברים רעים של החיים, די לימדו אותי להיות מהאנשים הציניים המעצבנים האלה. שאוהבים לשחק פינג פונג במילים ותשובות קצרות עם נקודות בסוף. לא הייתי כזאת, עכשיו אני כן כזאת ולא רק כשאני באינטרנט. טיהי. איפה הילדונת המאושרת הזאת שהייתי? לאן המחשב הזה לקח אותה ומתי הוא מתכונן להחזיר לי אותה? אולי אף פעם לא הייתי ילדונת מאושרת, אולי אם החיים שלי היו בריאים מלכתחילה לא הייתי מגיעה בכלל למצב של התמכרות, ואולי ואולי ואולי. טוב, שפכתי פה מגילה די ארוכה. מעניין למי היה כוח לקרוא. בכל אופן, יש לכם עצה איך יוצאים מהדבר הזה? או לפחות מפחיתים אותו קצת? i´m waiting.

 

[מאדאם באטרפליי]

היי חמודה נורא התרגשתי לקרוא עכשיו

מה שכתבת פה גם המודעות העצמית שלך והיכולת הזאת המפוקחת להתסכל בראי על עצמך מהצד מעניין בת כמה את הבנתי שבתיכון תראי את זה שהרשת פיתחה לך את השכל ואת כושר הביטוי את יכולה גם לקחת לצד החיובי יחד עם ההשפעות השליליות היום ילדים מתבגרים נורא מהר זה עצוב אבל את לא היחידה בתוך זה אבל כושר הביטוי והחשיבה שלך די הדהים אותי אני חייבת להגיד אם את בתיכון - אז היתה לי מין תחושה מוזרה שכאילו גדלת בבת אחת בשנתיים שלוש ארבע והשקפת מהגיל הנ"ל על גיל התיכון שלך מה שלא יהיה עוד לא הגבתי לך על השאלה העיקרית שלך איך יוצאים מזה אבל אני אגיב אל תדאגי וגם עוד כמה יגיבו בינתיים ברוכה הבאה אלינו ...המכורים בדרגות כאלה או אחרות.... וקודם כל בואי לשתות איתי קפה ביחד תמשיכי לפתח את כשרון הכתיבה והביטוי שלך היתה לי פה אורחת שהציעה לי משהו שכבר שמעתי עליו בעבר ושכחתי אותו מנהג לעשות כל בוקר במקום להיכנס ישר לרשת כמו מסומם מה שאני כמובן עושה ועוד לפני הצחצוח והגילוח לשבת ליד שולחן אוכל או שולחן כתיבה להחזיק מחברת קבוע על השולחן או ספר שורות עם דפים ריקים ולכתוב שלושה עמודים על הבוקר של כתיבה אוטומטית כל מה שנשפך לך מהראש באותו רגע מה דעתכם?

 

[קרן1]

ברוכה הבאה ...

אני מאוד מזדהה עם הדברים שכתבת כי באיזה שהוא מקום כולנו היינו שם והצלחנו לחזור, חלקם אף עדיין במקום שאת מתארת אותו "שואב אינטרנט". לא פעם הגלישה שלנו מתחילה בשביל הסקרנות, להרחיב את חוג החברים שלנו. ולבדוק מה יש בנט בדיוק והשלב הראשוני שלנו לגלישה היא הסקרנות, הידע, עם הזמן אנו מגלים דברים מעמיקים יותר שהנט מסתיר , אלה הדברים שאנו לא שמים לב אליהם בהתחלה ואפילו לא אחרי תקופה, רק עד שזה מתחיל לעשות לנו נזקים בחיי היום היום אנו מתחילים לשים לב עד כמה זה משפיע עלינו. מה זה עושה לילדות, לאישיות שלנו, עד כמה הדברים שפעם היו נראים לך חשובים הופכים לקטנים ולא משמעותי בזכות הנט. הדברים שאת כתבת כאן הם די חמורים ואני מצביעה על נקודות מאוד חשובות. אבל יחד עם זאת עם כוחות עילאיים את יכולה להעביר את ההתמכרות שלך למשהו חיובי יותר, וזה קודם כל החלטה שלך להתחיל לצמצם את שעות הגלישה בנט. לטובת החברים, החוגים, הפרוייקט שאת אמורה להתחיל לעבוד עליו. תתחילי להעמיד לעצמך גבולות מה קודם למה, יש הרצאה שלא מזמן הייתי בה המרצה עצמו הגיע מארה"ב והוא השתקע בארץ. והחל את רוב ההרצאות שלו במיטב החברות בארץ. כיום הוא מנכל חברת היי טק כל שהיא בארץ, ומוביל בתחום ההרצאות שלו,שמעתי אותו ומאוד התרשמתי באחד הנקודות שהוא נגע אמר: לכל אחד מאתנו יש מוטיב דולפין שאיתו אנו אמורים לעבוד , המוטיב הזה משווק אותנו החוצה מעבר למה שאנו יכולים להבין שאנו מסוגלים. וכאן אני מחזירה אותך אלי באומרי לך שהכוח שלנו כל כך מורכב וחזק שלפעמים אנו לא יודעים מאיפה זה מגיע, ונכון לפעמים גם צריך ליפול על מנת להבין את עוצמת הנזק שהנט עושה לנו. את ציינת כאן שהילדות שלך תקינה, שאת מקובלת אוהבים אותך. שהחברה שלך לא מנדה אותך וכאן תדעי שאת לא לבד, לא לבד כי את יכולה לשתף אדם מקורב אלייך , חברה/ידיד/בן משפחה, ולהתחיל יחד איתו להעמיד לעצמך גבולות לגבי הנט, אם למשל יש לך שיעורים או חוג לצאת אליו את תתעקשי שזה מה שתעשי קודם כל ואז תתפני לנט . הספייס הזה שכתבתי עליו כאן באחת ההודעות שלי , הוא גורם מאוד משמעותי לסחיבה/שאיבה שלנו לנט. ושם המלכוד שכל כך קשה לצאת ממנה, אולי למלא חסכים אחרים בחיינו, אולי למלא את הסקרנות שלנו ואף להרחיב את חוג המכרים שלנו. לפעמים זה ניראה מוזר אבל ככה זה יוצא ומתבטא בהרבה דברים אחרים בחיינו אני אומרת לך אל תוותרי כי להישאב עוד ועוד זה תמיד יהיה קיים, בלי שנרגיש בלי שנדע, בלי שיהיה לנו אפילו איכפת שאנו פוגעים באנשים אהובים אחרים שמעבר לנט עצמו. שלב שני- היתי ממליצה לך להתחיל לכתוב את הדברים שחשובים לך כל כך על דף, ולהעביר וי על אותם הנקודות שהצלחת לבצע באותו היום, לכתוב את הטוב בצד אחד , ואת הרע בצידו השני של הדף. בסוף השבוע לבדוק בדיוק איפה היית בתחילת השבוע ומה הצלחת לבצע עד סופ"הש . חודש אחרי תראי איזה הבדלים צברת באופי הגלישה שלך. העבודה להתנקות מגלישה כפייתית היא לא קלה, כי בעצם את כל הכוח את אמורה לצבור לבד עם עצמך אני יודעת שאם יכוונו אותך ועם הכוח שלך להתחיל לעבוד על דברים זה יהיה לך יותר קל. תרשמי לך את הדברים , הציפיות שלך לחודשיים הבאים, הציפיות שלך לשבוע הקרוב מעצמך, ואל תשכחי משהו מאוד חשוב גם אם את לא עומדת בציפיות שרשמת לעצמך אל תוותרי, אל תתאכזבי זה באמת לא קל. אולי תיכשלי חודש חודשיים אבל את תמשיכי ולא תוותרי כי הדרך ארוכה ומלאה בכשלים שונים ומשונים. עוד דבר שאת צריכה לזכור-אנו לא דוגלים לנתק את עצמנו מגלישה בנט, אלה להעמיד את הגלישה בגבולות הנורמה שלא נהיה תלויים נפשית בגלישה עצמה אלה לגלוש בשביל ההנאה, הכייף ולא בשביל האובססיות שזה גורם לנו להישאב פנימה. אנו כאן עבורך אני מאוד מקווה שתתחילי לעבוד עם עצמך נשמח לכוון אותך בכל מה שנוכל, לתמוך ולשמוע ממך מה את הולכת לעשות אחרי שזעקת לעזרה כאן. הפורום שלנו הוא פורום תמיכה , אין לנו מטה קסמים כאן לשנות דברים אבל אנו יכולים לכוון אותך, לשמוע אותך, ולהעמיד לך דברים מסודרים ופחות מבולבלים מהקיים . כולי תקווה שתצליחי עם כוחות שלך ואם צריך גם שלנו ... בהצלחה לך.. תמשיכי לעדכן וספרי מה לקחת מההודעות שלנו כאן .

 

[e-magine]

ברוכה הבאה, lo meshane

כן, יש לי כח לקרוא את הדברים שלך ואני רוצה להגיד לך כמה דברים. קודם כל, אני בוודאי לא מכיר אותך ולא יודע עלייך שום דבר מעבר למה שכתבת כאן, ככה שמה שאני הולך לכתוב כאן זה בעיקר הרהורים בקול רם, תהיות ונקודות למחשבה ולא קביעות. אז חשבתי על כמה דברים, על כמה שאלות ואני חושב שאת תיטיבי לענות עליהן לעצמך. תארת כאן כמה שהיית פעלתנית וכמה דברים עשעית לפני שצללת לעום האינטרנט, השאלה היא למה? האם רצית לעשות את כל הדברים האלה? האם הם היו חשובים לך? ומדוע לא עניתן לשלב בין הדברים? מדוע לדעתך את לא מצליחה כרגע לשלב את האינטרנט באיזו משבצת בחייך והוא בא ובולע את הכל? עכשיו תראי, רובנו היינו פעם ילדים מאושרים, עד שקרה לנו משהו, איזו התבגרות כזאת וממש השתנינו, אני בכלל לא בטוח שאת משתנה בגלל האינטרנט, אולי את משתנה בגלל הגיל? את אומרת שבאינטרנט יש המון רוע, ומה מחוץ לאינטרנט? בעולם המציאותי? אין רוע? אין פיגועים? אין פשע? אין אלימות וכל מיני תופעות אחרות? מהו האינטרנט אם לא כר לפעילות אנושית? מה שמאפיין את האינטרנט הוא שהוא מדיה יותר חפשית ובאמת קל לכל קבוצה שולית וחריגה ככל שתהיה לבוא לידי ביטוי. יחד עם זאת, יש באינטרנט המון טוב, יופי, ידע, ערכים, עזרה וגם כיף. יש בו הכל. איך מפחיטית? קודם כל תשבי עם עצמך ותראי מה כל כך מושך אותך לכאן. תבחני את הצרכים האמיתיים שלך. אחרי זה תבחני את יתר הדברים שנהגת לעשות, תראי מה את באמת אוהבת, מה את באמת רוצה. תנסי להעזר באנשים אחרים, חברים, בני משפחה, שתפי אותם בבעיה. כמה שיותר מוקדם. תמזרי לדבר איתנו.

 

[lo meshane]

אממ... קראתי קצת בפורום

ושמחתי לגלות שאני לא היחידה כי באמת תיארתי לי את עצמי מזן מאוד נדיר וחשבתי שחוץ מכמה מעטים אין ממש אנשים כמוני. קודם כל במשך איזה שנתיים לא היה אכפת לי להיות באיטרנט שעות (זה היה חדש גם לי וגם לחברות שלי) ומאוד נהנתי ממנו. עכשיו אני שמה לב כמה דברים הפסדתי בדרך, ואני מרגישה שכל מיני דברים שהייתי אמורה לחוות אותם במציאות בכלל לא מרגשים אותי כי איכשהו באמת חוויתי את זה, אבל לא באמת. וזה די כואב... חוצמזה זה מעצבן אותי שבלי המחשב שהוא בסך הכל מכשיר אלקטרוני כמו טלויזיה או רדיו אני ממש לא מתפקדת, אני מאוד עצבנית ויש לי כל מיני רגשות שלא ידעתי על קיומם שיוצאים החוצה (הם לא תמיד נחמדים). אני לא יודעת אם אתה יודע את זה אבל קצת קשה להשקיע בדברים שוב אחרי כמה זמן שלא עושים את זה ואני די מרגישה ניוון והרבה תסכול שאני לא עושה את זה כמו פעם. וזהו, יש לי די הרבה בעיות שהאינטרנט "פתר" אותן בכך שלא חשבתי עליהן... ועכשיו הן חזרו ובגדול והן מפוצצות לי את הראש ואני אפילו לא יודעת ממה להתחיל. ובקשר לבני משפחה שלי וכל זה, הם יודעים שאני מכורה לזה והרבה פעמים הם אומרים לי שאני צריכה לעזוב את ה"קופסא" הזאת ולהתחיל לחיות אבל בשבילי זה יותר מקופסא. וזה קצת מוזר שבתור המנהל של הפורום הזה אתה לא כל כך מבין על מה אני מדברת...

 

[actress]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif