אני מת מבפנים
אני רואה עתיד שחור. אני לא יודע איך לעזור לעצמי. פשוט לא יודע, ורק מחכה שדברים יסתיימו. כל הגוף שלי בסטרס. כעסים שמציפים אותי.
פעם הייתי הולך לאשפז את עצמי בבית חולים, כי זה היה נותן לי סביבה ניטרלית ומוגנת, וסוג של מסגרת. אבל אני חושב שזה הרגל שרק הרס לי את החיים, וחוץ מזה, אני לא סומך על הפסכאטריה יותר.
להורים שלי אין לי מה לפנות.
אני הולך פעם בשבוע לפסיכולוג הישן שלי, זה השעה היחידה בשבוע שאני יוצא מהחדר, וכלום לא קורה. צריך לקרות נס כדי שמשהו יקרה.
אני לא מצליח להשתחרר מליאור כרמי, הוא רודף אותי בחלומות. העולם כבר לא נראה אותו הדבר. אני יודע שאני מתקשה לקחת אחריות, אבל אני מרגיש שהעולם והתמודדות הזאת גדולה עליי פשוט. אין דרך לנצח.
אני רואה עתיד שחור. אני לא יודע איך לעזור לעצמי. פשוט לא יודע, ורק מחכה שדברים יסתיימו. כל הגוף שלי בסטרס. כעסים שמציפים אותי.
פעם הייתי הולך לאשפז את עצמי בבית חולים, כי זה היה נותן לי סביבה ניטרלית ומוגנת, וסוג של מסגרת. אבל אני חושב שזה הרגל שרק הרס לי את החיים, וחוץ מזה, אני לא סומך על הפסכאטריה יותר.
להורים שלי אין לי מה לפנות.
אני הולך פעם בשבוע לפסיכולוג הישן שלי, זה השעה היחידה בשבוע שאני יוצא מהחדר, וכלום לא קורה. צריך לקרות נס כדי שמשהו יקרה.
אני לא מצליח להשתחרר מליאור כרמי, הוא רודף אותי בחלומות. העולם כבר לא נראה אותו הדבר. אני יודע שאני מתקשה לקחת אחריות, אבל אני מרגיש שהעולם והתמודדות הזאת גדולה עליי פשוט. אין דרך לנצח.