אני מתרגשת... יו... ../images/Emo9.gif
התאריך: 29.4.06. היום לפני שנתיים. יום שבת. אני בעיצומו של מה שחשבתי ל"מחזור ארוך ומבולבל" - מה שהגניקולוג שהיה לי אז פירש מיד כ"תופעת לוואי לאיקקלומין". אני בארוחה משפחתית. רואה את גיסתי המקסימה עם בטן של חודש תשיעי ונקרעת בתוכי. דמעות יורדות לי בלי הבחנה. אני ממהרת בכל פעם להסוות אותם. סבתא קוראת לי הצידה "מיכל, תרגעי קצת עם האוכל, השמנת!" אני מרימה גבה. פעם ראשונה ב27 שנים אני שומעת את זה ממנה. בולעת את העלבון ומקטרת לאימא שלי אח"כ שעונה כמו יהודיה טובה בשאלה "נו מה את רוצה שאני אעשה?" יום למחרת, 30.4.06 אני בולעת את הרוק והולכת לעשות בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. מספרת כבדרך אגב לאחות שכבר שלושה שבועות יש לי דימומים מוזרים - והיא שולחת אותי מיד למיון נשים. והנה ההמשך... זה היה היום השני הכי מרגש בחיים שלי (הראשון הוא הלידה כמובן). ומחר... אני קמה מוקדם בבוקר ונוסעת לקורס התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה... איזה תהליך עברתי בשנתיים האלה! נ"ב כשבישרתי לסבתי שאני בהריון היא חייכה ואמרה לי ש"תכף ראיתי, ובגלל שלא אמרת כלום אז היא רציתי שתגידי לי..." חחח
התאריך: 29.4.06. היום לפני שנתיים. יום שבת. אני בעיצומו של מה שחשבתי ל"מחזור ארוך ומבולבל" - מה שהגניקולוג שהיה לי אז פירש מיד כ"תופעת לוואי לאיקקלומין". אני בארוחה משפחתית. רואה את גיסתי המקסימה עם בטן של חודש תשיעי ונקרעת בתוכי. דמעות יורדות לי בלי הבחנה. אני ממהרת בכל פעם להסוות אותם. סבתא קוראת לי הצידה "מיכל, תרגעי קצת עם האוכל, השמנת!" אני מרימה גבה. פעם ראשונה ב27 שנים אני שומעת את זה ממנה. בולעת את העלבון ומקטרת לאימא שלי אח"כ שעונה כמו יהודיה טובה בשאלה "נו מה את רוצה שאני אעשה?" יום למחרת, 30.4.06 אני בולעת את הרוק והולכת לעשות בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. מספרת כבדרך אגב לאחות שכבר שלושה שבועות יש לי דימומים מוזרים - והיא שולחת אותי מיד למיון נשים. והנה ההמשך... זה היה היום השני הכי מרגש בחיים שלי (הראשון הוא הלידה כמובן). ומחר... אני קמה מוקדם בבוקר ונוסעת לקורס התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה... איזה תהליך עברתי בשנתיים האלה! נ"ב כשבישרתי לסבתי שאני בהריון היא חייכה ואמרה לי ש"תכף ראיתי, ובגלל שלא אמרת כלום אז היא רציתי שתגידי לי..." חחח