אני מתפרקת

[גלי88]

אני מתפרקת ../images/Emo7.gif

אני מתפרקת

לא מספיק הבוקר הקשה שעבר עליי, גם בעבודה הבוס הלחיץ,כלום לא הלך לי, נמאס לי לקרוע את התחת כי הבוס שלי חוסך בכ"א. בשבועיים האחרונים בעלי לא חוזר הביתה לפני השעה 21:00, אני לבד עם הנבות כל הזמן וזה לא עומד להשתנות. כל הלחץ הזה בא בדיוק כשאני חוזרת לטפולים. בא לי לבכות. מחר אני הולכת לשיחה עם הבוס,אם הוא לא מקל עליי אני מתפטרת. אני לא יכולה יותר! אני מרגישה שאני מתפרקת. לפחות שבבקרים יהיה לי זמן לעצמי. לא רוצה שכל הזמן כולם יכתיבו לי מה לעשות, לא רוצה לשרת את כולם. בד"כ אני לא מקטרת,אבל היום,אחרי תקופה קשה אני חייבת לפרוק.

 

[עוד נועה]

קבלי ../images/Emo24.gif

אני מתפרקת

לא מספיק הבוקר הקשה שעבר עליי, גם בעבודה הבוס הלחיץ,כלום לא הלך לי, נמאס לי לקרוע את התחת כי הבוס שלי חוסך בכ"א. בשבועיים האחרונים בעלי לא חוזר הביתה לפני השעה 21:00, אני לבד עם הנבות כל הזמן וזה לא עומד להשתנות. כל הלחץ הזה בא בדיוק כשאני חוזרת לטפולים. בא לי לבכות. מחר אני הולכת לשיחה עם הבוס,אם הוא לא מקל עליי אני מתפטרת. אני לא יכולה יותר! אני מרגישה שאני מתפרקת. לפחות שבבקרים יהיה לי זמן לעצמי. לא רוצה שכל הזמן כולם יכתיבו לי מה לעשות, לא רוצה לשרת את כולם. בד"כ אני לא מקטרת,אבל היום,אחרי תקופה קשה אני חייבת לפרוק.

קבלי

לא יודעת מה להגיד לך. נשמע קשה ומלחיץ. מקווה שתמצאי את הדרך להקל על עצמך.

 

[דאראמסאלה]

גלי

קבלי

לא יודעת מה להגיד לך. נשמע קשה ומלחיץ. מקווה שתמצאי את הדרך להקל על עצמך.

גלי
זה המקום בהא הידיעה לקטר. על כ-ו-ל-ם. בעלולים יש מכל מיני סוגים. הם כנראה חושבים שאנחנו סופרוומניות (האמת, הם צודקים....) שמסוגלות לעשות הכל... (אמרה האישה שנסעה לבד לצנטור חצוצרות בעיר אחרת, שעברה הרדמה ושאיבה כשהאיש בעבודה- באישורי כמובן-, ואחרי זה עוד נהגה בכוחות עצמה הביתה... וגם נהגה את עצמה לבד לבי"ח עם צירי לידה... האיש הגיע אחר כך.) הם כנראה (ויסלחו לי ליאור ושי) בנויים אחרת. יש להם כנראה חוסר התפתחות של האיזור המוחי שאחראי לרגישות והבנה. כך נבראו. (אני מסתובבת עם הידיעה הזו ולא נאבקת בה, והרבה יותר קל לי וכמעט נטול מתחים). והבוס? שימותו הבוסים. ממש לא שווה לבזבז על זה אנרגיה. תגידי- את יכולה לקחת קצת חופש מהעבודה? איתך ב

 

[גלי88]

דוקא הבעל הפתיע הפעם

גלי
זה המקום בהא הידיעה לקטר. על כ-ו-ל-ם. בעלולים יש מכל מיני סוגים. הם כנראה חושבים שאנחנו סופרוומניות (האמת, הם צודקים....) שמסוגלות לעשות הכל... (אמרה האישה שנסעה לבד לצנטור חצוצרות בעיר אחרת, שעברה הרדמה ושאיבה כשהאיש בעבודה- באישורי כמובן-, ואחרי זה עוד נהגה בכוחות עצמה הביתה... וגם נהגה את עצמה לבד לבי"ח עם צירי לידה... האיש הגיע אחר כך.) הם כנראה (ויסלחו לי ליאור ושי) בנויים אחרת. יש להם כנראה חוסר התפתחות של האיזור המוחי שאחראי לרגישות והבנה. כך נבראו. (אני מסתובבת עם הידיעה הזו ולא נאבקת בה, והרבה יותר קל לי וכמעט נטול מתחים). והבוס? שימותו הבוסים. ממש לא שווה לבזבז על זה אנרגיה. תגידי- את יכולה לקחת קצת חופש מהעבודה? איתך ב

דוקא הבעל הפתיע הפעם
ראה שחזרתי מהעבודה עם דמעות בעיניים ושמע על היום הקשה שעבר עליי, לקח את הבנות לשעה ונתן לי שעה שלמה לעצמי (וחזר לעבודה...).שיחקתי עם הבנות קצת והאושר חזר אליי. הן נותנות לי כל כך הרבה כח ושמחה, רק המחשבה שיהיה לי עוד אחד/ת כזה/ת שווה הכל!!! הבוס זה ענין אחר. הוא ממש חרא ומחר אני הולכת לדבר איתו, אם הוא יסכים לתנאים שלי אני אשאר בעבודה,אם לא אני יעזוב. אני זקוקה לכל שקל שאני מרוויחה אבל לא המחיר של הבריאות הנפשית שלי ובטח שלא במחיר של להתעצבן על הבנות שלי. לצערי אני אוכל לקחת יום חופש רק באוגוסט,אין לי מספיק ימי חופש ובאוגוסט הבנות בחופש ואין לי כסף לבייבי סיטר לכל החודש. תודה על החיזוקים! עזרתן לי!!! כנראה שגם הטיפולים מלחיצים אותי. מתה כבר להחזיק את התינוק הקטן שלי...

 

[hillawr]

הי גלי

דוקא הבעל הפתיע הפעם
ראה שחזרתי מהעבודה עם דמעות בעיניים ושמע על היום הקשה שעבר עליי, לקח את הבנות לשעה ונתן לי שעה שלמה לעצמי (וחזר לעבודה...).שיחקתי עם הבנות קצת והאושר חזר אליי. הן נותנות לי כל כך הרבה כח ושמחה, רק המחשבה שיהיה לי עוד אחד/ת כזה/ת שווה הכל!!! הבוס זה ענין אחר. הוא ממש חרא ומחר אני הולכת לדבר איתו, אם הוא יסכים לתנאים שלי אני אשאר בעבודה,אם לא אני יעזוב. אני זקוקה לכל שקל שאני מרוויחה אבל לא המחיר של הבריאות הנפשית שלי ובטח שלא במחיר של להתעצבן על הבנות שלי. לצערי אני אוכל לקחת יום חופש רק באוגוסט,אין לי מספיק ימי חופש ובאוגוסט הבנות בחופש ואין לי כסף לבייבי סיטר לכל החודש. תודה על החיזוקים! עזרתן לי!!! כנראה שגם הטיפולים מלחיצים אותי. מתה כבר להחזיק את התינוק הקטן שלי...

הי גלי
שמחה שהבעל הפתיע לטובה, נקווה שיהפוך להרגל. תאום ציפיות הייתי ממליצה לך לעשות גם איתו וגם עם הבוס _נקווה שגם פה תופתעי לטובה). אז קחי נשימה עמוקה, והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. הילה של

 

[Big Mama 1]

גלי ../images/Emo24.gif

דוקא הבעל הפתיע הפעם
ראה שחזרתי מהעבודה עם דמעות בעיניים ושמע על היום הקשה שעבר עליי, לקח את הבנות לשעה ונתן לי שעה שלמה לעצמי (וחזר לעבודה...).שיחקתי עם הבנות קצת והאושר חזר אליי. הן נותנות לי כל כך הרבה כח ושמחה, רק המחשבה שיהיה לי עוד אחד/ת כזה/ת שווה הכל!!! הבוס זה ענין אחר. הוא ממש חרא ומחר אני הולכת לדבר איתו, אם הוא יסכים לתנאים שלי אני אשאר בעבודה,אם לא אני יעזוב. אני זקוקה לכל שקל שאני מרוויחה אבל לא המחיר של הבריאות הנפשית שלי ובטח שלא במחיר של להתעצבן על הבנות שלי. לצערי אני אוכל לקחת יום חופש רק באוגוסט,אין לי מספיק ימי חופש ובאוגוסט הבנות בחופש ואין לי כסף לבייבי סיטר לכל החודש. תודה על החיזוקים! עזרתן לי!!! כנראה שגם הטיפולים מלחיצים אותי. מתה כבר להחזיק את התינוק הקטן שלי...

גלי

כל כך מבינה אותך שזה מפחיד. אני, לי אין בוס, לי יש בוסית

דווקא נחמדה

אבל נודניקית

(כאילו דא? אני עצמאית

), אז לא יודעת מה להגיד לך לגבי הבוס. מה שבטוח ששיחה חייבת להתבצע, ולכי תדעי, אולי עוד תופתעי לטובה? נכון שכסף לא צומח על העצים, ומי כמוני יודעת מה זה שצריך כל שקל, וגם אני בדעה שלא במחיר הבריאות שלי, הפיסית והנפשית. עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לבעלולים שלנו, הם לא יכולים לעשות רבע ממה שאנחנו עושות בלי שכל העולם וסבתא שלו ידעו כמה זה קשה. אם הם אלו שהיו צריכים להכנס להריון (ואני ממש לא מדברת על טיפולי הפריה) כבר היינו זן נכחד. כמה אפשר לחלק את עצמנו לאלף חלקים כל יום? יש את הילדים ויש את הטיפולים, והעבודה, הכלים, הכביסה, האוכל ומה לא בעצם? אז אני עשיתי "פוס", שמתי את העסק שלי בהקפאה עמוקה (יתרון של עצמאית בשטח) כי יותר חשוב לי עכשיו להיות אמא לבן שלי שעולה לכיתה א', ויותר חשוב לי להרגע קצת ולחזק את עצמי לפני שאני חוזרת למרוץ הטיפולים. מקווה שיסתדר לך, מכל הבחינות.

 

[גלי88]

מחר אני אדבר עם הבוס

גלי

כל כך מבינה אותך שזה מפחיד. אני, לי אין בוס, לי יש בוסית

דווקא נחמדה

אבל נודניקית

(כאילו דא? אני עצמאית

), אז לא יודעת מה להגיד לך לגבי הבוס. מה שבטוח ששיחה חייבת להתבצע, ולכי תדעי, אולי עוד תופתעי לטובה? נכון שכסף לא צומח על העצים, ומי כמוני יודעת מה זה שצריך כל שקל, וגם אני בדעה שלא במחיר הבריאות שלי, הפיסית והנפשית. עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לבעלולים שלנו, הם לא יכולים לעשות רבע ממה שאנחנו עושות בלי שכל העולם וסבתא שלו ידעו כמה זה קשה. אם הם אלו שהיו צריכים להכנס להריון (ואני ממש לא מדברת על טיפולי הפריה) כבר היינו זן נכחד. כמה אפשר לחלק את עצמנו לאלף חלקים כל יום? יש את הילדים ויש את הטיפולים, והעבודה, הכלים, הכביסה, האוכל ומה לא בעצם? אז אני עשיתי "פוס", שמתי את העסק שלי בהקפאה עמוקה (יתרון של עצמאית בשטח) כי יותר חשוב לי עכשיו להיות אמא לבן שלי שעולה לכיתה א', ויותר חשוב לי להרגע קצת ולחזק את עצמי לפני שאני חוזרת למרוץ הטיפולים. מקווה שיסתדר לך, מכל הבחינות.

מחר אני אדבר עם הבוס
בתקווה שזה יפתר בטוב.