אני מתגעגע...לדן-
אמנם אני לא כותב פה,אבל אני הייתי קרוב לדן יותר מכולכם[ואם יש מישהו שיותר קרוב,שירים את מקלדתו]מגיל 0 היינו ביחד,כיוון שההורים שלנו היו,ועדיין,חברים מאוד טובים,הוא קצת יותר גדול ממני[הוא בן 14,לא 15!]אבל מגיל מסוים היינו מדברים על אותם נושאים[גם על ביפ].פעם היינו מתראים יותר,אבל בשנים האחרונות,התרחקנו מעט,כיוון שעברנו לגור בשכונות שונות,ואולי פעם בשלושה-ארבעה חודשים ראיתי אותו.רק עכשיו,במאי-יוני,הוא הראה לי את האתר הזה. צר לי מאוד על כך שלא ידעתי על דרכו הפורומית של דן קודם לכן,כי אז,היינו מתקרבים יותר,ולומדים להכיר יותר טוב אחד את השני. כששמעתי שהם נוסעים לקנדה,הייתי עצוב,האנשים האלה היו בשבילי כמו משפחה,ופתאום הבנתי,שהייתי יכול להכיר את דן יותר טוב,ולהתחבר אליו יותר. אומרים שאתה מבין את ערכו של דבר רק כשהוא חסר לך,ואתם לא מאמינים כמה המשפט הזה נכון בעיניי עכשיו.תמיד התייחסתי אליו כאל מובן מאליו,שתמיד הוא יהיה פה,ואוכל להתעדכן בחדשות על הארי פוטר,ביפ או מלחמת הכוכבים[למרות שאף פעם לא אהבתי את זה],ועכשיו,כל זה לא יהיה.ואני יודע,שזו רק ההתחלה,ושקרוב לוודאי שלא אראה אותו בערך שלוש שנים או בכלל לא,ואני יודע שהם אולי יבואו לביקור,אבל זה עדיין לא אותו הדבר. בכל אופן,כתבתי את ההוגעה הזו,כדי שתספרו על היכרותכם הפורומית עם דן,כי לי לא היה הכבוד,לצערי,לעשות זאת.וכדי שיהיו לכולנו הזיכרונות לפחות. אלוהים,לא חשבתי שאני אכתוב משהו כזה על דן...
אמנם אני לא כותב פה,אבל אני הייתי קרוב לדן יותר מכולכם[ואם יש מישהו שיותר קרוב,שירים את מקלדתו]מגיל 0 היינו ביחד,כיוון שההורים שלנו היו,ועדיין,חברים מאוד טובים,הוא קצת יותר גדול ממני[הוא בן 14,לא 15!]אבל מגיל מסוים היינו מדברים על אותם נושאים[גם על ביפ].פעם היינו מתראים יותר,אבל בשנים האחרונות,התרחקנו מעט,כיוון שעברנו לגור בשכונות שונות,ואולי פעם בשלושה-ארבעה חודשים ראיתי אותו.רק עכשיו,במאי-יוני,הוא הראה לי את האתר הזה. צר לי מאוד על כך שלא ידעתי על דרכו הפורומית של דן קודם לכן,כי אז,היינו מתקרבים יותר,ולומדים להכיר יותר טוב אחד את השני. כששמעתי שהם נוסעים לקנדה,הייתי עצוב,האנשים האלה היו בשבילי כמו משפחה,ופתאום הבנתי,שהייתי יכול להכיר את דן יותר טוב,ולהתחבר אליו יותר. אומרים שאתה מבין את ערכו של דבר רק כשהוא חסר לך,ואתם לא מאמינים כמה המשפט הזה נכון בעיניי עכשיו.תמיד התייחסתי אליו כאל מובן מאליו,שתמיד הוא יהיה פה,ואוכל להתעדכן בחדשות על הארי פוטר,ביפ או מלחמת הכוכבים[למרות שאף פעם לא אהבתי את זה],ועכשיו,כל זה לא יהיה.ואני יודע,שזו רק ההתחלה,ושקרוב לוודאי שלא אראה אותו בערך שלוש שנים או בכלל לא,ואני יודע שהם אולי יבואו לביקור,אבל זה עדיין לא אותו הדבר. בכל אופן,כתבתי את ההוגעה הזו,כדי שתספרו על היכרותכם הפורומית עם דן,כי לי לא היה הכבוד,לצערי,לעשות זאת.וכדי שיהיו לכולנו הזיכרונות לפחות. אלוהים,לא חשבתי שאני אכתוב משהו כזה על דן...
