אני מרגישה רע!

Metokonet18

New member
אני מרגישה רע!

אני פשוט מרגישה שאין לי חיים,יש לי חבר כבר כמה שנים,ואנחנו גרים ביחד,אבל חוץ מיזה כל השאר כמעט אין לי,אני וחברות שלי בקשר טלפוני,אבל כל פעם שאני מתכננת איתם לצאת יש תירוץ אחר,אני כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה חברות,לפעמים בדירה אני לבד כי חבר שלי בצבא,אפילו למשפחה שלי אנ אני בקושי יכולה ללכת כי כמו שכתבתי לכם בהודעות קודמות ,בעיקבות זה שישנתי אצל חבר שלי,הוא לא מסכים לי לבוא לבית אפילו לביקורים,אני עושה שרות לאומי והצוות שיש במקום הם רק אנשים מבוגרים,אני די נהנית,אני עושה בגן חינוך מיוחד,בקיצור זה מאד מדכא אותי המצב הזה שאני מוצאת את עצמי לבד לעיתים קרובות,אני מרגישה קצת ריקנות..טוב,סתם רציתי לשפוך קצת את הלב..תודה,לילה טוב.(אשמח לתגובות
 

kinley

New member
קוראים לזה "ליצור לעצמך חיים"

זו הזדמנות נהדרת ללמוד ליצור לעצמך עצמאות.תתחילי בדברים קטנים בתחביבים,בליצור קשרים נוספים ואפילו לצאת לבד ...
 
את מרגישה רע?!

מה זה צריך להיות השורה הזאת: "הוא לא מסכים לי לבוא לבית אפילו לביקורים"? אחרי שאבין מה פה קורה פה אז אפשר יהיה להתייחס להודעה שלך יותר נכון.
 

kinley

New member
אם קראתי אותה נכון

ועקבתי אחרי הסיפור שלה היא התכוונה שהאבא לא מרשה לה לבוא לביקורים בבית של ההורים.
 

Metokonet18

New member
זאת אומרת בדיוק איך שזה נשמע

אני וחבר שלי 4 שנים ביחד,וביגלל שאני הלכתי לישון אצלו,כמה פעמים,אבא שלי אמר או שאני שם או שאני כאן,בחרתי להיות אצל חבר שלי,ועכשיו אני גרה איתו,אבל עכשיו אבא שלי לא נותן לי לבוא לבית,לא לשבתות,ולא לביקורים,אז לפעמים אני באה לבית כשהוא לא נמצא רק כדי לראות את אמא שלי ואחיות שלי,והולכת משם לפני שהוא חוזר מהעבודה,כי אז הוא יריב אם אמא שלי שהיא מכניסה אותי לבית
 
או קיי..

כמעט נבהלתי. טוב ששאלתי.. חשבתי שאמרת שהחבר שלך לא נותן לך ללכת לביקורים. אם את מדברת על אבא שלך,זה כבר סיפור אחר. 4 שנים זה כבר פרק זמן דיי מכובד. אין לי בעייה עם זה, שלא תביני לא נכון, אבל נראה שלאבא שלך יש בעייה עם זה. אז מה? את מעדיפה באופן עקרוני לחיות יחד בלי נישואין? אני מעדיפה לשאול את זה לפני שאגיב על הסיטואציה.
 

Metokonet18

New member
אני מעדיפה,אולי במצב אחר ההיתי רק

ישנה אצלו לפעמים,אבל אבא שלי העיף אותי מהבית בגלל זה ,אז אני החלטתי לג
 

Metokonet18

New member
אני מעדיפה,אולי במצב אחר ההיתי רק

ישנה אצלו לפעמים,אבל אבא שלי העיף אותי מהבית בגלל זה ,אז אני החלטתי לגור אצלו.אני כבר בת 19 .אני נהנית לגור עים חבר שלי,מבחינה עקרונית אני לא שלימה עים זה,אבל אין לי ברירה,אבא שלי דחף אותי לזה,שהוא אמר לי או שאת גרה כאן או שם"הקשר רציני ויש חתונה בעזרת ה` שנה הבאה אולי,אבל זה המצב עכשיו ואני מעדיפה שתיתיחסי למצב הנוכחי...
 

kinley

New member
במצב כזה אין כל כך מה לעשות

זה מצב מוכר וידוע בקרב דת"לשים . לא הכרתי עד היום מישהו שגרם להורים שלו ללמוד לקבל אותו ...הכרתי כאלו שפשוט קיבלו את המגבלות של ההורים שלהם.
 
לא אהבתי את הביטוי

"אבא שלי דחף אותי לזה". אבא שלך לא דחף אותך לשום דבר. את החלטת לשבת על הגדר. לא להחליט להיות לא פה ולא שם. יש פער בין הרצונות שלך למערכת הערכים של אבא שלך. אבא שלך מוכן לוותר על הקשר איתך?! השאלה היא האם את מוכנה. כי אם לא - הגיע הזמן לדבר איתו ברחל בתך הקטנה. לא תצליחי לרצות את כולם. מספיק שתרצי את עצמך. אם את לא שלימה עם זה סימן שאת בעצם לא מרצה את עצמך. סימן שהיית רוצה משהו אחר. מדוע אם כן את עושה משהו שאינך שלמה עם המצב הזה? אם אין לך שום כוונות להתחתן בשלב הזה של החיים - מדוע לא להיות שלימה עם ההחלטה ולהתייצב מאחוריה באומץ? או שבעצם את גרה איתו בגלל שאת "לא מצליחה לגרום לו להתחתן איתך"??? כי אם זה ככה .. הקשר הזה לא משהו, את יודעת.. ובמקרה כזה הייתי אומרת שאבא שלך דווקא צודק.
 
אח... אח... השיעמום הורג אותך...

אין לך חיים? לטעמי דווקא יש לך. יש לך איפה לישון! מה לאכול! מה ללבוש! מקום שצריכים אותך בו כל בוקר! ואפילו משפחה לאהוב ולהתגעגע! אז מה אין לך? מי שיבדר אותך כשהחבר שלך בצבא? מי שיקשיב לקיטורים שלך שאבא שלך זרק אותך מהבית? זה לא נקרא "חיים". כדי שלא ישעמם לך עם עצמך כדאי לך למצוא תחביב, למשל ללמוד משהו (ריקודים, קוסמטיקה, קריאה בכף היד, הסטוריה וכו') או להרשם לסיפריה (כן, לקרוא ספרים...) או מלאכת יד - יש היום המון דברים יפים וזמינים לקישוט חפצים בבית, קופסאות , מראות, תכשיטים וכו' או בישול (אני נורא אוהבת לאפות) ונורא באופנה עכשיו לסרוג... בקיצור, מצאי לעצמך משהו שאת אוהבת ותסתערי עליו פתאום לא יהיה לך זמן לאף אחד :)
 
למעלה