../images/Emo3.gif
אז את באמת מאמינה שהמצב שלך כל כך גרוע...בואי נראה איפה אני יכול לעזור אני אעבור על המשפטים שכתבת אחד אחד. ואני אתן לך דוגמה איך להתייחס למחשבות. שאני אומר ששינוי המציאות יכול לחכות אני לא מתכוון שתשבי בחיבוק ידיים. להפך... אבל אני יודע שאת אוהבת להשתמש בתת מודע כדי להשיג מה שאת רוצה. אז אני אומר:
לפני זה , יש דברים חשובים יותר לעשות. יכול להיות שבאמת הבעיה בך. כנראה את צריכה לשנות משהו בגישה שלך, או אולי בכישורים שלך, אם את רוצה להצליח בעבודה מסוימת. אבל יש הבדל בין מודעות עצמית לבין רגש אשמה. ואני נוטה לחשוב שאת דווקא מתחברת לאשמה. אפשר ללמוד מטעויות, אפשר להשתפר איכשהו, אפשר להפיק לקחים, אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם הערך העצמי שלך ועם מי שאת. זה שאת טועה בעבודה או לא מצליחה
לא אומר עלייך דבר שהוא רע. להפך, זה אומר שאת מוכנה להתנסות כמה שיותר בעבודות וללמוד. גם אני לא הצלחתי כל כך להתקבל לעבודות. עבדתי רק בעבודות מזדמנות. לעולם לא עבדתי בעבודה קבועה. אפילו מהצבא יצאתי. האם זה אומר עלי משהו? אם כל בנאדם שלא היה מצליח בעבדוה היה נקרא "אפס" אז 80 אחוז מאוכלוסיית העולם הם "אפסים". אכן יש משהו מיוחד בעצב. לעצב יש עומק. העצב גורם לך לחשוב קצת, להרהר. הוא עשוי לגרום לך להיות עירנית יותר. כאילו מישהו נתן לך מכה ואמר לך: תתעוררי! אבל צריך להבדיל בין עצב לדיכאון. עצב הוא ביטוי רגשי בריא. שאת מתאכזבת, טבעי שתהיי עצובה. אבל דיכאון זו כבר מחלה. אם את עייפה מכל מה שקורה לך, תנוחי. קחי את הזמן. את עוברת תהליך רגשי וזה גובה ממך אנרגיה..אז תנוחי. אין שום דבר רע בלנוח. אם את עדיין מאמינה שאת צריכה להיות בדיכאון, קחי נייר ועיפרון עכשיו ותכתבי בכנות ובאובייקטיביות , יתרונות וחסרונות של הדיכאון. תתבונני במה שכתבת. ותכתבי לי את המסקנות שלך. אני רואה שאת מרגישה רע מביקורת. אז אולי תנסי לכתוב כאן דוגמה לביקורת עלייך, ותרשמי אילו מחשבות עברו לך בראש, שהועברה עלייך הביקורת. מזה "אפסית"? אני אישית לא מכיר את המלה הזאת. אולי מישהו מהפורום יוכל לעזור לי. מה שאת עשית זה לקחת תווית חסרת הגדרה וחסרת תוכן והדבקת אותה על המצח שלך. אני בטוח שאת הרבה יותר מתווית כזו או אחרת. התווית הזאת גורמת לך לא להאמין בעצמך, היא גורמת לך לרגשות אשם, היא מונעת ממך למצוא פתרון למצב, היא מדכדכת אותך, היא מותירה אותך חסרת אונים מול אתגרים שמציבים לך בעבודה. מה עוד היא גורמת לך? בלי המחשבה הזאת תהיי חסרת מודעות? את רוצה להגיד לי שאת
זקוקה לתווית הזאת כדי להיות
בעלת מודעות? . את חושבת שת מכחישה את המצב שלך? את חושבת שאת שאננית מדי? האם לביטוי "אפסית" את זקוקה כדי להתחיל לנוע? האם זה באמת מניע אותך? האם לא נכון יותר לומר ש
הדבקת תווית היא היא חוסר מודעות? כי התווית הזאת סוגרת אותך בחוסר אונים, ומתעלמת לחלוטין מהפוטנציאל התעסוקתי שלך ומהיכולת שלך ללמוד ולהתקדם. את המצב ה"רע" שלך הבנתי. הנה המצב ה"טוב" של שאת לא יכולה לראות: - אמא שלך תומכת בך כלכלית, מה שאין להרבה אנשים אחרים
באותו מצב שלך. - את חופשית עכשיו. אין לך משהו שרצית לעשות, שלא יכלת לעשות אותו בזמן שעבדת? אם כן, עשי אותו. - התנסית ב50 עבודות! יש לך הרבה נסיון ויש לך את כל ההתנסויות התעסוקיות שבעולם כדי לתקן את היכולות שלך בעבודה בעתיד - יש לך הזדמנות, בעזרת הסוד והידע שלך על התת-מודע
לשנות את עצמך בעזרתם - יש לך רצון להצלחה - אולי ההתפתטרות מהעבודה תפתח לך הזדמנות לעבודה שאת באמת אוהבת, או עבודה אחרת כלשהי שבה תוכלי לעבוד - כעת את מכירה את עצמך יותר, ע"י כך שכתבת כאן את כל האמונות שיש לך על עצמך. איזה עוד דברים תעולתניים את יכולה להפיק מהמצב שלך? תרשמי פה עוד 4. אז...בהצלחה ותזכרי, אנשים אוהבים אותך בלי קשר ל"הצלחות, שלך. אם תשאלי אותי, אני מעדיף אנשים פשוטים מאשר אנשים מסובכים חסרי חיים שיושבים להם באיזה משרד מנכ"ל ועסוקים בפוליטיקה ארגונית, וחושבים שהם יודעים הכל.
