אני מקווה שהחוק למשאל עם לא יעבור

לבגץ יש סמכויות

כמו שציינת הוא יכול למנוע פקודות בלתי חוקיות בעליל. פינוי גוש קטיף ושאר הרצועה היה חוקי, זה שטח כבוש שהיה צריך להחזירו. לגבי חבישת הרעלות זה חוק אנטי דמו' לשים על ראשה של אשה רעלה בניגוד לרצונה זאת כפייה. לשים על ראש של אשה רעלה יכול להיות יותר גרוע. תלוי מה המקרה לפי המקרה שלך האדם גר בעזה שטח שלא היה של ישראל, על אותו משקל ניתן לאמר שלפני שהוא גר שם אנחנו העפנו את הפלסטינים
 
אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם.

אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם. יש לו רק סמכות לבטל חוקים בלתי חוקיים בעליל, אבל לא סמכות לבטל חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מסירת גוש קטיף לפלשתינים - לא היתה "החזרת גוש קטיף" לפלשתינים (כפי שחשבת בטעות) - אלא מסירתו לפלשתינים, כי גוש קטיף, שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930 על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש, מעולם לא היה שייך (עד ההתנתקות) לאיזושי מדינה פלשתינית, ומעולם לא "העפנו את הפלשתינים" משם, כי כאמור הם מעולם לא התגוררו בגוש קטיף עד ההתנתקות (וגם כיום הם לא מתגוררים שם אלא מקימים שם בסיסי טרור כדי לטווח את שדרות ואת אשקלון). אכן עזה זה שטח כבוש (שנכבש ממצרים), ולדעתי היה ראוי לה לישראל שתסיג משם את צבאה, אבל הדיון בבית המשפט העליון על חוק ההתנתקות - לא היה על סוגית נסיגת צהל, אלא על סוגית הסילוק הכפוי של ילידי המקום משם. תזכורת: רוב היהודים שהתגוררו בגוש קטיף - נולדו שם, ומי שהתיישב שם (שזה המיעוט) - עשה זאת מיוזמתו הפרטית, וכמובן אף מתישב כזה לא העלה על דעתו כי - ביום מן הימים - איזו מדינה כובשת תעלה על דעתה לסלק מן המקום שכבשה את מי שרכש שם אדמות עוד לפני קום המדינה (תזכורת: כפר דרום שבגוש קטיף נוסד ב-1930, וכבר השופט אהרן ברק ציין בתחילת פסק הדין שהכשיר את ההתנתקות כי חלק מתושבי גוש קטיף רכשו שם אדמות עוד לפני קום המדינה), ואפילו נכון להגיד שאף מתיישב לא העלה על דעתו כי המדינה הכובשת תסלק משם את מי שרכש שם אדמות אחרי שהיא כבשה את השטח. האם פלשתיני שרכש בגדה אדמות אחרי 67 מעלה על דעתו שאיזו מדינה כובשת תגרש אותו מביתו כי "השטח הזה אינו בתחומי המדינה ועתידו המדיני של השטח אינו ברור"? אל תשכח שעד ההתנתקות, גוש קטיף (שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930) לא היה שיך לפלשתין, ועד ההתנתקות הוא מעולם לא היה בריבונותה של איזושהי מדינה פלשתינית (שלא היתה קיימת שם עד ההתנתקות). היהודים הקימו שם ישובים (בשנת 1930) על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש. כבר בית המשפט קבע שזכותה של המדינה להחזיר את צבאה מהשטח שכבשה, אבל הוא גם קבע שזה לא צודק (למרות שזה חוקי) לסלק משם בכפייה את תושבי המקום - שלא כבשו דבר מאיש. תזכורת: אנחנו לא דנים על סוגית ההתנתקות, אלא רק על השאלה האם בגץ מוסמך לפסול חוקים שפוגעים בזכות קניינו של אדם. לדעתי, לכפות על אדם לחבוש רעלה (עם פיצוי כספי בגין הכפייה) זה הרבה פחות חמור מאשר לכפות על אדם להיות מועבר בכח מביתו מאדמתו (עם פיצוי כספי בגין הכפייה). אבל בעצם, מה זה משנה מה חמור ממה, בשורה התחתונה: בגץ קבע בפסק דין ההתנתקות שהוא לא רשאי לפסול חוקים שאינם "בלתי חוקיים בעליל" - גם כשהם מנוגדים לרצון העם, בעוד שמטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם.
 
לבגץ יש סמכויות

כמו שציינת הוא יכול למנוע פקודות בלתי חוקיות בעליל. פינוי גוש קטיף ושאר הרצועה היה חוקי, זה שטח כבוש שהיה צריך להחזירו. לגבי חבישת הרעלות זה חוק אנטי דמו' לשים על ראשה של אשה רעלה בניגוד לרצונה זאת כפייה. לשים על ראש של אשה רעלה יכול להיות יותר גרוע. תלוי מה המקרה לפי המקרה שלך האדם גר בעזה שטח שלא היה של ישראל, על אותו משקל ניתן לאמר שלפני שהוא גר שם אנחנו העפנו את הפלסטינים
 
אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם.

אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם. יש לו רק סמכות לבטל חוקים בלתי חוקיים בעליל, אבל לא סמכות לבטל חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מסירת גוש קטיף לפלשתינים - לא היתה "החזרת גוש קטיף" לפלשתינים (כפי שחשבת בטעות) - אלא מסירתו לפלשתינים, כי גוש קטיף, שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930 על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש, מעולם לא היה שייך (עד ההתנתקות) לאיזושי מדינה פלשתינית, ומעולם לא "העפנו את הפלשתינים" משם, כי כאמור הם מעולם לא התגוררו בגוש קטיף עד ההתנתקות (וגם כיום הם לא מתגוררים שם אלא מקימים שם בסיסי טרור כדי לטווח את שדרות ואת אשקלון). אכן עזה זה שטח כבוש (שנכבש ממצרים), ולדעתי היה ראוי לה לישראל שתסיג משם את צבאה, אבל הדיון בבית המשפט העליון על חוק ההתנתקות - לא היה על סוגית נסיגת צהל, אלא על סוגית הסילוק הכפוי של ילידי המקום משם. תזכורת: רוב היהודים שהתגוררו בגוש קטיף - נולדו שם, ומי שהתיישב שם (שזה המיעוט) - עשה זאת מיוזמתו הפרטית, וכמובן אף מתישב כזה לא העלה על דעתו כי - ביום מן הימים - איזו מדינה כובשת תעלה על דעתה לסלק מן המקום שכבשה את מי שרכש שם אדמות עוד לפני קום המדינה (תזכורת: כפר דרום שבגוש קטיף נוסד ב-1930, וכבר השופט אהרן ברק ציין בתחילת פסק הדין שהכשיר את ההתנתקות כי חלק מתושבי גוש קטיף רכשו שם אדמות עוד לפני קום המדינה), ואפילו נכון להגיד שאף מתיישב לא העלה על דעתו כי המדינה הכובשת תסלק משם את מי שרכש שם אדמות אחרי שהיא כבשה את השטח. האם פלשתיני שרכש בגדה אדמות אחרי 67 מעלה על דעתו שאיזו מדינה כובשת תגרש אותו מביתו כי "השטח הזה אינו בתחומי המדינה ועתידו המדיני של השטח אינו ברור"? אל תשכח שעד ההתנתקות, גוש קטיף (שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930) לא היה שיך לפלשתין, ועד ההתנתקות הוא מעולם לא היה בריבונותה של איזושהי מדינה פלשתינית (שלא היתה קיימת שם עד ההתנתקות). היהודים הקימו שם ישובים (בשנת 1930) על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש. כבר בית המשפט קבע שזכותה של המדינה להחזיר את צבאה מהשטח שכבשה, אבל הוא גם קבע שזה לא צודק (למרות שזה חוקי) לסלק משם בכפייה את תושבי המקום - שלא כבשו דבר מאיש. תזכורת: אנחנו לא דנים על סוגית ההתנתקות, אלא רק על השאלה האם בגץ מוסמך לפסול חוקים שפוגעים בזכות קניינו של אדם. לדעתי, לכפות על אדם לחבוש רעלה (עם פיצוי כספי בגין הכפייה) זה הרבה פחות חמור מאשר לכפות על אדם להיות מועבר בכח מביתו מאדמתו (עם פיצוי כספי בגין הכפייה). אבל בעצם, מה זה משנה מה חמור ממה, בשורה התחתונה: בגץ קבע בפסק דין ההתנתקות שהוא לא רשאי לפסול חוקים שאינם "בלתי חוקיים בעליל" - גם כשהם מנוגדים לרצון העם, בעוד שמטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם.
 
לבגץ יש סמכויות

כמו שציינת הוא יכול למנוע פקודות בלתי חוקיות בעליל. פינוי גוש קטיף ושאר הרצועה היה חוקי, זה שטח כבוש שהיה צריך להחזירו. לגבי חבישת הרעלות זה חוק אנטי דמו' לשים על ראשה של אשה רעלה בניגוד לרצונה זאת כפייה. לשים על ראש של אשה רעלה יכול להיות יותר גרוע. תלוי מה המקרה לפי המקרה שלך האדם גר בעזה שטח שלא היה של ישראל, על אותו משקל ניתן לאמר שלפני שהוא גר שם אנחנו העפנו את הפלסטינים
 
אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם.

אין לו סמכות לבטל חוקים המנוגדים לרצון העם. יש לו רק סמכות לבטל חוקים בלתי חוקיים בעליל, אבל לא סמכות לבטל חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם. מסירת גוש קטיף לפלשתינים - לא היתה "החזרת גוש קטיף" לפלשתינים (כפי שחשבת בטעות) - אלא מסירתו לפלשתינים, כי גוש קטיף, שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930 על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש, מעולם לא היה שייך (עד ההתנתקות) לאיזושי מדינה פלשתינית, ומעולם לא "העפנו את הפלשתינים" משם, כי כאמור הם מעולם לא התגוררו בגוש קטיף עד ההתנתקות (וגם כיום הם לא מתגוררים שם אלא מקימים שם בסיסי טרור כדי לטווח את שדרות ואת אשקלון). אכן עזה זה שטח כבוש (שנכבש ממצרים), ולדעתי היה ראוי לה לישראל שתסיג משם את צבאה, אבל הדיון בבית המשפט העליון על חוק ההתנתקות - לא היה על סוגית נסיגת צהל, אלא על סוגית הסילוק הכפוי של ילידי המקום משם. תזכורת: רוב היהודים שהתגוררו בגוש קטיף - נולדו שם, ומי שהתיישב שם (שזה המיעוט) - עשה זאת מיוזמתו הפרטית, וכמובן אף מתישב כזה לא העלה על דעתו כי - ביום מן הימים - איזו מדינה כובשת תעלה על דעתה לסלק מן המקום שכבשה את מי שרכש שם אדמות עוד לפני קום המדינה (תזכורת: כפר דרום שבגוש קטיף נוסד ב-1930, וכבר השופט אהרן ברק ציין בתחילת פסק הדין שהכשיר את ההתנתקות כי חלק מתושבי גוש קטיף רכשו שם אדמות עוד לפני קום המדינה), ואפילו נכון להגיד שאף מתיישב לא העלה על דעתו כי המדינה הכובשת תסלק משם את מי שרכש שם אדמות אחרי שהיא כבשה את השטח. האם פלשתיני שרכש בגדה אדמות אחרי 67 מעלה על דעתו שאיזו מדינה כובשת תגרש אותו מביתו כי "השטח הזה אינו בתחומי המדינה ועתידו המדיני של השטח אינו ברור"? אל תשכח שעד ההתנתקות, גוש קטיף (שהוקם ע"י יהודים בשנת 1930) לא היה שיך לפלשתין, ועד ההתנתקות הוא מעולם לא היה בריבונותה של איזושהי מדינה פלשתינית (שלא היתה קיימת שם עד ההתנתקות). היהודים הקימו שם ישובים (בשנת 1930) על אדמת טרשים שלא היתה שייכת לאיש. כבר בית המשפט קבע שזכותה של המדינה להחזיר את צבאה מהשטח שכבשה, אבל הוא גם קבע שזה לא צודק (למרות שזה חוקי) לסלק משם בכפייה את תושבי המקום - שלא כבשו דבר מאיש. תזכורת: אנחנו לא דנים על סוגית ההתנתקות, אלא רק על השאלה האם בגץ מוסמך לפסול חוקים שפוגעים בזכות קניינו של אדם. לדעתי, לכפות על אדם לחבוש רעלה (עם פיצוי כספי בגין הכפייה) זה הרבה פחות חמור מאשר לכפות על אדם להיות מועבר בכח מביתו מאדמתו (עם פיצוי כספי בגין הכפייה). אבל בעצם, מה זה משנה מה חמור ממה, בשורה התחתונה: בגץ קבע בפסק דין ההתנתקות שהוא לא רשאי לפסול חוקים שאינם "בלתי חוקיים בעליל" - גם כשהם מנוגדים לרצון העם, בעוד שמטרת אישרורי העם זה לאפשר לעם לפסול חוקים (שאינם בלתי חוקיים בעליל) המנוגדים לרצון העם.
 
לבגץ יש סמכות והיא לגיטימית

כמו שציינתי בהודעה שלך עזה לא הייתה של ישראל לפני 1967 היא נכבשה. מקימים משם בסיסים עם טווח לשדרות ואשקלון הטעות הייתה שלא עשינו אתם שלום והנסיגה הייתה חד צדדית. יש הבדל בין חוק הרעלה לפינוי פיצוי, המתנחלים לא היו אמורים לגור בעזה. לעומת זאת חוק הרעלות מהווה כפייה חרדית ואני אתנגגד אליו בכל תוקף. אשה שלא רוצה לחבוש רעלה לא חייבת
 
יש לו רק סמכות לפסול חוקים בלתי חוקיים בעליל.

ברור שעזה לא היתה של ישראל, ולכן צהל היה צריך לסגת משם, וכבר בית המשפט העליון ציין שעל זה לא היתה מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת היתה רק האם מותר לסלק בכפייה את תושבי גוש קטיף (הבנת? לא את צהל אלא את ילידי המקום היהודים), כי הם לא התישבו - שם אלא פשוט נולדו שם, וגם אלה שהתישבו שם - עשו זאת בלי שום קשר למדינה, מה עוד שחלקם בכלל קנו שם את האדמות לפני קום המדינה. לכן אין שום בסיס לטענתך ש"המתנחלים לא היו אמורים לגור בעזה". זה בערך כמו להגיד שהערבים לא היו אמורים לגור ביפו. אשה לא חייבת לחבוש רעלה - כל עוד שאין חוק שיחיב אותה לכך. אבל ברגע שיהיה חוק (אנטי דמוקרטי) אז היא תהיה חייבת - לפי החוק האנטי-דמוקרטי הזה, ובגץ לא יהיה רשאי לפסול את החוק כי בגץ הגדיר שניתן לפסול רק חוק בלתי חוקי בעליל, כגון יריה בבן אדם חף מפשע. אתה תתנגד לחוק הרעלות בכל תוקף - בטענה שזו כפיה חרדית, כמו שתושבי גוש קטיף התנגדו בכל תוקף לחוק של סילוקם הכפוי מביתם ומאדמתם - בטענה שזו כפיה שמאלנית. האם אתה חושב שההתנגדות הזו עזרה להם? המשטרה לא היתה רשאית לסרב פקודה, כי רק יריה בבן אדם חף מפשע נחשבת פקודה בלתי חוקית בעליל אשר לה רשאי השוטר לסרב, ואת זה קבע בית המשפט העליון. מסקנה: בית המשפט העליון רשאי רק לבטל חוקים בלתי חוקיים בעליל. לכן צריך את חוק אישרורי העם כדי שיהיה ניתן לבטל גם חוקים שאינם בלתי חוקיים בעליל, וכגו במקרה שהם מנוגדים לרצון העם.
 

vinney

Well-known member
אין דבר כזה "חוקים בלתי חוקיים בעליל"

אתה מתבלבל עם "פקודה בלתי חוקית בעליל", מושג פנים צה"לי שאין בינו לבין בג"צ שום כלום ושום דבר (אם כי נקבע במסגרת וועדת חקירת אירועי כפר קאסם בראשות שופט עליון). חוקים תמיד חוקיים, מתוקף הגדרתם כחוקים. הם יכולים לסתור או לא לסתור חוקים אחרים, ואז בג"צ ידרש לסוגיה איזה חוק יקבע בזמן הסתירה, זה הכל. תשתמש בעברית, זאת השפה שכולנו מדברים, אל תמציא שפה חדשה רק כדי להתפלסף.
 
היה מותר לפנות

כמו שהסכמת איתי עזה לא הייתה אמורה להיות של ישראל. לכן הפינוי היה מתבקש, מה גם שהציעו להם פיצוי. לערבי שנולד ביפו יש את הזכות לגור ביפו הוא נולד שם ואין לנו זכות לפנות אותו רק בשל דעותיו. המשטרה לא הייתה יכולה לסרב פקודה זה התפקיד שלהם בשביל זה הם עובדים. במהלך ההתנקות לא נעשה כפייה שמאלנית הייתה הצבעה בכנסת.. זה שפטרו שרים או איימו עליהם זה משהו אחר, זה לא היה ראוי. אבל ככה שרון התנהל בכל הצבעה. אם השרים באמת היו פועלים מתוך אידיאולוגיה הם היו מצביעים נגד זה שהכסא יותר חשוב זאת בעיה שלהם
 
כבר בגץ קבע זאת, אז מה חדש בדבריך?

ברור שעזה לא היתה של ישראל, ולכן צהל היה צריך לסגת משם, וכבר בית המשפט העליון ציין שעל זה לא היתה מחלוקת בין הצדדים. אבל מה זה קשור לפינוי של היהודים שנולדו שם? הרי רובם נולדו שם, כך שמצבם הוא בדיוק כמו מצבם של הערבים ביפו! ומה יעזור להם פיצוי? האם יעזור לי אם השודד יציע לי פיצוי בעת שוד התכשיטים? מי שפלש לדירותיהם של היהודים בגוש קטיף - נהג כמו שודד, הבנת? זה היה שוד בחסות החוק, שוד שאפילו בגץ לא היה יכול למנוע, כי בגץ יכול למנוע רק חוק בלתי חוקי בעליל (למשל ירייה באדם חף מפשע), אבל שוד בחסות החוק - אינו נחשב חוק בלתי חוקי בעליל. המחלוקת בינינו אינה על הסתלקות מדינת ישראל משם, כלומר על נסיגת צהל משם. המחלוקת בינינו היא על הסילוק בכפייה של תושבי גוש קטיף (הבנת? לא את צהל אלא את ילידי המקום היהודים), כי חלק מהיהודים הללו אינם ישראלים בכלל, ואין להם שום קשר לישראל, ורובם לא התישבו שם - אלא פשוט נולדו שם, וגם אלה שהתישבו שם - עשו זאת בלי שום קשר למדינה, מה עוד שחלקם בכלל קנו שם את האדמות לפני קום המדינה. לכן אין שום בסיס לטענתך ש"הפינוי היה מתבקש". זה בערך כמו להגיד שהערבים לא היו אמורים לגור ביפו. המטרה של אישרור העם - היא לבדוק האם העם תומך במעשה הכפייה הזה, כי כאמור בגץ לא רשאי למנוע את הפינוי הכפוי, כי כדבריך "היה מותר לפנות", כלומר לפי בגץ היה מותר לפנות בכפייה, ולכן הברירה היחידה (למנוע את הפינוי הכפוי) זה לשאול את העם - כי בגץ לא יעזור, ואתה עצמך הסכמת שבגץ לא יוכל למנוע את הפינוי הכפוי.
 

vinney

Well-known member
שוב

לכפות על מישהו לחבוש רעלה לא משנה לאף אחד אחר. לגרור בידיים וברגליים טרוריסטים שמוכנים לרצוח בדם קר את ילדיהם שלהם מציל גם מציל קודם כל את הילדים עצמם, ואחר כך גם חיילי צה"ל שהיו מעורבים בהטבחת אותם הטרוריסטים הרצחניים. כמה חיילים הוקרבו על מזבח האמונות של הקניבלים בגוש קטיף, אתה זוכר? או שזה בסדר בעינייך, לבצע קורבנות אדם, רק כי אתה תומך בדרכם של הרוצחים?
 
כל הודעתך מבוססת על הנחות שגויות

לא טרוריסטים ולא רצחניים ולא קניבלים. יוצא אפוא שהודעתך מבוססת על הנחות שגויות וממילא מופרכת מיסודה.
 

vinney

Well-known member
הם ביצעו פיגועי טרור

וגרמו לרצח ילדיהם עצמם מתוך מודעות ובחירה. יחד עם זאת, לא על זה התבססתי בטענתי, פינויים של האנשים האלה היתה תוצאה של נכונותה של הטענה שלי, לא להיפך. אבל, כאמור, הבנת הנקרא שלך שואפת לאפס יכולת, אז מה אני מתפלא שאתה לא מבין מילה ממה שכתבתי....
 

vinney

Well-known member
הא, לא?

אתה לא רק טיפש אלא גם סנילי. רק בחודשיים שלפני ההתנתקות היו מספר לא מבוטל של פיגועי טרור נגד אוכלוסיה אזרחית במדינת ישראל, חלקם הסתיימו בלי נפגעים בנפש רק בנס, פרי תוצרתם של תושבי גוש קטיף ותומכיהם. שלא לדבר על כל התקופה של נוכחותם שם, שהפעילו טרור בלתי פוסק נגד חיילי צה"ל (עבדך הנאמן התנסה על בשרו) ותושבי המקום הפלשטינאים (שטענת שלא היו).
 
למעלה