אני מפחדת

[adipo]

אני מפחדת../images/Emo82.gif

אני הולכת להשתתף בהתנתקות. מעגל ראשון. לפנות נשים וילדים. עוברים לי בראש אלפי תסריטי אימה...

 

[אושר מ]

+¦hug¦

i really understand you. it is really hard. i past the same movie. did they already gave you the instractions? how and what to do? there is not much to say... only to hope that you will get out of it ok.. with out being hurt or hurt anybody too much.

 

[האגס 1]

../images/Emo24.gif

הרבה עצות מעשיות אין לי בשבילך, לדאבוני, אבל תזכרי שתמיד אנחנו מפחדים מהלא-מוכר. כלומר - היית צריכה לדאוג אם לא היית פוחדת. לא שזה יעזור הרבה (או שכן) אבל אני מבטיח לך שבזמן ההתנתקות עצמה נחשוב עלייך

 

[האגס 1]

ואגב

האם עושים לכם כל מיני שיחות הכנה נפשית (או משהו בסגנון זה) לקראת ההתנתקות?

 

[adipo]

אנלוידעת כלום...

תהיה הכנה של כמה שבועות, אין לי מושג מה יהיה בה. תודה בכל אופן, סתם הייתי צריכה לכתוב את זה. שזה יהיה לי מול העיניים.

 

[אושר מ]

they will preper you to

all kind of cases that could happen. you are much in better shape then i was, we had 2 hours of preperation... i am sour that will be psico as well.. you will be ok

 

[elians]

היי לך ../images/Emo24.gif

אין לך ממה לפחד, נכון זה דבר חדש, התקשורת מראה תמונות לא נעימות במיוחד, אבל בכמה דקות הראשונות רק תרגישי את זה, מעבר לזה את לא תשימי לב לזה בכלל, כמובן שלא תהי שם לבד, ויהיו איתך אנשי צוות נוספים ואני משער שעוד בנות, ושעושים משהו עם חבר'ה.. זה הרבה יותר קל.

 

[Islington]

אם את לא יכולה לעשות את זה

אי אפשר להגיד למפקדת, "אני לא יכולה לעשות את זה?". כלומר, זה נושא די הפכפך מבחינה מוסרית.

 

[netad169]

תנסי לזכור תמיד

את האמת הפנימית שלך. תנסי לשאוב בטחון מתוך הידיעה העמוקה ביותר, הקיימת בנו תמיד. קיימת, אך אנו לא תמיד מקשיבים לה. תנסי לזכור תמיד את אנושיותם של העומדים מולך ונסי לגלות כלפיהם אהדה רבה. והעיקר, קבלי כוח ותמיכה מבני משפחה וחברים שיעזרו לך בימים הקשים המתרגשים ובאים עלינו. את כל הדברים האלה אני אומרת גם לבן שלי שאמור להיות, גם הוא במעגל הראשון. וגם הוא, כמוך פוחד. ועוד אני אומרת לו שזו המשמעות של חיים במדינה דמוקרטית. התקבלה החלטה ברוב קולות ויש לבצע אותה ולשמור על החוק. בלי כל אלו לא נתקיים ואין זה משנה כלל מהן הדעות הפוליטיות שלנו.... ואת אלו המילים אני אומרת כמורה לאזרחות...... מחבקת אותך בהרבה חום ואהבה ומאחלת לך שיעבור עלייך מהר ובקלות עד כמה שניתן. נטע

 

[eliphelet]

אני בטוחה שהכוונה שלך טובה, אבל..

התשובה היא לא. חיילת בצה"ל לא יכולה להגיד למפקדת שלה שלא מתאים לה לעשות משהו. כואב לי שבזמן האחרון זה נהיה כל כך לא ברור.

 

[Islington]

זה תלוי ממה היא מפחדת יותר

לזרוק אנשים מהבית שלהם או לשבת בכלא צבאי.

 

[eliphelet]

או חלילה

לתרום לתהליך התפוררותה של המדינה, משום שכל אחד מפחד ממשהו ולכל אחד יש סיבה טובה לא לרצות לעשות משהו.

 

[adipo]

מה פתאום!

ברגע שקיבלתי על עצמי את צה"ל, כשהחלטתי להכנס לתוך שורותיו, קיבלתי את האחריות לעשות את מה שידרשו ממני, כיאה למדינת חוק וניסיון לדמוקרטיה . אמנם לי היה יכול להיות מאוד קל להתחמק מהעניין, כי אני טבעונית, כי אני מורה חיילת, כי אני בת, אבל אני מתארת לעצמי שרוב האנשים שיפנו לא יהנו מהעניין ולא רוצים לעשות את זה, ויהיה להם קשה, בדיוק כמוני. אז למה אני לא והם כן?! הממשלה אישרה וצה"ל הטיל פקודה. זהו. העניין הלא מוסרי היה אם הייתי מנצלת את מקומי בשביל לצאת מההתנתקות. מלבד פגיעה פיזית ונפשית, אני מפחדת מההשלכות שלהן. אני מתחילה השנה שנת לימודים בכפר הנוער "אלוני יצחק", בתור מדריכה-חיילת, והכניסה לקבוצה ולכל הקומפלקס של חיי פנימייה, תתרחש מיד בתום ההתנתקות. חלק מהתסריטים שלי עוסקים באי היכולת לתפקד שם... אחרי שנת שירות בפנימייה, ושנה אחת היא כמו 7 במקומות האלה, אני מודעת לכוחות הרבים שזה דורש, ומקווה שישארו לי מספיק...

 

[eliphelet]

אני מבינה אותך

זה באמת קשה, אבל דוקא כאן אולי כן תוכלי לבקש התחשבות. המשימה שמטילים עלייך היא קשה מנשוא לכל אדם, אני בטוחה שמפקדי היחידה שלך יודעים את זה. היא גם מסיטה אותך מהתחום שאליו הוכשרת בצבא.(כמה פרדוקסלי שמכשירים מישהו לתפקיד חינוכי ומציבים אותו בתפקיד שיטור). אני באמת חושבת שבמקרה זה מי שהשקיע בך בקורס מדריכות, לא ירצה שלא תוכלי ליישם את ההשקעה ותגיעי לשנת הלימודים עם הלשון בחוץ. הייתי רוצה להאמין שתוכלי לבקש דחייה של הכניסה שלך למסגרת החדשה וקבלת חופשה. בתור מי שעוסקת בחינוך, אני יכולה להגיד לך שזו לא תהיה פעם ראשונה שדמות בבית ספר נכנסת אחרי החגים (אפשר גם לעשות כניסה מדורגת). לגבי פגיעות פיזיות - אני מקווה שלא יהיו. אני רוצה להאמין שרוב הציבור שם לא יכנס לעימותים פיזיים עם חיילים ששמרו עליהם כ"כ הרבה שנים. לגבי פגיעות נפשיות - יש הבדל בין משקעים לבין נזקים. משקעים ישארו, כי המשימה היא משימה קשה (דוקא בפינוי נשים וילדים יש יותר דילמות מוסריות). שוב, כפי שאמרו לך ואמרתי, תשמרי על שיקולי הדעת שלך במלואם.הם נשמעים לי בריאים ונבונים. ואל תהססי לפנות לאף גורם תמיכה. זה הזמן להרים טלפון לאבאימא ולייבב כל עוד נפשך בך - ובכל היזדמנות שאפשר..... ומצד שני גם לשמור על החוסן שלך ולזכור שאת באה שם לא כעדי אלא כחיילת שמבצעת פקודה. אני מנסה לשים את עצמי בנעליים שלך והתסריט שעולה בראשי הוא שיהיו אנשים שיטיחו בך דברים מאשימים (כפי שהיה מי שניסה לרמוז זאת בשירשור זה) - זה באמת כואב ופוגע, בפרט שלא בדיוק בחרת את הפקודות שניתנו לך. תזכרי שאלו אנשים שכואב להם ובצדק - ושהכעס והזעם המוצדק שלהם יוטח כלפייך מישום שאת תהיי שם ולא ראש הממשלה, אבל הזעם שלהם לא באמת יכוון אלייך, משום שלא את זאת שפגעת בהם. חזקי ואמצי וחיזרי להמשך מסלול חייך בשלום. אלי פ.

 

[adipo]

תודה../images/Emo140.gif

 

[eliphelet]

אדיפו יקרה

לבי אתך. באמת חוויה קשה מדי לבחורה כ"כ צעירה. אני מסכימה עם מה שנאמר על ידי אחרים. להיתמך לפני בזמן ואחרי כמה שאפשר באנשים הקרובים לך... הייתי גם מציעה לך להשתדל לשמור על קשר עם עצמך. מניסיון שלי (אמנם לא בפינוי נשים וילדים, אך בפעילויות צבאיות אחרות), במצבים כאלה מאוד קל להיסחף עם האמוציות (למשל, זעם על פרובוקטורים) או להתנתק רגשית לחלוטין. אם תוכלי להישאר מחוברת למכלול הרגשות ושירולי הדעת שלך: תפקידך הצבאי, אמפתיה ורחמנות על הילדים, נחישות מול הפרובוקטורים וכו', תגדילי את הסיכוי שלא להיקלע לתסבוכות נוספות מעבר למצב המסובך ממילא. אמרת שיש לך כל מיני תרחישים בראש... את רוצה לשתף בהם? אולי זה גם יקל? מחבקת. אלי פ.

 

[צימעס]

אין לי עצות

תשמרי על עצמך, עשי מה שאת יכולה. נסי לזכור שאת "השליח", ואל תקחי על עצמך את כל כובד הדילמה המוסרית. היי בנאדם - כמה שתוכלי. ואת מוזמנת לפרוק גם פה

 

[משבר אמון]

בהצלחה, יקירה. ושמרי על עצמך!

 

[תופס עוגב]

נורא חשוב לזכור שאת שם "בתפקיד"

שם את "כלי" שצריך לבצע את העבודה הכי טוב. הכי טוב זה גם הכי אנושי (כלפי המפונים) וגם הכי יעיל. לא שזה קל, אבל חשוב לנתק את עצמך רגשית מהעבודה - עד כמה שניתן.

 

[החטא והשופטת]

לא קראתי את כל השירשור

אבל עד כמה שאני משתתפת בצערך וחששותיך, אני גם קצת שמחה בשבילי ובשם כל עם ישראל על זה שנשים כמוך יעשו את העבודה, כי בטוח תעשי אותה בצורה הרבה יותר טובה ואנושית מכאלה שאין להם חששות דומים.

ספרי איך היה...