אני מנסה

stillme

New member
אני מנסה

אבל ממש מנסה - הכל כ"כ קשה מחר יש לנו שיחה משותפת עם פסיכולוגית אבל אני פשוט לא יכולה יותר אתמול הייתי רעיה למופת בדיוק כמו שהוא אוהב - ניקיתי , בישלתי חיכתי עם חיוך ובלילה שאני חוזרת מהלימודים אני מוצאתמ ערימה של לים נשכתי את השפתיים והתחלתי להדיח כלים ואז הוא מצטרף אליי ושואל למה את לא משתמשת יותר סבון? אתם מבינים האדיוט היה כל אחה"צ בבית, הילדה נרדמה בשעה 20:00 בערב ובמקום לעזור טיפונת הוא מעיר הערות למה אני - עובדת לומדת מטפלת מנקה לא יכולה לקבל חיזוק חיובי אחד בלבד? אני יודעת שהבאתי את זה על עצמי ושכך הרגלתי אותו אבל אני בן אדם
 

ygold

New member
אכן יש בך מידה של אשמה

והיא שלא הרגלת אותו עם השנים לעשות את הדברים הפשוטים של אחזקת הבית. אומר לך בכנות . אני לא מאמין בכך שגבר ואישה נולדו שווים - הם נולדו שונים וזה מה שיפה בכל העניין. אבל אין זה אומר שאישה צריכה לטפל בכל עבודות הבית והגבר בפרנסה או להיפך. אני חושב שלא יזיק לו קצת סבון או אקונומיקה- לדעתי אין זו פחיתות כבוד. אני איני מפסיד מאומה מכך שאני מקלח את הילדים - רק הנאה וכייף להיות איתם. לא תמיד זה מזדמן או אפשרי אבל בסופו של דבר- הרווח כולו שלי. אני לא עושה את זה מתוך רצון לעזור אלא מתוך תחושת שותפות. (מה לעשות שזה לא עזר לי ביחסה של אישתי , אבל בטח שלא גרע ממני דבר ). לכך צריך לשאוף.
 

stillme

New member
הוא עושה לפעמים

מנקה את כל הבית, תולה כביסה ומקפל אותה אבל זה קורה לפעמים, וזה מקומם כי הוא עובד אותן שעות כמוני בדיוק ואני בנוסף גם לומדת וגם מטפלת בבית ושום מילת הערכה ממנו.
 

l01

New member
רגע לפני הסערה

את ודאי חשה ממורמרת ואולי אף מתפוצצת וכועסת כי זה לא פייר, שאת נותנת יותר ממנו, בכל זאת תמיד בחיים ובעולם יש מישהו שנותן קצת יותר מהשני לא ראיתי מעולם מצב סימטרי לגמרי של שוויון מוחלט ובנוסף אי אפשר למדוד את זה בצורה מתמטית, אם הוא בכל זאת עוזר זו כבר סיבה לאופטימיות, נסי להבין שאולי כגבר לא חינכו אותו בילדותו לעבודות הבית, ושמה שמובן מאליו בשבילך הוא מאמץ יותר גדול עבורו, ודורש ממנו שינוי דפוסי חשיבה? אז לא כ"כ קל לו במילים אחרות נסי את מצידך לפחות להעריך אותו באמת על העזרה שהוא כן נותן, וגם תגידי לו את זה, ככל שתגידי לו את זה תגדל המוטיבציה שלו לעשות יותר ויותר ואת תצאי מורווחת מהענין, כל הכבוד לך על יכולת הנתינה שלך,ונראה שהוא לא רגיש מספיק,האם אמרת לו, האם היעזת לומר לו במילים ברורות"אני זקוקה להערכתך, למחמאה, למילה טובה" צריך אומץ להודות בפשטות (בלי לכעוס) שאנו לא רק חזקים אלא גם זקוקים להערכה, ובאמת נורא קשה לעשות כ"כ הרבה דברים בלחץ של זמן בלי לקבל הערכה, מאחלת לך המון הצלחה,,,, שניכם נותנים מעצמכם ולכן יש לכם סיכוי טוב
 

ליידילי

New member
אוהבת את הכינוי שבחרת לך

את מביעה בו את תחושתך יותר מאשר בכל הודעתך. עם זאת, יש דבר נוסף ש"מביע" המון - וזהו הכינוי "אידיוט" אשר בו את מכנה את בנזוגך. גם אם זה רק "כאן" ובלבך, מן הסתם זה מבעבע גם באורחותיך. ואף שתסכולך מאד מוכר ומובן גם לי... אהיה כאן "פרקליטת השטן" ואפנה זרקור לעבר מה שנאמר מעבר לנאמר: האיש שלך, ככל הנראה, שב מעבודתו, בילה בבית אחה"צ עם בתכם, מן הסתם הכלים שהצטברו שימשו גם עבור הבת ולא רק עבורו... האם יתכן, אולי, שלדעתו, עשה לא מעט - ולא קבל על כך חיזוק ממך? ובהזדמנות הבאה שבה מבקר את מעשייך /מציע להשתמש ביותר סבון, (או כל הערה אחרת המעידה על ידע אישי) אולי תושיטי לו את הספוג ותבקשי (בחיוך) שיעשה הוא - ואת תיצפי... את רק בן אדם - וכך גם הוא... ואולי כשני בני אדם בעזרת אדם נוסף, (הפסיכולוגית) תמצאו דרכי תקשורת שיאפשרו לכם להביע את צרכיכם וציפיותיכם זה מזה... וגם דרכים לחלוק את המטלות בינכם... כל זאת באופן בו עדיין תוכלי את להיות את, והוא הוא, ועדיין יהיה מקום לאנחנו ולביחד. בהצלחה.
 

adam33

New member
רעיה למופת???

רעיה למופת? מי קובע זאת? לפי דעתי אינכם מבינים אחד את השני ובגדול לפעמים העבודה היא המקום שכולנו נירגעים בו ולפעמים הבית יותר גרוע מהעבודה במיוחד כשנשארים בו עם הילדים נסי לתת לו את המשבצת שלך כפי שאת מבינה אותה וכנל את לגביו כעת אינכם מבינים אחד את השני וכל אחד חושב שהוא עושה זאת בשביל האחר אך בעוד שמצב רגיל עושים ונהנים אצלכם כל אחד עושה ומשאיר בלב את כל המים העכורים וזה לא טוב כי זה יתפוצץ לבסוף הכלים הם לא הבעיה אלא היחס שלו אלייך וזו הבעיה העיקרית אם הוא יעריך אותך קצת ויבין שאת לומדת בשביל המשפחה ולא רק בשבילך ואם הוא יבין שלהגיע מאוחר בלילה עייפה ושאת רוצה את כוס הקפה או התה ולא לראות כלום ממטר ..אם הוא יעשה זאת אז הוא גם ירגיש שהנתינה שלך הינה מהלב ושאינך זקוקה שישטוף כלים כמו שאת זקוקה לפינוק ולחיבוק בסוף יום מתיש שכזה ואז גם מן הסתם את גם תחזירי אליו ובגדול על כך שהוא טיפל בילדה על כך שהוא קילח אותה ועל כך שהוא אישך. אינך זקוקה לפסיכולוגית אלא ליועצת טובה.
 
אף אדם...

לא חייב לסבול התנהגות נלוזה כזו מבן זוג. אני במקומך לא הייתי עושה כלום, פשוט משאירה את הכלים מצידי שיסריחו עד מחר.
 
למעלה