אני מכירה אותה
את הבחורה שנהרגה ממירב. קוראים לה עליזה והיא הייתה במחזור שלי. מכיתה א´ ועד ו´. היו לה חיים לא פשוטים. היא גרה במקום שהוא מעין מעון לנוער שמסיבות שונות אינו יכול לגור בבית שלו. ואני, פגשתי אותה פעם עם אימה בקניון. והיא נופפה לי לשלום מהקצה השני של הקניון כאילו ראתה חברה טובה שלה. ובעצם לא הייתי כ"כ חברה שלה. היא בסה"כ הייתה במחזור שלי- לא בכיתה, וזה מאוד משנה בזמן היסודי. אז עכשיו, גם אני חוויתי פגיעה אישית בעקבות האינתיפאדה. אוי, כמה שזה נורא, וכמה שזה כואב. ואני בכלל לא מבינה עדיין מה קרה.
את הבחורה שנהרגה ממירב. קוראים לה עליזה והיא הייתה במחזור שלי. מכיתה א´ ועד ו´. היו לה חיים לא פשוטים. היא גרה במקום שהוא מעין מעון לנוער שמסיבות שונות אינו יכול לגור בבית שלו. ואני, פגשתי אותה פעם עם אימה בקניון. והיא נופפה לי לשלום מהקצה השני של הקניון כאילו ראתה חברה טובה שלה. ובעצם לא הייתי כ"כ חברה שלה. היא בסה"כ הייתה במחזור שלי- לא בכיתה, וזה מאוד משנה בזמן היסודי. אז עכשיו, גם אני חוויתי פגיעה אישית בעקבות האינתיפאדה. אוי, כמה שזה נורא, וכמה שזה כואב. ואני בכלל לא מבינה עדיין מה קרה.