ילדת השמש האדומה
New member
אני מיואשת
אחרי 5.5 של ציפרלקס 10 מ"ג, החלטתי להפסיק את הטיפול, בגלל הפגיעה הקשה במיניות שלי.
מלווה בפסיכותרפיסט (CBT) ופסיכיאטר, התחלתי בתהליך.
למרות הרעה מסויימת בתחושותיי, המשכתי בהפחתה, עד הורדה מוחלטת.
החרדות חזרו אחרי כשבועיים, וצללתי לתוך תהום של עצבות.
בעצת הרופאים הוחלט שאחזור לציפרלקס. 10 מ"ג.
עד להטבה אני צמודה לקלונקס. לא אעמוד בעוד אפיזודת חרדה מחרידה.
אני עצובה, מיואשת, חסרת תקווה.
אני שוקלת לבקשה להעלות את המינון של הציפרלקס. אמנם הטיפול עזר לי מאוד,
אבל עדיין סבלתי מדיכאון "קטן". אם ממילא איבדתי 80% מהתחושות המיניות שלי, אולי כבר אוותר לגמרי,
אבל לפחות אהיה שמחה וחיונית יותר.
לא יודעת. פשוט לא יודעת. ואני לא מרגישה שיש לרפואה משהו טוב להציע לי.
אחרי 5.5 של ציפרלקס 10 מ"ג, החלטתי להפסיק את הטיפול, בגלל הפגיעה הקשה במיניות שלי.
מלווה בפסיכותרפיסט (CBT) ופסיכיאטר, התחלתי בתהליך.
למרות הרעה מסויימת בתחושותיי, המשכתי בהפחתה, עד הורדה מוחלטת.
החרדות חזרו אחרי כשבועיים, וצללתי לתוך תהום של עצבות.
בעצת הרופאים הוחלט שאחזור לציפרלקס. 10 מ"ג.
עד להטבה אני צמודה לקלונקס. לא אעמוד בעוד אפיזודת חרדה מחרידה.
אני עצובה, מיואשת, חסרת תקווה.
אני שוקלת לבקשה להעלות את המינון של הציפרלקס. אמנם הטיפול עזר לי מאוד,
אבל עדיין סבלתי מדיכאון "קטן". אם ממילא איבדתי 80% מהתחושות המיניות שלי, אולי כבר אוותר לגמרי,
אבל לפחות אהיה שמחה וחיונית יותר.
לא יודעת. פשוט לא יודעת. ואני לא מרגישה שיש לרפואה משהו טוב להציע לי.
