הוא בן 91, ועד עכשיו היה הכל - כמעט כמעט - בסדר. בזמן האחרון יש הידרדרות ממש חמורה בבריאות שלו - ועכשיו גם ההידרדרות היא נפשית. אני קשורה אליו מאוד מאוד..... וכל כך קשה לראות אותו ככה, ובלב כל הזמן להשוות למה שמכירים. אני יודעת שכולם מתים בסוף, ואני מתכוננת לפרידה מאחד האנשים הכי יקרים לי עלי אדמות, אבל למה הפרידה צריכה להיות כל כך אכזרית?
אני מבינה על מה את מדברת, לכולנו יש סבים וסבתות.. אבל, כדי שתסתכלי על הצדדים הפחות עצובים. הוא בן 91 שנים, זה הרבה מאוד זמן, היו הרבה אנשים שהיו רוצים לחיות כמוהו. שנית, כשהבריאות מדרדרת, זה לא אומר שמתים מחר.. אולי יהיה לך את הזמן שלך איתו כך שתוכלי להשלים את הפרידה ולהיות שלמה עם הכל בסוף. והעיקר, אני בטוחה שכולם פה יסכימו, אנחנו איתך! B STRONG!!
