אני מבואס.

אני מבואס.

בסימסטר הקייץ אני אמור ללמוד את הקורס: טכנולוגיה מסייעת ביסודות החינוך. מאוד ציפיתי לקורס הזה עד שפגשתי את המרצה. המרצה העבירה לנו הרצאה בודדת בקורס בסימסטר הנוכחי. הרצאה על טכנולוגית דיבור ואוטיזם. בתחילת ההרצאה היא אמרה משהו כמו ''אני אדם עם אמונות חזקות והרבה ממה שאומר נשען עליהן. אל תתאכזבו אם לא תצליחו לדון איתי בהן''. כל ההרצאה שלה הייתה לחלוטין לא מנומקת. כל העשיה שהיא דברה עליה נשענת על מסורת עבודה וגחמות בלבד. שום שאלה לא קיבלה תשובה רצינית (חלק מהתשובות היות גם תוקפניות). שום דיון על שום דבר לא התפתח על שום דבר והיחס האישי אלי היה מכוער. אני ממש שוקל לגשת למנהל התוכנית ולבקש ממנו קורס קריאה אישי במקום קורס החובה הזה.
 

zivadina

New member
מרצה שלא מסכימה להתווכח איתך?

לא אקדמי וגם הפסד שלה. אתה יודע, יש כאלה שמפחדים להתעמת על הדעות שלהם. זה מוביל להתאבנות, בסופו של דבר. אתה חייב להמשיך להשתלם בטכנולוגיות מסייעות כדי לבוא ארצה ולקדם את הנושא מן המקום שעזבת אותו. עדיין, להערכתי, אין באף מקום שרותים ברמה שאתה ייסדת באוניברסיטה העברית, ומעניין אותי אם שם ממשיכים בדיוק באותה רמה שהגעת אליה. מחכים לך כאן!!!
 
השירות באוניברסיטה העברית התקדם

גם בתחום שאני התחלתי - סיוע טכנולוגי ללקויי למידה- וגם בתכומי סיוע לא טכנולוגיים ללקויי למידה.... אני מפחד שחוץ מחוויה לא נעימה, אני גם פשוט לא אלמד כלום מהאישה ההיא.
 

zivadina

New member
כן, חבל על הזמן

אתה יודע, לפעמים אני חושבת על אנשים ש"העניקו" לי חוויות לא נעימות. אמנם אומרים: "מה שלא מפיל אותך, מחשל אותך", אבל אני תמיד שואלת את עצמי אם כל ה"חישול" היה שווה כאשר שוקלים אותו מול הכאב הגדול שהוא גרם. לדוגמה, המעסיק שהיה לי במשך חצי שנה וגרם לי לבוא הביתה בוכה מן העבודה כמעט כל יום. אז נכון שאחר כך עברתי סדנת נשים, ותבעתי אותו למשפט, ובכלל למדתי מה אנשים כמוהו עושים לי, אבל כאשר אני חושבת כמה הטראומה של הזאת גרמה לי "ללכת אחורה", אני לא בטוחה שהיה שווה.
 
באמת לא נעים.

אני מנסה לא להיכנס לבעיות האלה. אחר כך אני עוד אצטרך גם להיפטר מהתפישות השגויות שהיא תיתן לי ומהרגשת גועל איומה. הייתי כבר במספיק מקומות מיותרים בחיים. לא מכולם הצלחתי להשתקם.
 
למעלה