אני לבד... אתה לבד...

[גילית.]

אני לבד... אתה לבד...

אני לבד, אתה לבד, אז בוא כעת , ותן לי יד, אין ברוח העוברת שמץ של אהבה. אני לבד, אתה לבד, הייה ידיד, חבר ואח, כי אין ברוח העוברת, שמץ של אהבה. אתה לבד, אני לבד, אז בוא כעת, חבק מעט, כי אין ברוח העוברת, שמץ של אהבה. אני לבד, אתה לבד, לא ניפרד, עתה לעד, גם אם ברוח העוברת, אין שמץ של אהבה. גילית

 

[ארבל מהכרמל]

גילית,בואי הנה !!!

אלילת האופטימיות עצובה לה ואת רגשותיה כאן היא מבטאה. יושב לו מושאה ומרגיש שהיא פגועה. רוצה לברר מהות עצבונך, מנחש שמישהו שבר ליבך. האופטימיות טבועה בדמך ואף אחד לא יוכל נגדך. אל תבכי ,אלילה, אל תיבכי כי הנך מכווצת ליבי.

 

[גילית.]

ארבל, הנה אני כבר מגיעה חחח

לארבל היי, זה רק שיר, אל יתכווץ, ויתחמר לבך עליי, עדיין אופטימית כמו תמיד, יודעת שאתה אוהב את האופטימיות שבי, ולא אוכל לאכזב, הייה כיף לי לשמוע אותך, ביי גילית