אני לא שקטה
מאז הצהריים. היה לי ריב חריף עם חברה שלי. היא התקשרה וכמעט מיד התלקח ריב שכבר במהלכו בכיתי (לא חושבת שהיא שמעה) היא נפגעה ממני, אני הפעם לא התנצלתי, ואמרתי שהיא תמיד נעלבת משטויות היא התעצבנה עוד יותר וככה שתקנו ובסוף סגרנו. אמנם ברשת אני המון פעמים מתנצחת עם אנשים, זה מקום שאני משחררת הרבה, אבל לגבי החיים מחוץ לרשת, התגובות שאמרו לי היום היו כאלה: בהתחלה סיפרתי לבחור שאני מתכתבת איתו כבר כמה חודשים באייסיקיו והוא מר שלפי מה שהוא מכיר אותי לא נראה לו שאני אפגע במישהו בכוונה. יותר מאוחר התקשרה חברה אחרת, שלא מכירה את חברה ההיא, אבל מכירה אותי כמה שנים ובהרבה מצבים כולל מצבי לחץ למיניהם. היא אמרה: אני לא יכולה לדמיין אותך רבה. דווקא מי שמכיר אותי מהרשת יכול גם יכול, כפי שאמרתי, אבל באמת עם חברות וחברים אני רבה לעיתים כל כך רחוקות. החברה הזו- בתקופה הכי קשה שלי היא היתה שם בשבילי כל הזמן, החזיקה ותמכה אותי בלי גבול למרות שהחיים שלה לא פשוטים, מצאה את הזמן להתקשר כמעט כל יום לכמה דקות. מצד שני, גם אני תמכתי בה לא פעם כשהיתה צריכה וגם עזרתי עזרה מעשית של ממש. שמעתי אותה לא פעם חוטפת קריזה אחרי שיחה עםחברה כזו או אחרת, באחד המקרים הייתי נוכחת באמירה מסויימת של חברה משותפת והייתי אוזן קשבת לכעס שאחרי (מה שקצת הרגיז אותי כי היאחברה משותפת, מה אני אמורה, לתפוס צדדים? אז הבעתי אמפתיה אבל לא הצדקתי אף אחת). אני מרגישה שעודף הרגישות שלה כברעולה לי על העצבים. היום גם אני הייתי יותר מדיי רגישה ועצבנית. היא אחת כזו שאם אומרים לה משהו שקצת לא מדוייק או קצת יכול להתפרש כאילו מזלזלים בה ישר תיקח את זה למקום הזה גם אם בכלל לא מתכוונים לזה. עד היום תמיד התנצלתי מיד וכו', היום קצת נשבר לי וגם הייתי בקטע רגיש קצת בעצמי. שתינו נשים, לא ילדות, לא חשבתי שיכול להכאיב ככה. נגע בכמה פצעים אחרים. בשיחה ומיד אחריה חשבתי לעצמי: לא צריך אותה, שתחפש את החברים שלה. ואני עדיין מרגישה שלא בא לי בכלל לדבר איתה.
מאז הצהריים. היה לי ריב חריף עם חברה שלי. היא התקשרה וכמעט מיד התלקח ריב שכבר במהלכו בכיתי (לא חושבת שהיא שמעה) היא נפגעה ממני, אני הפעם לא התנצלתי, ואמרתי שהיא תמיד נעלבת משטויות היא התעצבנה עוד יותר וככה שתקנו ובסוף סגרנו. אמנם ברשת אני המון פעמים מתנצחת עם אנשים, זה מקום שאני משחררת הרבה, אבל לגבי החיים מחוץ לרשת, התגובות שאמרו לי היום היו כאלה: בהתחלה סיפרתי לבחור שאני מתכתבת איתו כבר כמה חודשים באייסיקיו והוא מר שלפי מה שהוא מכיר אותי לא נראה לו שאני אפגע במישהו בכוונה. יותר מאוחר התקשרה חברה אחרת, שלא מכירה את חברה ההיא, אבל מכירה אותי כמה שנים ובהרבה מצבים כולל מצבי לחץ למיניהם. היא אמרה: אני לא יכולה לדמיין אותך רבה. דווקא מי שמכיר אותי מהרשת יכול גם יכול, כפי שאמרתי, אבל באמת עם חברות וחברים אני רבה לעיתים כל כך רחוקות. החברה הזו- בתקופה הכי קשה שלי היא היתה שם בשבילי כל הזמן, החזיקה ותמכה אותי בלי גבול למרות שהחיים שלה לא פשוטים, מצאה את הזמן להתקשר כמעט כל יום לכמה דקות. מצד שני, גם אני תמכתי בה לא פעם כשהיתה צריכה וגם עזרתי עזרה מעשית של ממש. שמעתי אותה לא פעם חוטפת קריזה אחרי שיחה עםחברה כזו או אחרת, באחד המקרים הייתי נוכחת באמירה מסויימת של חברה משותפת והייתי אוזן קשבת לכעס שאחרי (מה שקצת הרגיז אותי כי היאחברה משותפת, מה אני אמורה, לתפוס צדדים? אז הבעתי אמפתיה אבל לא הצדקתי אף אחת). אני מרגישה שעודף הרגישות שלה כברעולה לי על העצבים. היום גם אני הייתי יותר מדיי רגישה ועצבנית. היא אחת כזו שאם אומרים לה משהו שקצת לא מדוייק או קצת יכול להתפרש כאילו מזלזלים בה ישר תיקח את זה למקום הזה גם אם בכלל לא מתכוונים לזה. עד היום תמיד התנצלתי מיד וכו', היום קצת נשבר לי וגם הייתי בקטע רגיש קצת בעצמי. שתינו נשים, לא ילדות, לא חשבתי שיכול להכאיב ככה. נגע בכמה פצעים אחרים. בשיחה ומיד אחריה חשבתי לעצמי: לא צריך אותה, שתחפש את החברים שלה. ואני עדיין מרגישה שלא בא לי בכלל לדבר איתה.
