אני לא מיסטית אבל...
מאז שהייתי קטנה, מאז שאני זוכרת עצמי, היו לי סיוטים. כל סוג של מפלצת שתדמיינו- אני ראיתי. והייתי רואה אותן בכל מקום- בארונות, במיטות, באנשים אחרים... בסמטאות... מהקירות! לא הייתי הולכת לישון בחושך. מדי לילה שיני היו נוקשות מפחד. מפחד. גם באור יום הייתי רואה אותן. והדבר שהכי הפחיד אותי היה שלמרות כל רצונותי האמנתי שהן יבואו ממני- בגלל שדמיינתי אותן הן יהפכו למציאות. אז המצאתי חוקים, נסיבות מאד קיצוניות בהן יוכלו להתקיים. וזה מה שהעביר לי את הלילות, את המקלחת והשירותים... כשאני קוראת על היישות של באנשי התגובה הראשונית שלי היא צמרמורת לא נורמלית. עד היום אני הופכת חידודין חידודין בכל פעם שאני מביטה במראה. עצם המחשבה שהיא עלולה לראות אותם מבעיתה! אני הייתי עוברת דירה. אגב, אני בכורה, זה לא מהפחדות ותעלולים. אני חיה עם זה ואני חיה עם זה לבד. מיסטרי.
מאז שהייתי קטנה, מאז שאני זוכרת עצמי, היו לי סיוטים. כל סוג של מפלצת שתדמיינו- אני ראיתי. והייתי רואה אותן בכל מקום- בארונות, במיטות, באנשים אחרים... בסמטאות... מהקירות! לא הייתי הולכת לישון בחושך. מדי לילה שיני היו נוקשות מפחד. מפחד. גם באור יום הייתי רואה אותן. והדבר שהכי הפחיד אותי היה שלמרות כל רצונותי האמנתי שהן יבואו ממני- בגלל שדמיינתי אותן הן יהפכו למציאות. אז המצאתי חוקים, נסיבות מאד קיצוניות בהן יוכלו להתקיים. וזה מה שהעביר לי את הלילות, את המקלחת והשירותים... כשאני קוראת על היישות של באנשי התגובה הראשונית שלי היא צמרמורת לא נורמלית. עד היום אני הופכת חידודין חידודין בכל פעם שאני מביטה במראה. עצם המחשבה שהיא עלולה לראות אותם מבעיתה! אני הייתי עוברת דירה. אגב, אני בכורה, זה לא מהפחדות ותעלולים. אני חיה עם זה ואני חיה עם זה לבד. מיסטרי.