אני לא מבקשת הרבה..
שימשיכו/יתחילו להם בחייהם (ה
ואהובתו)ויעזבו אותי בשקט. בקשה מוגזמת?? אני לא מבינה מה היא רוצה ממני. היא רצתה אותו, נכון? וקיבלה. ולא הקשיתי ולא הפרעתי. אז, זהו שתשתוק ותיתן לי גם להמשיך הלאה. אני יודעת שהיא מחשבנת לי כל שקל שאני מוציאה, מה אכפת לה? והנה הוא בא, (ועוד לא עברה שנה מאז ההסכם) והוא מבקש להפחית מסכום המזונות. ולמה? כי הוא מתחתן. אז יופי, מזל טוב. והבנות יהיו פחות הבנות שלך אחרי שתתחתן? ממחר אני מתחילה למלא לוטו קבוע. וכשאני אזכה, אני אגיד לו מה לעשות עם הכסף שלו.. סליחה על הבלבול. הוא פשוט כל כך מצליח להוציא אותי משלוותי..
שימשיכו/יתחילו להם בחייהם (ה