אני לא מבינה

[newKiticat]

אני לא מבינה

היא בכוח רוצה לבודד אותי משאר העולם? לגור באשקלון זה דבר אחד. לא לתת לי שקל בודד (מעבר לתרופות שיורדות בחשבון שלהם ביחד עם החיובים שלהם) לחיות, לנשום, לממן אוכל שהצבא לא רוצה לתת לי זה משהו אחר. למכור את האוטו שלי, ולא לתת לי לנהוג באוטו החדש שלה, זה מחרפן. ועכשיו? עכשיו היא רוצה לעבור לנקודה רחוקה בעיר. אם היה בית באמצע דיונה בצד הצפוני ביותר של אשקלון- היא בטוח הייתה קונה אותו! היא מוציאה אותי מדעתי. אני לא יכולה לחיות ככה, ונשאר לי עוד שנה וארבע. איך לעזאזל עושים את זה? איך מגיעים לעבודה, סובלים בשקט, עובדים, רואים את המינוס צומח, מגיעים הבייתה אחרי כמה שעות נסיעה ארוכות, ואז גם אין לצאת מחוץ לעיר (כי אין אוטו) ואפילו לחברה אי אפשר- כי אתה מבודד מכל שאר העולם בתוך שכונה של זקנים.... איך עושים את זה, איך?

 

[Dizen]

../images/Emo24.gif

ניסית לבדוק אופציה של מעבר לשירות בתנאים סגורים, איכשהו

אולי בבית החייל או משהו כזה...

[אני סתם זורקת רעיונות כאן] ומה זאת אומרת "לממן אוכל שהצבא לא רוצה לתת לי"

לפחות יש לך איפה לפרוק

איך במקום החדש באמת?

 

[newKiticat]

הענף החדש?

מדהים. מבחינת הפיקוד והיחס האישי. נכון שהמש"קים עדיין חרא כמו בכל שאר החטיבה הזו- אבל לפחות דבר אחד כן טוב. והעבודה הרבה יותר מעניינת. לממן אוכל שהצבא לא רוצה לתת לי- רופא צבאי אמר לי בפירוש- שבגלל הסוכרת מגיע לי מימון לדמי כלכלה. אז... אני בצבא כבר 8 חודשים ועדיין לא אושרה בקשת דמי כלכלה- תוצאה? אני מוציאה את הכסף הזה שאין לי על אוכל כל חודש. בדקתי את זה. אין אופציה כזו. גם בית החייל וגם זה לא יאושר לי כי אני לא עומדת בזה, ואיכשהוא להיות במקום מדכא כזה ועוד בלי אינטרנט, לא עושה לי טוב.

 

[מעיין©]

../images/Emo24.gif

קודם כל, אני שמחה לשמוע שטוב לך בענף החדש

שנית, כמו שדיזן אמרה לפניי- חשבת על מעבר לבסיס סגור

 

[Dizen]

קודם כל...

שמחה שמעניין יותר בענף החדש

דמי כלכלה- הבקשה עדיין לא אושרה, מה שאומר שזה עוד יכול להפתר. במי זה תלוי

למה זה מתעכב

תסבירי על זה קצת, אם את יכולה

למה את חושבת שבית החייל לא יאשרו

את עניין האינטרנט אפשר לפתור.

מש"קים תמיד קצת יותר מעצבנים מכל השאר

 

[newKiticat]

כי כבר ניסתי

בואי נגיד שעם הנסיעות אני מתמודדת, והחרא של אימא שלי זה תמיד יהיה קיים. הדרך היחידה לפתור את זה באמת היא לצאת מהצבא.. וזה ממש לא יקרה. אז נשאר לי עוד שנה ו4. אפשר איכשהוא להעביר. מה שמציק לי היא האי רווחה בגלל הדמי כלכלה. אוכל זה לא עניין זול. לא יודעת.א בל ראשון אני מתייצבת אצל המש"קית ת"ש.

 

[פרופיל 21]

קבילה ומהר...

אינני יודע מדוע זה כך, אבל דווקא מי שאמורות לדאוג לרווחת החיילים בצבא עושות זאת בהקטנת ראש מטורפת - לא יודע מה מעבירים להן בקורסי הת"ש אש ות"ש נס, אבל מש"קיות ת"ש לא מסוגלות לקבל החלטה לבד. הן סה"כ פרוקסי בין החייל לבין קצינת הת"ש. 8 חודשים זה מספיק זמן בשביל לדאוג לך לקבלת דבר שמגיע לך - ואם זה לא נעשה, יש פתרון מאוד פשוט - קבילה. את יכולה לקבול את משרד הת"ש (לא חובה את המש"קית הספציפית). פעלי כך: 1. בקשי ראיון אצל המפקד שלך. תבקשי שיהיה לשיחה "סיכום ראיון". 2. בראיון את צריכה להעלות את הנקודה הזאת ולבקש שירעיף עליך את המחמאות הרגילות שמפקדים נוטים להרעיף על פקודיהם. 3. בקשי שיחה עם קצינת הת"ש (אפשר גם טלפונית) וידעי אותה בבעיותיך. אם יש צורך, פקססי לה את סיכום הראיון. 4. במידה וקצינת הת"ש לא הצליחה לפתור את הבעייה, שלחי מכתב קבילה למפקדת שלה - רמ"דית הפרט או הת"ש היחידתית. 5. עליך לקבל תשובה בתוך 48 שעות. אם אחרי 72 שעות לא קיבלת תשובה, שלחי את כל התיעוד הנידון בתוספת מכתב קבילה נוסף לנציב קבילות החיילים. אם יש לך פירוט של מצב חשבון הבנק וחשבוניות על אוכל וכו' - צרפי אותן. בפנייה לנציב הקבילות צייני במפורש שפנית כבר לרמ"ד הפרט - וזו לא סייעה. נציב הקבילות נוטה להעביר הקבילות למפקדים לטיפול, ולבצע מעקב - במקרה שלך - הם צריכים לעלות למפקד היחידה או לרמ"ח פרט בחטיבת הפרט.