מור נסיכת הפופ
New member
אני לא מאמינה
השעה כמעט 12 ובדרך כלל אני הבן אדם שהכי שמח מהזמן הזה בשנה. אני אוהבת את התחושה של חידוש שהיום הזה מביא איתו, תחושה של צ׳אנס נוסף, דף חדש, להתחיל הכל מהתחלה. ואני כאן, באשפוז, מקבלת את השנה החדשה כשמדברים סביבי על סימפטומים וחולי ושעת כיבוי אורות והדבר היחיד שמטריד אותי זו השקילה שמתרחשת מחר. אני שכל כך אוהבת את היום הזה נעשית עצובה, סגורה ואפילו מתביישת. מתביישת לקבל את השנה בצורה כזאת. מתביישת שזה מה שעשיתי לעצמי, שהבאתי את עצמי לכאן. ואני צריכה להיות גאה בתהליך שאני עושה כאן , אני מתקדמת ושנה חדשה גם מסמלת התקדמות... אבל במקום זה אני פשוט רוצה לחזור הביתה, לחזור אחורה. ואני משכנעת את כולם שזו הזדמנות לממש את התחושה של הדף החדש, ההזדמנות הנוספת להגשים כל מה שרק ארצה אבל זו באמת תהיה שנה טובה? אני כבר לא כל כך בטוחה.
השעה כמעט 12 ובדרך כלל אני הבן אדם שהכי שמח מהזמן הזה בשנה. אני אוהבת את התחושה של חידוש שהיום הזה מביא איתו, תחושה של צ׳אנס נוסף, דף חדש, להתחיל הכל מהתחלה. ואני כאן, באשפוז, מקבלת את השנה החדשה כשמדברים סביבי על סימפטומים וחולי ושעת כיבוי אורות והדבר היחיד שמטריד אותי זו השקילה שמתרחשת מחר. אני שכל כך אוהבת את היום הזה נעשית עצובה, סגורה ואפילו מתביישת. מתביישת לקבל את השנה בצורה כזאת. מתביישת שזה מה שעשיתי לעצמי, שהבאתי את עצמי לכאן. ואני צריכה להיות גאה בתהליך שאני עושה כאן , אני מתקדמת ושנה חדשה גם מסמלת התקדמות... אבל במקום זה אני פשוט רוצה לחזור הביתה, לחזור אחורה. ואני משכנעת את כולם שזו הזדמנות לממש את התחושה של הדף החדש, ההזדמנות הנוספת להגשים כל מה שרק ארצה אבל זו באמת תהיה שנה טובה? אני כבר לא כל כך בטוחה.
