אני לא מאמינה!!!

אני לא מאמינה!!!

עישנתי עכשיו סיגריה אחרי שנתיים וחצי שלא אחרי שש שנים שכן. הפסקתי עם הספר של אלן קאר, ועד לפני חצי שעה הייתי לא מעשנת מאושרת. אני יודעת שעכשיו אני לא מאושרת, אבל האם אני מעשנת?... האם יש דרך חזרה או שהשאכטה הראשונה תגרור אותי לחפיסה ביום, כאילו כבר בעטתי בכדור השלג? אוף, זה נורא.
 

tomi127

New member
תובנה שהגעתי אליה (ובטח גם רבים)

אני גם הייתי מעשן, אמנם כמויות ממש קטנות (לדוג' שתי סגריות ביום) וכעת הגעתי לתובנה מסוימת!! בערב החג השני ישבתי עם כמה חברים ולקחתי סגריה מחבר.לא לקחתי כי היה צורך, או שהרגשתי כי איני יכול עוד, ממש לא!! התחלתי לעשן ורק קיוויתי שהסגריה תיגמר כבר ואזרוק אותה.. לא ממש נהניתי ממנה, אפילו נגעלתי. והתובנה היא כזאת: ברגע שהבנתי שזה ממש לא נותן לי כלום, אפילו לא הנאה, ואין בזה שום כיף, וזה גם מזיק לבריאות (לטווח הארוך) אז זה נעשה כבר מבפנים, מההיגיון והראש, ולא כשאני מענה את עצמי ומחזיק את עצמי בכח לתקופה ואחרי שאני מעשן אני פתאום אומרלעצמי זהו זה!! "אני שוב בפנים" או "אוי מה יהיה עכשיו?". לסיכומו של דבר: כזה עתחיל באמת מבפנים כמו ש"לרזות מתחילים מהראש"בדיוק כמו סגריות ותעבדי על עצמך מבפניםף לדעתי זה יעבוד.. ושתדעי שלא קרה דבר נורא ואם את מספיק חזקה ומודעת את לא באמת תחזרי לקופסה ביום.. בהצלחה!
 
אופה אופה המלכודת שם גם אחרי שנתיים וחצי...

שלום לך יקירה, כוונתי היא שיש לשמור על ערנות, לא מצב כוננות מתקדם, אלא פשוט מחשבה, זיכרון ששומר עלינו לא לשחזר את הנפילה לתהום הניקוטין.(ןיש שם תהום
יחד עם זאת, גם אחרי שכטה אפשר להתעשת, להיות מודעת לתסמינים אם תחושי אותם, ולא לתת להם להוריד לך את הביטחון. מה שכן אני ממליצה או אפילו אומרת חד משמעית, אל תנסי שוב, כי הסם תמיד יעבוד באותו אופן !!! לא להבהל, לנשום עמוק ולחזור למצב המאושר שבו היית, עם הזכרון של השטניות השקטה של הדבר הזה. דווחי מהשטח, בהצלחה
 
היי אורית ../images/Emo140.gif

תודה על התגובה המקסימה והכל כך נכונה. לצערי הסיגריה של אתמול הפכה לחפיסה של היום. לא להאמין אבל קניתי חפיסה, כן, יש שם תהום והיא מחכה לשכטה הראשונה. הסיגריות יקרות ב-4 ש"ח מהפעם האחרונה שעישנתי, וגם השם שונה. ולהתלבטות: האם כבר לעשן ולהירשם לסדנה בעוד שבוע-שבועיים? או להגיד לעצמי משהו ולהפסיק כאן ועכשיו? [שזו אפשרות פחות מפתה ויותר קשה]. וגם לא בא לי להיות לא מעשנת מתוסכלת, אני באמת רוצה לחזור להיות לא מעשנת מאושרת. זה כל העניין. או שזה תירוץ כי בא לי לעשן עכשיו שבועיים בלי להרגיש אשמה כי "הנה יתקנו אותי שוב באלן קאר ויהיה בסדר". מה את אומרת?
 
חופשייה שוב

רעננתי את זכרוני מהספר, ולא סיימתי את הסיגריה האחרונה כי הייתי להוטה להשתחרר שוב. אני כבר זוכרת את התחושה של האושר הנקי. היומיים האלה הזכירו לי כמה קל ליפול ולהיכנע למלפצת הניקוטין, אבל מצד שני- כמה כיף פשוט לא! תודה נצחית לאלן קאר, ולכל השותפים במפעל המבורך הזה, אתם עושים מלאכת קושם של הצלת חיים, ובחיי שאני לא מגזימה. בברכת שחרור ואושר
 
למעלה